09-03-2005, 22:52
|
 |
|
|
חבר מתאריך: 31.05.03
הודעות: 10,906
|
|
|
תורי :)
טוף, אז אפשר לומר שהתקופה האחרונה אצלי הייתה די... מעניינת .
לפני שבועיים וחצי חגגתי שנה בצבא, מצד אחד זה "וואו, איך הזמן טס" ומצד שני אני מתבאסת שאוטוטו זה נגמר .
אפשר לומר שהדעות שלי מאוד חלוקות בנוגע לשירות הצבאי שלי, יש ימים שאני מתה כבר להשתחרר ושונאת את המערכת ויש ימים ש-וואלה אני כ"כ אוהבת את התפקיד שלי ומה שהצלחתי להשיג ולקדם וכל הפידבקים שאני מקבלת הם עולם ומלואו כך שהתחושה הכללית היא שאם השנה הזו עפה כמו שעפה אז גם השנה הקרובה תעוף ואני כבר לא אתעסק בעבודה שאני אוהבת ואללה יודע מי יחליף/תחליף אותי וכמה הם יהיו רציניים ואחראיים כי אני ארגיש ממש זוועה לדעת שהעברתי את התפקיד למישהו שיחפף ויזניח כמו שהיה עד שהגעתי .
מסובך, אבל אני אתגבר על זה (אלא אם כן אתחרפן ואחתום על קבע...  )
עוד דבר משמעותי שקרה לאחרונה זה סקר שביעות רצון שנערך בקרב 15 אנשים (קצינים ונגדים) שאנו עובדים איתם על בסיס יומי (לחוץ ושוטף) .
אנחנו אגף שנותן שירות ומחולק לכל מיני תחומים (במילה יפה : "מדורים"), סה"כ אפשר לחלק את זה ל: 7 תחומים עיקריים ובסקר הזה למעשה שאלו על מידת שביעות הרצון שלהם מן השירות, הנכונות לעזור, מהירות הטיפול, מקצועיות ויחסי אנוש של כל בעלי התפקידים (אנחנו) .
ולפני שבוע+ התבשרתי שאני זכיתי במקום הראשון (93.5%) על ניהול מדור כוח האדם, מה שאומר שתוך פחות משנה בתפקיד הצלחתי למעשה לעבור כמה קצינים, כמה נגדים ו- 2 אזרחים עובדי צה"ל (שנמצאים 30 שנה בצבא), וזה כל- כך אירוני במיוחד לאור העובדה שאף אחד לא לימד אותי את התפקיד שלי והכל היה אוטודידקטי לחלוטין; מה שמוכיח ביג טיים שזה לא הפז"ם שלך או הדרגות שיש לך על הכתפיים אלא הנחישות שלך להוציא מהשירות שלך את המיץ (גם אם אתה לא מת על המערכת) ולתת את הכל, לשאוף לדעת הכל ולהרגיש מיצוי עצמי מקסימלי פלוס .
אז כיף לי עכשיו, אני מרגישה מאוד טוב עם הידיעה שבאמת מעריכים 
ו.. קרו גם דברים מצחיקים :
שבוע שעבר היה שבוע ה"חיות" בבסיס שלי .
ביום רביעי היו המון אנשים איתי במשרד והגיע אחד הסמב"צים בהתלהבות גדולה שבסיור שהוא עשה הוא מצא צב והחליט להשוויץ בו : "תראו תראו, מצאתי צב" (בחיוך האינפנטילי שלו), הרים אותו גבוה ופתאוווווווום אנחנו רואים משהו ארוך וחום יוצא מהצב, חשבנו זה הזנב שלו, פתאום אנחנו קולטים שזה ממשיך וממשיך ויורד לרצפה (נחשו מה ?  )
ואני : "יואוווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווו, אני אהרוג אותך !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!" והטרול הזה ברח בריצהההה החוצה !
תפסתי אותו והכרחתי אותו לנקות את הצואה עד שתעלם כלא הייתה ועוד עם מגבונים לחים !
זה היה מקרה #1... 
מקרה #2 - כלב קטן החליט לאכול לי את ארוחת הצהריים (או לפחות את השאריות) .
