אני לא מצרף כנהוג לינק לכתבה בעיתון.

אני שואל שאלה לדיון: כיצד יושפע הבטחון הלאומי כתוצאה מהמפולות האחרונות?

אני מבקש לראות את הנולד, בואו ניקח תרחיש שיכול שיכול להתקיים: מדינת ישראל ברבעון הראשון 2009 מגלה כי גביית המיסים בירידה במיוחד מיסים ישירים דוגמאת: מס הכנסה, מס חברות, מע"מ, מס רווחי הון בבורסא, ......

ישראל נכנסת להאטה כלכלית כתוצאה ממדיניות של שב ואל תעשה, כל פקיד בבנק מרגיש כי אם יעתר לבקשת אשראי כסאו יתנדנד, לא יהיו גיוסים מהעולם לחברות סטארט אפ, בקוש יורד למוצרי חברות ישראליות יגרור למכירה בשולי רווח אפסיים, אי גיוס עובדים חדשים, פיטורי עובדים.
עוד טרם שדברתי על הורדת ריבית בארה"ב על מנת לתמוך בכלכלה האמריקאית שפרושה חיזוק של השקל: חברות רב לאומית שתפגענה מכירותיהן תגלנה כי השלוחות שלה בישראל עולות יותר לא רק מלהחזיק מהנדסים בבנגלור שבהודו אלא אפילו מהחזקת פעילות דומה בקליפורניה.

וכעת לשאלה: באים פקידי האוצר עם הנתונים לרוה"מ עתידי ומורים: אנחנו בתחילת מפולת, יש לחתוך בתקציב בחדות, מאיפה אתם רוצים שניקח: תשלומי העברה? מיד יקומו כל "החברתיים" ויגידו: הכל התייקר: שמן, קמח, סוכר לא ניתן לסגור את החודש - ואיזה רוה"מ שהקואליציה שלו על כרעי תרנגולת יקצץ בכספים אלו? חינוך? נו לאחר שישראל הבינה כי שכרה של מורה מתחילה נמוך משכרו של זה שחותך פסטרמה בסופר - והתחילה לפעול בכוון (האם הבירוקרטיה הרבה של המשרד טופלה? בואו לא נהיה תמימים), לא נשלם חובות? אם אינני טועה בעבר שליש מהתקציב של מדינת ישראל הלך על תשלום ריבית בגין הלוואות מהעבר, והנה אנחנו מגיעים למקור כסף מיידי: משרד הבטחון, משרד בטחון פנים, תקציב משרד רוה"מ (לצרכים בטחוניים), ......

בהנחה כי זה המקור הזמין שגם ממנו צריך לחתוך איך עושים זאת?

אפשר לשלוח אלוף שיעמוד מול הממשלה וישאל בקול מלודרמתי איזה טייסת אתם רוצים שאני אסגור או איזו חטיבת טנקים אתם רוצים שאני אקצץ? בתרחיש של חזרה לימי 2001 הרעים לא יהיה מנוס מקצוץ גם בתקציבי הבטחון.


איך לדעתכם ניתן לחתוך בתקציב בסדר גודל של מיליארדים משך שנתיים?

איך לא חוזרים למצב בו הכוחות לא מאומנים? איך במקום צבא קטן וחכם כפי שניסו לעשות בעבר נקבל צבא עם שרירים זעירים, גוף לא פרופורציני, חסר ראש ודוגמטי.
איך לא נקבל צבא שהמלאיים שלו נמוכים? בקרות מלחמה נגלה כי אין מספיק סולר, דסל, מלאי החלפים נמוך ולחימה מעבר לשבועיים במלחמה כוללת דורשת "רכבת אווירית מארה"ב"?
אפשר כמובן לא לכבד הסכמים מהעבר (תשלומי פנסיה נדיבים שהובטחו בעבר, תשלומי גמלאות לנפגעים, פגיעה "בזקנים" שכבר פרשו מהמערכת,....).
השאלה היא האם ראוי כי המערכת לא תכבד הסכמים מהעבר?

אינני רוצה להכנס לטעון דמגוגי: נתגמל רק את הקרביים כי הגובניקים גם ככה לא עושים כלום. מי שאומר זאת לא מבין כי מטוס לא ימריא אם לא יהיה מי מכונאי שיתקן אותו, טנק לא יסע עם מכלית הסולר לא הגיעה, ל- 100 מטוסי F16 לא יהיה מה להפציץ אם לא יהיה בנק מטרות שמתחדש בזמן אמת, ........

רק למען הסר ספק: אינני כלכלן, אינני איש כספים, "כאדם מהישוב" אני מבקש להקדים מחשבה שסביר שיש לה הסתברות לא מבוטלת לקרות בסוף 2008.

