10-03-2005, 23:36
|
מערכות מודיעין חוזי (IMINT), מערכות חישה גילוי והתרעה - חלל, אויר, ים ויבשה. התנהלות ביטחונית, תעשייתית וחוזית בינלאומית
|
|
חבר מתאריך: 08.03.05
הודעות: 2,996
|
|
שוב תודה והערות...
לגבי האיפנון - אינני יודע אם ה - SHTORA מאופננת (אולי מישהו אחר כאן יכול לתרום) אולם איפנון זהה לזה של הנצנץ בטיל הינו בעייה סבוכה למתכננים. ראשית, אין וודאות מהו תדר ואופי הפולסים. שנית, אופיני האיפנון יכולים להיות ברי שינוי בשדה (ראה אפשרות דומה בטיל ה - HELLFIRE). שלישית, איפנון הנצנץ הקטן הינו פשוט יותר אלקטרונית מאשר איפנון מהיר של פנס IR שצורך 1 קילוואט (קשה ואולי אף בלתי אפשרי טכנית להבהב פס כזה באופן אלקטרוני).
כך שלמרות השאלה שהעליתי (שכן לא הייתי בטוח בתשובה שבידי), לא נראה לי שה- 'שטורה' מאופננת. וכפי שהזכרתי - אשמח אם מישהו כאן יודע בודאות.
לגבי הטאו 2 - אינני יודע כיצד המשואה הטרמית עונה על הבעייה (אני מניח שהיא אכן נותנת מענה). הרי סביר שפנס השטורה חזק בעוצמתו (כמובן שזה תלוי גם במרחק ובתנאים האחרים בין הצופה למטרה). כך שלא בדיוק ברור לי מדוע המתכנן היה חייב להוסיף משואה טרמית באחורי הטיל ?
לגבי ירי טאו 2 ומדידת טווח - בטאו המקורי אכן לא השתמשו במד טווח לייזר. הבעייה עלתה במלחמת המפרץ הראשונה כאשר חיילי הקואליציה שהשתמשו בטילים אלה ניסו ליירט טנקים מטווחים מקסימליים על מנת לשמור על מירב הבטחון לצוות היורה. במקרים רבים נורה הטיל מעבר לטווח האפקטיבי שלו, תייל הנווט (הכבל הנפרם) הגיע לסוף אורכו והטיל נפל לפני המטרה. חוללית הירי התגלתה והשאר לא כל כך חשוב...
בשנת '92 - '93 הזמין הצבא האמריקאי פתרונות מבוססי מד טווח ליזר - בטוח עין (!!) מחברת TI שהיתה אחראית על מערכת התצפית והעקיבה של הטיל. הפתרון יושם (נוספו גם שיפורים אחרים בייחוד בערוץ הלילה), וה - CONOPS שונה והיורה אמור ללזור בטרם ירי - אלא אם בשיפוטו הטווח הוא נכון. אינני בטוח אם אכן ה- CONOPS הזה תופס היום ואם לא - למה משתמשים בלייזר (היקר) במשגר. אולי מישהו כאן יוד טוב ממני?
מענה SOFT - למענה הזה יש חסרונות רבים. בבסיסו מערכת התראה לייזרית. וכפי שציינת לא לכל נ"ט יש צורך בהפעלת לייזר. לייזרים כמעט ולא מופיעים בלוחמה גרילה כדוגמת עיראק ואפגניסטן. אולם ספק אם המלחמות הבאות יהיו דומות לשתי אלו. בזירה הקוראנית ובזירה האירנית הלוחמה עשויה להיות דומה יותר לזו שהכרנו לפני שנים במזה"ת. גם בזירה הצפונית בארץ, מול הסורים, מערכות 'רכות' כאלה יוכלו לתת פתרונות חלקיים בשדה הקרב.
מענה HARD - כאן יש כמה וכמה פתרונות שאחד מהם ה - TROPHY הוצג לפני זמן מה בכנס פתוח בפלורידה בביתן GENERAL DYNAMICS (שת"פ עם רפאל), וכן ב- LIC השבוע בארץ. למענה הזה, למרות היותו "סקסי" יש חסרונות גם כן. לא אכנס לנושאים מסווגים - אולם אזכיר רק כמה בעיות בהפעלת מערכות מסוג זה שכל הדיוט (לא - לא "אידיוט"....) יוכל להביאן בחשבון: ראשית, ניתן לשבש מערכות גמ"מ אקטיביות באמצעים אלקטרוניים. יש לזכור שכדי שהמערכת הזו תהיה אפקטיבית, היא חייבת להיות ב- ON זמן רב יחסית. שנית, פיזור הנשק האנטי נ"טטי (ואינני נכנס לסוגו), ושימוש חוזר במשגרים מצריך זמן, החשפות, טיפול, הטענה וכיו'ב. שלישית, בגלל ההטענה החוזרת סביר להניח שלמרות שהמערכת מסוגלת לגלות ולעקוב אחרי מספר התראות, תגובתה לגזרה מסוימת וודאי מוגבלת. רביעית, מכיוון שהמערכת אקטיבית ביסודה, ניתן באמצעים פשוטים לגלות את המטרה בסריקה ואף להפרידבכך ידיד-אויב. חמישית, פיצוץ הטיל המתקרב במרחק מבוקר, מסכן כוחות ידודיתיים באזור. הבעייה חמורה בלוחמה בשטח בנוי שבה לפעמים יש חוליות חי"ר בין הטנק (או הנג"מש) לבין היורה. שישית, המערכות הללו יקרות מאד. שביעית, קיימת בעיית הקרינה במרחקים קצרים. זו בעייה שבארץ נוטים לפתור בגישה פרגמטית, אולם בצבאות אחרים מתייחסים אליה ביתר רצינות ולכן מחפשים פתרונות נוספים/אחרים.
כך שלכל מערכת, תהי זאת SOFT או HARD יש יתרונות וחסרונות. אין מענה כללי לכל איום.
תודה על עזרתך בהבנת ה"עסק" הזה.
|