מה שקרה זה שלא היה לי זמן לאכול בחדר אוכל ולקחתי בחד פעמי למשרד, לא הספקתי לאכול מזה כלום וזרקתי את זה לפח במטבחון הקטן אצלנו, אורח פורח החליט לבקר אצלנו ולקחת את ארוחת הצהריים שחיכתה לו בפחון למסדרון שלנו, אתם מתארים לעצמכם את הבלאגן, הא ?
מקרה 3# והכי מפחיד - מצאו נחש ארסי ליד אחד המחסנים אצלנו, זה היה באחד הימים החמים של שבוע שעבר והבסיס שלנו גם ככה כמו חורבת מדבר כך שאין פלא והוא עבר ליד איזו חיילת שמאוד נבהלה, מזל שבמקום היה איזה נגד שהרג אותו עם מוט ברזל .
ואיך נודע לי מזה ? -הנגד הזה שייך אלינו והביא את הנחש הארסי בשקית שקופה להתפאר אצלנו ב"שללו" (אמאללללה  )
מה עוד ?
אהההה... יצאנו לטיול בשבת הקודמת לאחרונה, טיילנו בהר כלניות ביישוב "להב" (היה מדההההים) .
צילמנו גם קצת תמונות, הנה תמונה של הדוגמן מספר 1, מסטול מכל הכלניות סביבו :
וגם אנחנו מצאנו צב, שהיה האטרקציה של הבוקר (וגם ההצעה של אמא שלי חבר שלי לגלגל אותי מההר  )
ולסיום :
היום הציעו לי להצטרף ללהקה של הסטודיו שלי שהיא להקה מאוד טובה, רק שאף פעם לא יותר מדי התעניינתי בה .
מסתבר שהם לומדים גם טכניקות, בלט קלאסי וכל מיני סגנונות - גם עממיים (שזה אחלה בשבילי, כי הצד החזק שלי הוא טכניקה) .
הבעיה היא- שאני כבר לומדת פעמיים בשבוע בקבוצה שאני מאוד אוהבת עם בנות ממש מקסימות ואני ממש אוהבת את הריקודים שלנו .
ו- הלהקה היא גם פעמיים בשבוע, ויום אחד נופל לי על היום הכי עמוס שלי בצבא (בקביעות) .
כך שאני בדילמה מאסיבית- אני לא יכולה לקחת 4 שיעורים בשבוע, פיזית אולי אני אעמוד בזה אבל יש לי מחוייבות לתפקיד שלי בצבא (שלרוב דורש גם שעות ארוכות), יש לי חבר וגם משפחה- זה יהיה ממש לקרוע את עצמי אחרי יום בצבא ועוד עם נסיעות .
לי מעכשיו זה יהיה די ברור שאני אצטרך לבחור ואני ממש לא יודעת מה לעשות כי שני הדברים מאוד מושכים אותי ולעזוב באמצע השנה את הקבוצה שלי אני לא מסוגלת, בדיוק עכשיו כשאנחנו מופיעים .
ולשלב מעכשיו 4 פעמים בשבוע זה לא בא בחשבון (והמפקד שלי עדיין לא נתן את דברו...)
אוף... תמיד הייתי גרועה בהחלטות ! 
מה כדאי לי לעשות ? להצטרף ללהקה רק תחילת שנה הבאה ולוותר על השיעורים שאני לוקחת היום ?
ו-די, נגמר . אין יותר מה לספר
שבוע מקסייייייייייים לכולנו (כבר סופשבוע, לא ?  ) ותהיו אופטימיים - תמיד !
_____________________________________
"Beauty is in the eye of the beholder..."
נערך לאחרונה ע"י Gwenhwyfar בתאריך 09-03-2005 בשעה 22:57.
|
ראשי
צ'אט
, בדרך לאילת עצרנו במקום שנקרא ממשית שזה בסגנון אירוח בדואי עם לבנה אוהלים גמלים וכל השאר לאחר שאכלנו ושתינו וויתרנו על סיור עם גמלים כי אנשים העדיפו להגיע לאילת כמה שיותר מהר המשכנו עד ליוטבתה שם כמובן עשינו הפסקה כדי לשתות את השוקו המפורסם 
(ובעיקר נתנו לגוף סוף סוף זמן לעקל את כל האוכל 
מנהל פורום 
מצב כלאיים
