16-05-2008, 22:03
|
|
|
חבר מתאריך: 10.02.05
הודעות: 1,116
|
|
טוב, טוב, גם לי יש הסבר....
שממשיך את הקו שלך. ואני חושב שהמשורר עצמו הוא החוזה בשיר.
השיר הוא ביקורת חברתית נוקבת, שנכתב ע"י אמן בשפה העברית עם ידע תנ"כי נרחב. שימו לב כמה ביטויים מן המקורות וממקומות שונים (עמלתי לחפשם!, יש לנו את "רובץ החטא" מסיפור קין והבל, "עיר מקלט" מבמדבר, "שומר נפשו ממשלי וכמובן את כותר השיר מעמוס. בטח יש עוד כמה...)
אנשים פשוטים וקטנים גרים בחברה "נורמטיבית", חיים מאחורי דלתות גבוהות בבתים מוארים. מנותקים. ביום עובדים בעבודות יומם, לרוב משעממות ואינן מניבות סיפוק. בלילה הם יוצאים למצוא את הריגושים, שחסרים להם ביום יום. בלילה הם יוצאים לחפש את הריגוש, החטא, מימוש פנטזיות, אולי חושבים על אגדות עם נסיכים, נסיכות , אבירים, דרקונים וכדומה.
אבל....המציאות טופחת על פניהם, המציאות אפילה, אין אגדות במציאות, יש רק "סינדרלה", אבל פה הסינדרלה הנחשקת והנכספת היא זונת רחוב. למען הסיפוק, ידמיינו כי סינדרלה אמיתית היא.
אותה זונת רחוב , שאותה הם מנצלים להגשמת פנטזיה. עושים בה שימוש, זונחים אותה מאחור ושבים לבית המואר והבטוח שלהם, אחרי שסגרו את דלת האגדות. הם בביטחון והיא נותרת חסרת ביטחון באותו רחוב.
וזו ביקורת על חברה נצלנית, בה אנשים מגשימים פנטזיות, חלומות, מתקדמים, על גב אחרים, על גב המסכנים (במקרה הזה זונה). המשורר (לפי דעתי הפלצנית), לא רוצה להיות חלק מחברה כזו, ואומר לעצמו "חוזה לך ברח" (בהקשר שונה לגמרי מהמקור התנ"כי - טוב, נו, אני חייב להתאים לתיאוריה שלי) תוך הסבר שבחברה כזו אין רחמים ואין מקלט.
ועל זה יאמר בני בכורי "איזו חפירה"
והמשורר בטח ישלח אותי לקבינימאט......
נערך לאחרונה ע"י שומר סוד בתאריך 16-05-2008 בשעה 22:14.
|