02-05-2008, 22:08
|
|
|
|
חבר מתאריך: 10.02.05
הודעות: 1,116
|
|
|
בדיוק אני קורא כתבה ב YNET , שבסופה עלה גם נושא זה.
אני מעתיק את החלק הרלוונטי.
==================
לעומת הרוק היהודי, הגל הגדול של אמנים ישראליים ששרים באנגלית נמצא במקום הפוך לחלוטין. לרוב המאזינים הוא נראה לא טבעי, לא משלנו, בדיוק ההיפך מחזרה לשורשים או למקורות. מצד שני, הרוק והפופ הישראלי לדורותיו בנוי על השפעות מחו"ל, ולכן החלפת השפה היא גם טבעית.
אמנים ישראליים תמיד ניסו את כוחם גם באנגלית, אבל בעשור הנוכחי התופעה הולכת ומתרחבת ולא מתנצלת על כך: מלהקות שנותנות בראש כמו "מונוטוניקס", "יוסלס איי.די", "איטליז", "בצפר", "אורפנד לנד", "רוקפור" ו"מאן אלייב", דרך מוטציית הפופ של איזבו ומתקפת הפ'אנק של קותימן, ועד ליוצרים אקוסטיים רגישים כגבע אלון, עמית ארז ונועה בביוף. הקשר הסגנוני אולי רופף, אבל המטריה שתחתיה כולם פועלים היא הזהות המפוצלת: ישראלים ששרים באנגלית, לרוב עם הפנים החוצה, לחו"ל.
אפילו המוכרים מביניהם, כמו גבע אלון או יוסלס איי.די, לא הצליחו לפרוץ למיינסטרים ולרדיו הישראלי כעמיתיהם דוברי העברית, אף כי המוזיקה של המאונגלזים נגישה ומוצלחת לפחות באותה המידה. התופעה הזו מקוממת משום שיש מקום לכולם, והקהל שבא להופעות של אותם אמנים מצביע על כך
בעתיד הקרוב, חלק מהאמנים ימשיכו לנוע חזרה לעברית. יוסלס איי.די ושי נובלמן ואחרים מבצעים שירים בעברית לצד אלה שבאנגלית, הדרה כבר הוציאה אלבום שלם בעברית, וגם רות דולורס-וייס תוציא בקרוב אלבום שכזה. בעתיד הרחוק יותר, היינו רוצים לראות את הבחירה לשיר באנגלית כבחירה לגיטימית שמתקבלת גם באוזני הציבור הרחב ועורכי הרדיו.
תימורה: אתה חושב שהחזרה לעברית באה מתוך התפתחות טבעית או כתוצאה מייאוש בגלל חוסר ההצלחה?
גיא: לדעתי אין משמעות מיוחדת לחזרה לעברית, ומדובר בכמה מקרים בודדים בלבד.
תימורה: ואני חושבת שאמנם מוקדם לקרוא לזה מגמה או תופעה, אבל שווה להמתין.
נלקח מפה:
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3538318,00.html |
ראשי
צ'אט
)
...
), כך שבהחלט יכול להיות שיש כמה ביצועים מזעזעים, שעל סמך זה נרתעים יותר.
מצב כלאיים
