|
מאמר מד-הים: דת השלום
המאמר הזה הוא למעשה שכתוב של פינת הרדיו של משה פייגלין בערוץ 7
ששודרה בתאריך 10.06.1996 - -מעט אחרי הבחירות לכנסת ולראשות הממשלה שהתקיימו ב 29 למאי, בין פרס לנתניהו (ביבי ניצח).
המאמר פורסם בספר האידיאולוגיה של פייגלין, "מלחמת החלומות",
ספר-חובה בכל בית . לרכישת הספר: 09-7929046
שאלתי את משה, והוא אמר לי שאין בעיה לפרסם אותו כאן.
תהנו . הוא בהחלט שווה קריאה ;-)
דת השלום
שלום, יהודים.
הבוקר קיבלנו מסר באשר לכוונות השלום של ידידינו הערבים.
הרצח המזעזע של ירון ואפרת אונגר הי''ד, ליד בית שמש, לא היה איתות לנתניהו,
כפי שתואר בתקשורת. זה היה ביטוי פשוט לתאוות הרצח הערבית, תאווה שאינה מתוחמת בשום קו ירוק, ואשר שום יהודי אינו חסין בפניה. גם הדריסות הערביות התמימות המתרחשות עלינו חדשות לבקרים, אינן קורות סתם כך. למי שעוקב אחר הנתונים הסטטיסטיים, מתברר כי כמחצית מהדריסות הקטלניות מתבצעות בידי ערבים בלי שום יחס לחלקם באוכלוסייה.
מי שנוסע בכבישי יש''ע אינו זקוק למידע מהסטטיסטיקה כדי להבין כי מדובר כאן במשהו שבין זלזול מוחלט בחיי אדם לבין רצחנות לשמה. ובכל זאת, מיכל קורן הי''ד, שנרצחה אתמול בכביש רמות, סווגה כעוד קורבן לתאונת דרכים תמימה.
מיכל, ניצולת שואה דוברת צרפתית, הייתה פעילה מאוד ב'זו ארצנו', השתתפה בכל המאבקים למען העם והארץ, ובנסיבות אלו אף חטפה מכות. היא זכתה לראות כיצד, באופן ניסי, נפלה אותה קואליציה מטורפת, של מיעוט שמאלני ושל ערבים שונאי ישראל, אשר איימה להרוס כליל את המפעל הציוני.
קשה להביא תנחומים למשפחות. ומי בכלל יכול לנחם יתומים שנתייתמו מהוריהם? נפלל רק שהממשלה החדשה תשקיע את כל מרצה במלחמת חורמה ברוצחים, במקום להתחבק איתם בכל רחבי תבל; ושיהיו אלו הקורבנות האחרונים.
אי אפשר להמעיט מגודל הנס שעשה לנו הקב''ה כאשר פטר אותנו מעונשה של ממשלת מר''ץ-ערבים, וזאת למרות התקשורת המגויסת, למרות הדה-לגיטימציה הנוראה שנעשתה לנאמני הארץ, ולמרות ההתערבות חסרת התקדים וחסרת הבושה של נשיא ארצות הברית במערכת הבחירות שלנו. למרות כל אלו ניצחו נאמני הארץ.
אמנם כל התושבים הערבים גויסו למאבק, ומצריחי המסגדים האיצו המואזינים במאמיניהם לתרום את חלקם ב'ג'יהאד השלום'. אך מסתבר שכאשר מתאחדים היהודים שיש אמונה בלבבם, תפילת היהודים מכריעה את קריאות המואזינים.
ביום שבו תושבע ממשלה חדשה, ממשלה מטעם היהודים, אני אניף את דגל ישראל על ביתי ועל מוכניתי. אני מקווה כי רבים יעשו כמוני, ויראה העולם כולו כי העם היהודי עומד מאחורי ממשלתו הלאומית, וכי אי אפשר לכוף עליו הנהגת מיעוט בשלט רחוק של ערפאת וחבר מרעיו.
לראש הממשלה שלנו נכונה עכשיו עבודה קשה ביותר בשיקום ההריסות. אנו מתפללים שיעמוד ביעדים שהציב לעצמו ערב הבחירות, ונעשה כל מה שבידנו כדי לחזק את פעולותיו החיוביות וכדי להפעיל לחץ נגדי אל מול הלחץ האדיר אשר יופעל עליו משמאל.
יחד עם זאת, עלינו לזכור כי ציבור גדול ומכובד בארץ הזאת הלך שבי אחר סיסמאות השלום ואחר חזיונות השווא ששטפו בהם את מוחו בשנים האחרונות. ציבור גדול חש היום, עם נפילתו של פרס, כאילו חרב עליו עולמו, וכי המשיח שעמד בפתח סב על עקביו. לא נוכל להתעלם מציבור זה, ואם נתייחס אליו בביטול ובזלזול, כמו שהתייחס השמאל אלינו, יתרחב הקיטוב בתוכנו, וחזון הבלהות שהיינו עדים לו בארבע השנים האחרונות, עלול לחזור על עצמו.
