10-06-2008, 12:37
|
|
|
חבר מתאריך: 02.03.06
הודעות: 6,684
|
|
נראה לי ש"לגייר" את זה יהיה בעייתי...
כבוד: כבוד דווקא יש לנו בארץ ובשפע, אבל כבוד מהסוג שככל שאתה מדבר עליו יותר כך יש לך פחות ממנו. בזכות דקירות וקטטות, חיילים שלא מוכנים לעשות שירותים ומטבחים ושאר הרעות החולות של אימוץ ערכי "חברת הכבוד" (שלשיא המפוקפק שלה, רצח על כבוד המשפחה, עוד לא הגיעו רוב האזרחים) יש לנו מעט מאוד כבוד והרבה מאוד אנשים שמתופפים על החזה כגורילות ושואגים "כבוד, כבוד, פגעו לי בכבוד".
חובה: אם הכבוד הוא מילה חשובה שמהלליה פשוט הפכו להיות המייצג הכי רחוק ממנה, הרי שתפיסת חובה היא משהו נדיר בישראל. חובות זה לפראיירים, לא לגברים-גברים (עם כבוד, כמובן) שיודעים לדפוק את המערכת. אף אחד לא באמת חייב משהו, בהחלט לא למישהו אחר. מוצא חלקי מסופק על ידי אסופת אמונות תפלות לפיהן אתה חייב לעשות כל מיני דברים אבל לא מתוך תחושת חובה אלא מתוך אילוץ וכורח - יש איזה איש בלתי-נראה שבוחן את מעשיך, ואם לא תעשה את מה שהוא אומר הוא יקרע לך את הצורה. בהתחשב בעובדה שמדובר בסדיסט גחמני וחסר הגיון, יש מצב שהוא יקרע לך את הצורה גם אם תעשה כל מה שהוא אומר לך, מה שמעודד פטאליזם כלשהו.
ארץ: לכאורה, ארץ זה דבר די ברור - מושג גיאוגרפי מתוחם ומובהק שניתן לפתח כלפיו רגשות לאומיים חמימים שעושים נעים בבטן בחגים ומועדים. אלא שבישראל חסרת-הגבולות המושג הזה הפך לעמום להפליא - קודם כל, הוא הפך למזוהה עד מיאוס עם אזור המכונה השטחים, שחצי מציבור הבוחרים אוהב לעיתים עד שיגעון והחצי השני שונא ברמות משתנות של מסירות. חוץ מזה, גם השטחים האלה לא ברורים במיוחד - יש מקומות בשטחים שאנשים לא חושבים עליהם בתור שטחים, יש מקומות שהם בכלל לא בשטחים אבל האיש ברחוב בטוח שהם כן בגלל התפאורה הדומה, וזה עוד לפני שבאנו לעסוק בשאלת השטחונים שבשטחים הללו, שתגרור את כל הסוגיה למעמקי הביזאר של פורום הפוליטיקה. ברגע שהחלטנו להתעלם מהשטחים-לא-שטחים לטובת שקט תעשייתי, עדיין לא הגענו אל המנוחה והנחלה, שכן גם בתחומי הארץ-בטח-ארץ יש לנו כל מיני פריפריות זנוחות, שטחי ארץ שעברו מיתוג מחדש למושג הסקסי של נכסי-דלא-ניידי ואחרון אחרון ולא חביב: אותה שנאה חסרת הגיון של כל כך הרבה אנשים לעיר העברית הראשונה שמאכילה ומלבישה את כולנו.
|