כשהיא הלכה רקפת פרחה, ונחל עבר בחורשה.
פיה מקסימה שפתאום נעלמה, והיום היא כמעט אשה.
היא הייתה שירה וציפור נדירה,
הפריעה למציאות.
לא יודע מתי, אך בשפל חיי הרגשתי לה ים בגאות.
בערב כזה תרשו לי לקטוף לה כוכב
משביל החלב,
אהבתי אותה פעם, אוהב אותה עכשיו.

איך יודעים כשרואים שמגיע מלאך -
מה עושים לו שהוא ישאר?
אהבנו מהר ויותר ויותר, מי חשב שכל זה ייגמר.
כל חדר קטן של מלון ישן היה לנו קן אוהבים,
וכמה שלא התרחקנו מאז, תמיד נשארנו קרובים.

היא הייתה נסיכת האביב,
אני הייתי מלך הסתיו.
אהבתי אותה פעם, אוהב אותה עכשיו.

לפעמים היא הייתה עצובה ובכתה, אחזתי בה חזק.
רצנו שעות בשדה של דמעות, עד שהלילה נפסק.
היא כתבה לי כל יום ארבעה שירים,
חתמה לי בלב פלוח חץ.
המצאנו שפה, חלומות של קטיפה שנבטו מקופסת העץ.

מצאנו מפה אל אי האוצר ואיך לא הפלגנו אליו,
אהבתי אותה פעם, אוהב אותה עכשיו.

ערומים על החוף התחקבנו בלי סוף ונשבענו שזה לעולם
אף פעם היא לא אהבה את החול ותמיד אהבה את הים.
כשהיא הלכה, רקפת פרחה, ונחל עבר בחורשה,
פיה מקסימה שפתאום נעלמה והיום היא לגמרי אישה...

כשנפצעתי דבר לא הרגשתי, רק אחר כך זה כאב.

אהבתי אותה פעם, אוהב אותה עכשיו.




רציתי לשתף. אני בטוחה שהמון לא מכירים את השירים הטובים באמת של דיויד ברוזה (ולא, "יהיה טוב" ו"מתחת לשמיים" לא נחשב. גם "סתיו מסוכן" לא)..
אז תהנו

שיר מדהים לכל הדעות, ואני מכירה אותו מסיבות ברורות....

מיכל - 20.1.13
מאיה - 9.11.14
נטע - 2.4.20