14-05-2008, 08:13
|
|
|
|
חבר מתאריך: 25.12.05
הודעות: 17,294
|
|
|
דעה קצת אחרת
נתחיל, ולא נסיים, באמירה הברורה שאני מתנגד לכל מ-ח-י-ל-ה (כמו שכותב אורי) לשורה שלמה של עמים שמעשיהם בשנות ה-30 וה-40 אינם יכולים להימלט מההכללות שכל אנשי ה"פוסט" משהו או ה"נארטיב" של משהו זה או אחר היו מצקצקים בלשונם שאסור לעשות לעמים שלמים. אין מחילה ואין סליחה: אין בכלל בסיס לדון על כך – לא היה בסיס לניצולי השואה ובני הדור ההוא, ולנו בוודאי שאין שום זכות. זה האירוע היחיד שלא מוצא אצלי שום תגובה רציונאלית קרת רוח ולכן גם אם ברגע מסויים אתפס באמירה זאת או אחרת, היא אינה יכולה להיות תקפה אפילו עבורי אישית.
הבעיה מתחילה כאן: בזכרון הקולקטיבי הישראלי (ואגב זה שונה מאוד ממה שנתפס בזכרון הקולקטיבי היהודי אמריקאי – המרכז השני בעולם שבו קיבוץ יהודי גדול שיש לו התייחסות ישירה לשואה, ולא רק כזכרון) התקבעו כמה תפיסות שקשה מאוד לקעקע: ניחא לו היו רק מאשימות, אבל לא מעט מהן מזכות קבוצות ועמים – ופה יש לי בעיה. בלא מעט מקרים התפישות האלה מושפעות מאוד מעניינים פוליטייים פוסט המלחמה, כמו גם מיחסי ציבור והסימפטיה או חוסר סימפטיה שמפגינים עמים אלה או אחרים.
מקובל היה, עד לא מזמן, לנגח לדוגמא את הצרפתים על עניינים אלה או אחרים הקשורים ביהודים. עובדה: העם הצרפתי היה בין המצילים הגדולים של היהודים שבקרבו. יהודים "צרפתים אתניים" כמו גם ילידי מדינות מזרח אירופה (והגרמנים עשו הפרדה בינים). אני מדבר כאן על תנועה נרחבת ואמינה למדי: וכמובן שהכל יחסי למדינות אחרות – בטוח שיותר יכלו לעשות ויותר יכלו לעשות יותר.
ההולנדים, לעומת זאת, זכו עד לא מזמן (ושוב: ה"לא מזמן" קשור לא מעט בעניינים של יחסי ישראל-אותה מדינה דהיום!) לקרדיט שבהחלט לא הגיע להם. הם מכרו יפה יפה את סיפור אנה פרנק ושביתת פועלי הנמל. חבל רק שלא שאלו כמה יוצאי הולנד: הם היו פה כל הזמן לספר לנו מה עשו ההולנדים באמת. אז נכון שלא בטבע שלהם ללכלך את הידיים – וכנראה לא היו עושים זאת בשום מקרה – אבל כשהיה צריך הם לא בחלו לשתף פעולה. ואף מילה על אוגדת ה SS "נדרלנד".
כנ"ל לגבי מזרח אירופה: מסך הברזל שחצץ ביננו, והסיפוח האוטומאטי שלהם למחנה האנטי ישראל כמעט מאז ומתמיד, יחד עם היסטוריה ארוכה של אנטישמיות קתולית במיטבה (עסיסית, ישירה וקולנית) עשו לנו עבודה קלה. אין לי ספק: לא מעט פולנים היו המיץ של הזבל: בשל יחסם ליהודים, וחלקם גם די באופן כללי: לא ממש מיטב האנשים בעולם. הבעיה שלי היא שלדעתי לא בצדק "מככבת" פולין והעם הפולני כ"סגניהם" של הגרמנים בתודעה הישראלית. ושלא תבינו לא נכון: יש להם מקום של כבוד (ולו היו הגרמנים מתייחסים אליהם כבני אדם, אולי היו נוטלים חלק עוד יותר פעיל בסיוע למנגנון ההשמדה: אבל זו רק ספוקלציה) אבל כאשר מכתירים אותך לסגנו של השטן זה לא כמו להיות עוד פושע מבין 15 אחרים.
פולין לא אשמה שהגרמנים בחרו בה להיות בית חרושת למוות
הפולנים לא אשמים שהיה בקרבם קיבוץ יהודי עצום של 3.5 מליון יהודים
יש משמעות לעוצמת הווליום – והווליום הזה כיום הוא שפולין מבוטלת בידי הישראלי הצעיר כ"המדינה של המחנות והאנטישמים" בעוד גרמניה נתפסת כמקום יחסית חיובי (אני לא מדבר עליך אישית, אורי). ואוסטריה? מי בכלל זוכר...
