07-05-2008, 11:08
|
|
|
|
חבר מתאריך: 08.04.06
הודעות: 1,390
|
|
אל תרגיש רע עם עצמך
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי HaMazeket שמתחילה ב "אני מרגיש כלכך רע, לא עמדתי בצפירה של יום הזיכרון"
מה שחשוב הוא מה שבלב. מה שחשוב - ורואים את זה דרך ההתחרטות שלך - הוא שבאמת איכפת לך בפנים מכל ההרוגים והחללים וזה בעצם מה שחשוב. לפעמים טקסים סמליים הם אך ורק סמל, והמשמעות וההרגשה הרבה יותר חשובה מהסמל.
באופן כללי כל אחד מאיתנו מרגיש אחרת ביום הזה. לכל אחד בפנים איכפת מאוד מאוד, אבל מינון ההבעה של אותה איכפתיות שונה אצל כל אחד מאיתנו, וזה תלוי בהרבה גורמים. לא תמיד מרגישים כל כך מחוברים עד כדי להתאבל ולהיות עצובים, ולכן אנחנו עושים את אותם הדברים שאנו עושים כל יום, אבל בפרופיל נמוך. אבל זה לא אומר שלא איכפת לנו.
אל תשפוט את עצמך כמישהו שלא איכפת לו או כמישהו שזילזל, כי זה לא נכון בכלל. אם היית באמת באמת מזלזל או לא מכבד לא היינו רואים את ההודעה הזו כאן וגם לא היית מרגיש רע עם עצמך. זה לא היה מזיז לך.
מה שקרה לך קורה להרבה אנשים: באוטובוסים לא שומעים את הצפירה משום מה. היום אני נסעתי באוטובוס, רק מישהו אחד קם, רק בגלל השעה, הוא עמד להכין את עצמו, ולמעשה זו היתה תחילת הצפירה (ידעתי ע"פ האנשים שעמדו בחוץ), חלק מאיתנו באוטובוס קמנו אחריו - אם הוא מכין את עצמו, אז גם אנחנו נכין את עצמינו (האוטובוס עדיין נסע באותם שברירי שנייה, רק רבע דקה אח"כ הוא עצר), אבל לא שמענו כלום כל הצפירה. חלק ישבו. הם היו מודעים למה שקורה סביבם, ורק בסוף הם שמו לב וקמו ממש לקראת הסוף. יש כאלה שבכלל לא קמו. הנהג בכלל לא קם.
במקרה שלך - העובדה שברגע ששמת לב מיד עמדת - היא זו שחשובה. חשובה הכוונה. לא חשוב אם הצפירה בדיוק נגמרה, כי כוונתך היתה לעמוד לכל אורך הצפירה, לכן כאילו עמדת את כל הצפירה כולה.
_____________________________________
gvip
玛丽尔
כל מקרה הוא נס אלוהי
אני לא מבולגנת, אני פשוט חושבת שכאוס זה הסדר של היקום...
|
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