ברצוני לקרוא לכם מכתב קצר שנשלח אליי בדואר האלקטרוני מאדם כזה. אני מצטט:
" שלום. אני אזרח תושב תל אביב. אני חושב שאתם טועים. אני חושב שדת בכלל והדת היהודית בפרט הינה דת פרימיטיבית, אנאכרוניסטית ושטותית. הפסדנו את הבחירות האלו בהפרש של 0.8% בגלל שמפלגת העבודה לא הכירה בקיומה של אותה אוכלוסייה חסרת מוח, ההולכת בעיניים עצומות אחר רבנים, כאוכלוסייה בעלת כוח אלקטוראלי.
אך אנו לא נחזור שוב על הטעות הזאת. אותה אוכלוסייה פרימיטיבית אנאלפאביתית, שהצביעה נגדנו, יכולה בקלות להיות מנותבת בפעם הבאה לטובתנו. אנו נזכה בבחירות הבאות ואפילו יהיה זה בהפרש של חצי אחוז. הדבר הראשון שנעשה יהיה פינוי בכוח של כל תושבי חברון היהודיים והחזרתה לידיים פלסטיניות. אחר כך יבוא תורם של יהודה ושומרון. בברכה " –
וכאן חותם האיש באופן מפתיע במילה אחת : "יהודי".
אילולא אותה חתימה לא היה המכתב הזה זוכה למענה ממני. האם ראוי בכלל להגיב למכתב שחצני ומתנשא, כל כך מנוכר? אבל החתימה הזאת, "יהודי", העידה על דבר מה משותף, על איזה חוט שעדיין מחבר את כולנו, והוא כנראה חזק יותר מכל הבליל המתועב שבתוך המכתב עצמו.
עניתי לו בזו הלשון:
"שלום, יהודי. גם אני שונא אמונות תפלות. גם אני איני מבין את אותם חסידים תמימים הנוהים אחר כוהניהם בלי שבדקו קודם לכן בציציותיהם. תופעה זו אכן מתרחשת לפעמים אצל אנשים תמימים, אך היא חמורה בהרבה כאשר היא מתרחשת אצל אנשים ליברליים, שמאלניים, שכלתניים לכאורה. אין הבדל בין אדם הרואה את עצמו מקובל או 'בבא' כלשהו, לבין שמעון פרס, מלבד העובדה שזה האחרון מדבר בשם הראציונליות, לכאורה. אין שום דבר ראציונלי בחזיונות התעתועים שלו, ותהליך החיסול המתקתק שאליו הכניס את כולנו מזכיר לא במעט את טכסי ההתאבדות בכתות השטן למיניהם. המקובלים אינם מכחישים שהם מסתמכים על אמונה תמימה; השמאל, לעומת זאת, יצר פונדמנטליזם מסוג חדש, שיש לו כל הסממנים של דת קנאית. לדת הזאת קוראים בציניות 'שלום'. היא נותנת לרוצחים מתועבים פרסי נובל לשלום, מקריבה על מזבחותיה קורבנות שלום, והיא מציגה את כל מי שאינו מקבל אותה עליו ללא עוררין כאויב שיש להילחם בו, 'אויב השלום'. אין זה משנה כלל אם מאמיני הדת הזאת אכן מאמינים בכנות ובמוסריות דרכם. האם מתאבדי החמאס אינם מאמינים בצדקת דרכם? גם כך נגררים אחרי דת השלום הזאת הרבה חסידים שוטים, ולצערי הרב, יהודי יקר, נפלת ברשתה.
ראה לאיזה שפל גררה אותך דת השלום הזאת: אתה מדבר בשקיקה על גירוש אחיך מבתיהם כאילו היו אלו קוביות לגו. אלו אנשים שחזרו לארץ מולדתם, התיישבו בבתים שבעבר הלא רחוק נטבחו בהם הוריהם וגם גורשו מהם, בתים שעדיין רשומים בטאבו על שם בעליהם היהודיים. אין במכתבך זכר להיסוס או אפילו להתנצלות קלה בנוסח 'מצטערים, אבל אין ברירה'. את אחיך, שלא נישלו איש, אותם אתה רוצה לטרנספר, ולכן אומר כי במכתבך יצרת אצלי רגשות מעורבים. המכתב כולו מלא התנשאות והתנכרות, אבל החתימה, איזו חתימה נפלאה: בחרת לזהות את עצמך פשוט בשם 'יהודי'. גם אני מזהה את עצמי כך,ואיני חושב שאתה יהודי פחות ממני. עליך, לעומת זאת, לקבל כי איני מעוניין בשלום פחות ממך. מהסכמה זו פתוחה לפנינו דרך משותפת, ועליה אפשר לומר, 'כמו שאומרים', 'השמים הם הגבול'....... שלום, יהודי. "
שלום לכל היהודים.
נערך לאחרונה ע"י לב כל-רואה בתאריך 22-05-2008 בשעה 13:28.
|
ראשי
צ'אט
22-05-2008, 13:23
מצב כלאיים