לסכום: כלכלה יציבה היא חלק מהחוסן הלאומי.

המאמר המרתק והיפה שכתבת גם סיכמת אותו בבהירות רבה. אכן, כלכלה יציבה חשובה לחוסן הלאומי. אה, כן - גם חינוך טוב חשוב לחוסן הלאומי ואה, גם משטרה מתפקדת.

ציטוט:

אני שואל שאלה לדיון: כיצד יושפע הבטחון הלאומי כתוצאה מהמפולות האחרונות?

תסתכל רגע בהיסטוריה.
http://www.cbs.gov.il/statistical/meshek.htm

האם כוחו של צה"ל נפגע מהמיתון של 65'-67' או שהוא הצליח איכשהוא להיערך לניצחון הגדול ביותר שלו?
והאם הצמיחה המהירה של 67'-73' בנתה צבא יעיל יותר, או רק גדול יותר?

ולסיום- "הגשם יורד על כולם": אם מחירי הנפט יירדו, המיתון יכה גם בתקציבי הרכש של אויבינו הפוטנציאליים.

בדר"כ המקום הראשון שנהוג לחתוך בו הינו השקעות, רכש ומו"פ. הצבא, כאמצעי לחץ על הפוליטיקאים, מתעקש לחתוך בתחזוקת דרגים קיימים ומלאים כתחליף.

1. דחיית המעבר הבסיסים לדרום ב-5 שנים. כן, אני מודע שמרבית הוצאות הבנייה תוכננו בפרוייקטים השונים כB.O.T אבל העלות השולית של המעבר לכשעצמה יקרה וניתן לדחותה במספר שנים ללא פגיעה משמעותית.
2. קיצוץ בתחום המו"פ של מערכות בוגרות ומערכות נשק בעלות תחליף קיים בשוק. אין טעם לשלם את הדיבידנד של העסקת מאות מהנדסים ומדענים כשהמוצר הקיים, מרכבה 4 / נמר מספק את הסחורה. בדומה, את הפיתוח של מערכות כגון האופק הבא, חץ 3 ודרגי יירוט נמוכים יותר (קלע דוד) ניתן לפרוס לתקופה ארוכה יותר ובכך להמנע מפגיעה משמעותית בבטחון העתידי.
3. דחיית תוכניות רכש מערכות עתידיות לטובת תחזוקת מלאים ודרגים. רכישת 25 מטוסי F-35 במקום 50, 2 סטי"לים במקום 4 וכדומה. המענה הניתן כיום ע"י מערכות נשק קיימות סביר והזמן שהרווחת בתמורה לדחיית כניסת המערכות הוא כאורך המשבר הכלכלי.

למערכות נשק שחייבים שייכנסו במיידי כגון מערכת הגנה כנגד רק"ק קצר טווח, אפשר לעשות ליסינג או עסקת סבב. רכישת מספר מערכות וולקן כפתרון ביניים נקודתי לשדרות + עסקת מו"פ על נאוטילוס כפי שכבר הוצע לישראל יספקו פתרון זמני בעלות נמוכה ובכך תוכל לרווח את לו"ז הפיתוח של מערכות עתידיות. Time is money ובנושאים האלו, משהב"ט משלם פרמיה על לו"ז מזורז.

The Chrismas Truce

המשכיל בעת ההיא, ידום. (ספר עמוס, פרק ה' פסוק יג')