פעם סיפרתי לחברה אמריקאית (אגב: קתולית: שורשים איטלקיים, פולנים ואיריים) שהייתה אוהדת ישראל מושבעת על יד קנדי, כאשר עברתי שם כשעשיתי את שביל ישראל. היא עשתה פרצוף חמוץ (מדובר על אמריקאי שאוהב ישראלים יותר ממה שיראלים אוהבים את עצמם. לא אוונגליסט, אלא אמריקאי מסוג אחר שאוהב את ישראל) ואמרה שזה מוזר כי אבא שלו היה אנטישמי חריף. עניתי לה תשובה יהודית חכמה: כיהודי אני יכול למצוא כמה אוייבים שאני רוצה, ובמיוחד אם נכליל אילן יוחסין של אדם.
מותר להגיד היום: הפולנים היו חסרי זכויות לחלוטין וחיו תחת משטר טרור גרמני. בליטא, לדוגמא, לא מעט מבני המיעוט הפולני שהיה שם נשלחו לגטאות ואף להשמדה כמו היהודים! אני לא מרחם עליהם, אלא אומר שיחסית לעמים אחרים (כמעט לכולם בעצם) הם עמדו בפני הקשיים הגדולים ביותר בסיוע ליהודים. ובכל זאת היו רבים מאוד שסייעו: בדקתי את העניין טוב טוב: היה עדיף להיות יהודי נמלט ללא קשרים בפולין, מאשר בהונגריה, הולנד או אוקראינה.
להותיר דווקא את העם הפולני של ימינו על תקן "שונאי היהודים האולטימטיביים" זו לדעתי חוסר הוגנות!
הזכירו את קילצה? לא חסרו אירועים כאלה במדינות שאליהן אנו נוסעים היום לספא! בהונגריה אנשי צלבי החץ – שלא היו משתפי פעולה אלא זרוע של המדינה ההונגרית (!) סייעו ויזמו רצח יהודים בקצב רצחני (1944) וחמש דקות לפני חצות (ל"זכותם" של כמה עמים רוצחים אחרים נגיד שכשהבינו שהכל אבוד, דאגו שלא להסתבך במעשי רצח יותר...).
רוצים למצוא את סגנו של השטן? יש כמה כאלה – לדעתי אפשר לתת להם תקן "שטן" אפילו. הנה מה שכותב קרל יגר, מפקד שירותי הבטחון הגרמניים בליטא, ב 1/12/41:
"את האקציה בקובנה בה עמדו לרשותינו מספר מספיק של פרטיזנים שעברו הכשרה (ליטאים לאומנים) אפשר להחשיב כמפגן ירי בהשוואה לקשיים העצומים עליהם היינו צריכים להתגבר תכופות במקומות אחרים". כן! הליטאים היו כל כך טובים הזה, עד שגייסו אותם ושלחו אותם "להלחם" גם במקומות אחרים ביהודים. הצבא הגרמני נכנס לקובנה ב 26/6/41 – הליטאים כבר חיסלו כמה אלפי יהודים עד אז. הליטאים דרשו הפרדת היהודים, עוד לפני שהגרמנים חשבו על זה: ישנם לא מעט יהודים שבפוגרום הגדול של יוני 1941 ניצלו דווקא מידי גרמנים! כשאתם שומעים בפעם הבאה בבית האירופי על "ז'לגיריס קובנה" תזכרו אולי שבאותם ימים הקבוצה יצאה במאורגן ל"משחק" של רצח יהודים בירי בפורט הרביעי ליד העיר.
אה.. וכמעט שכחתי: היום העיתונות הליטאית מלאה בכתבות ומאמרים המנקים אותם מכל אשמה. לדעתו של הליטאי הממוצע היהודי היה משתף פעולה הבולשביקים, הליטאים עם הגרמנים ולכן זה היה "משחק הוגן". שכניה של ליטא מצפון, לא שונות בכלל. הכחשת חלקם בשואה, אנטישמיות ושנאת ישראל נפוצים שם במימדים שהסיבה היחידה שהישראלי הרגיל לא שומע עליה, היא שאלה מדינות שלא מענינות אף אחד.
הייתי בפולין (ולא רק בשביל סיור מחנות, אלא גם למטרות אחרות) ואני חייב לציין שישנה הגזמה בייחוס אנטישמיות לפולנים של היום. גם במובן יחסי וגם במובן מוחלט. אני חושב, וזו דעתי האישית, שכל עוד רק, ודווקא, את הפולנים מותירים בתודעה של הדור הצעיר כ"סגנו של השטן" עושים עמם עוול.
רק דעתי
_____________________________________
.
|
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
