ראיתי פעם קרב חופשי שעשה לי טראוומה ומאז אני כבר נמנע מלהסתכל שלא למטרת טכניקה,
קרב חופשי סגנון הכל מותר ללא חוקים,
אני לא מדבר על קרב יפה שרואים כמו ufc קרב כלוב או אפילו בארץ desert combat, לוצ'ה ליברה, קיי 1, אני ראיתי קרב סגנון הוואלה טודו של פעם שהיו מכניסים 2 ילדים בני 12 שאימנו אותם להיות חיות לקרב. לראות אף שבור וקצת דם מערובת העין הם שטויות אבל לראות שבירת מפרקת ולשמוע אותה או כשיוצא לאדם המרפק (שבירות - קופוג'יטסו) קריעה של המיניסקוסים (הסחוס שבברך) קרעים באוזניים, לסת שבורה, רע לראות את המחזות האלו,
אני מרגיש שהם טמאים לי לאנושיות ואפילו לאישיות.
לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.
עדין הקרבות האלו עדינים עבורי, הם מהווים מודלים לחיקוי שיתנו כבוד ליריב.
נערך לאחרונה ע"י KIBODO בתאריך 17-05-2008 בשעה 16:27.