29-10-2007, 19:27
|
|
|
|
חבר מתאריך: 26.11.04
הודעות: 2,109
|
|
|
תגובה
1. יש הצדקה באנדרטה בסדר גודל כזה מאחר ומדובר בסופו של דבר באסון הכבד ביותר שפקד את צה"ל, אירוע מכונן אם תרצו שהתניע את כדור השלג שבין היתר הוביל ליציאה המבורכת מלבנון.
2. מצד שני אי אפשר לצפות ממדינת ישראל לממן כל אנדרטה בכל סדר גודל - מחר יבואו ההורים של אסון הסלע, ואדי ביאנור, הפיגוע במלון פארק, הפלת המטוס באוקריאנה, הפיצוצים בארגנטינה, אסון מעלות, אסון כביש החוף, אסון ורסאי, אסון אילת, אסון הדקר, אסון הנ"ד, אסון הבונים וכו' אירועים קשים ביותר שבכל אחד מהם נהרגו עשרות של חיילים או אזרחים וירצו לבנות כל אחד אנדרטה "מפוארת" בנגיד 5 מיליון שקלים או 15 מיליון שקלים או 50 מיליון שקלים - האם המדינה אמורה לתת צ'ק פתוח? יתכן מאד שהתשובה חיובית אבל עדיין יש פה סוגיה עקרונית, ערכית, בעייתית.
3. הבעיה אינה בהנצחה עצמה, שחשובה לדורות הנוכחים כמו גם לבאים, אלא בבחירה בנותן החסות הבעייתי, שעדיין אינו חלק מהקונצנזוס הישראלי וספק אם אי פעם יהיה כזה למרות ואולי בגלל מאמציו השקופים לקנות את מקומו שם (הקמת מפלגה קיקיונית, השתתפות בפרסומת מגוכחת עבור חברת סלולר, הקמת עיר אוהלים, מיזמי הנצחה, פעילות עסקית בשולי החוק ומה לא). הקוראים הצעירים פה בפורום בוודאי אינם מכירים את סיפורו המפורסם של ברון המאפיה האמריקנית ופושע העל מאיר לנסקי ואת סיפור ה "עליה הציונית" ההזויה שלו ב 1970, עת נמלט מרשויות החוק האמריקניות לישראל וניסה לקנות פה את מקומו בכסף רב. נשמע מוכר?
4. אינני יודע אם פנו או לא אל תורמים לא פחות גדולים כמו נוחי דנקנר או סטף ורטייהמר למשל, ואם אכן פנו, מדוע לא תרמו בסופו של דבר. לא יש הבדל גדול בין נוחי דנקנר, סמי עופר וארקדי גיידמק, הרי כל מאחורי התרומות הנדיבות שלהם עומדים בסופו של דבר אינטרסיים אנוכיים למדי, ואין זה משנה לצורך העניין אם מדובר בתרומת פקולטה חדשה באונ' ת"א, מעון ליתומים או אנדרטה לחללי צה"ל. לכן בסופו של דבר קשה לבוא בטענות אל ההורים השכולים, שממתינים יותר מעשור לעזרה. |
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