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Golden Paths במזרח הבינו כי אין טוב בלי רע ואין רע בלי טוב. מצב משברי הוא קשה כי הוא דורש להפעיל את השכל, מי שלא מתאים עצמו יחטוף (לא רציתי להביא מצבים מהטבע בהם התוצאה היא מוות והכחדה). בדר"כ המקום הראשון שנהוג לחתוך בו הינו השקעות, רכש ומו"פ. הצבא, כאמצעי לחץ על הפוליטיקאים, מתעקש לחתוך בתחזוקת דרגים קיימים ומלאים כתחליף. דחיית המעבר הבסיסים לדרום ב-5 שנים. כן, אני מודע שמרבית הוצאות הבנייה תוכננו בפרוייקטים השונים כB.O.T אבל העלות השולית של המעבר לכשעצמה יקרה וניתן לדחותה במספר שנים ללא פגיעה משמעותית. כמו שאמרנו יש גם הזדמנות, ירידה לדרום יש לה גם משמעות אסטרטגית, הירידה לדרום היא לא כי הנדל"ן יקר במרכז הארץ אלא כי ישראל יכולה למצוא את עצמה יום אחד כמדינת ת"א ולאבד את הנגב תוך כדי (לא היום אבל הסתכל 15 שנים קדימה). על מנת לאפשר את הירידה לדרום אתה רוצה כי נגדים וקצינים זוטרים ובעיקר בנות זוגם יהגרו אל מעבר לבאר שבע, העברת האוכלוסין היא תהליך קשה, מי שגדל בת"א ובנותיה וחיי בת זוגו מרוכזים "במרכז" מציבים קושי. דווקא מי שפותח את הטלווזיה ורואה את הקריסה בכל העולם יכול לחשוב לעצמו: אולי בעת הזאת כדאי להבליג, אולי זה לא הזמן לעזוב את המערכת גם אם התנאי הוא לעבור לגור באופקים. במצב משברי ניתן גם להסביר בבית כי הבטחון הכלכלי היחסי שמציע הצבא ביחס "לאזרחות" עדיף לנו לעבור. מעבר אוכלוסיה משכילה וצעירה יש לה גם השפעה על השירותים לאזרח. שפור תשתית החינוך באותו האזור (אם ראש המועצה יבין כי זה חשוב לתושבים והוא ירצה קדנציה נוספת הוא ידאג לשפור). רק לשם הדוגמא: היה לי מרצה שסיפר שכשהוא היה דוקטורנט באוניברסיטת בן גוריון הוא נדהם מרמת הלימוד במדעים של ביתו: הוא הלך לריב עם המנהל כעת הוסף לך 20 כאלו שיציקו למנהל ביה"ס ולראש המועצה. דווקא לאור המשבר יתכן ולממשלה כדאי לפתח את התשתיות (גם הצבאיות בדרום), הרי בתקופה זו חברות פרטיות יהססו להוציא פרויקטים ועל פניו הפעלת פרויקטים אמורה להקל על המשק בדמות הספקת עבודה וגם לקבל מחירים טובים (זה בתנאי שאין קומבינות על קופת משרד הבטחון - אין אנשי שלומינו שמכירים את הפקיד הנכון שיתפור להם את המכרז). קיצוץ בתחום המו"פ של מערכות בוגרות ומערכות נשק בעלות תחליף קיים בשוק. אין טעם לשלם את הדיבידנד של העסקת מאות מהנדסים ומדענים כשהמוצר הקיים, מרכבה 4 / נמר מספק את הסחורה. בדומה, את הפיתוח של מערכות כגון האופק הבא, חץ 3 ודרגי יירוט נמוכים יותר (קלע דוד) ניתן לפרוס לתקופה ארוכה יותר ובכך להמנע מפגיעה משמעותית בבטחון העתידי. אם תעצור מו"פ של מרכבה 4 מה תעשה בעוד 3 שנים כאשר המשק יתחיל להראות סימנים ליציאה מהמיתון? הרי תפטר דהיום את המדענים הם כבר ימצאו עבודה אחרת. טילי הנ"ט לא יחכו הם ישתדרגו. בעתיד אתה תרצה גם מרכבה 5. עצירת הפרויקט משמעה כמו פרויקט הלביא. עצירת חץ 3 - הבנתי, מדינת ישראל מאוימת ע"י טילי ק"ק מסוריה ואיראן עם אפשרות לנשק לא קונבנציונלי ואתה מציע להפסיק את הפתוח ולהסתפק במה שיש כיום (שלהערכתי חייבים להמשיך ולשפר כי טילי האויב לא יחכו לנו), אתה מציע לקצץ את ההגנה מפני רקטות קצרות טווח כשבאופק יש אפשרות למלחמה מול החיזבאללה (אתה רוצה רקטות עם רסס בחיפה, טבריה או צפת?). חשוב דווקא על האלטרנטיבה: אתה תפטר את המהנדסים היום, חלקם כבר לא בני 25-30, לחלקם משפחות, משכנתאות, ילדה באוניברסיטה, ... בזמן משבר כמו 2001 מה הסכוי שלהם לבצע הסבה מקצועית? מי יקבל לתעשיית תוכנה שמפטרת עובדים מהנדסים בני 50 שמכירים את תחום הטילים. המטרה היא לא להוסיף "משוב חיובי" למשבר המתפתח. על כן בקשתי להקדים את התרופה למכה ולראות מה עושים ואיך מקצצים - אבל לא לפשוט את עור הכבש בעוד שנתיים כשתתחיל היציאה מהמתון אתה תרצה לרכב על הגל ולא להתחיל לבנות מחדש. נקודה נוספת: התעשייה הישראלית גם מיצאת טילים, נק"ל, תחמושת, רקטות, יעוץ לשאר העולם. האם עצירת פרויקטי פיתוח לא תפגע במשק? דווקא היית רוצה לקלוט את המפוטרים מהתעשיות האחרות לטובת פתוח בטחוני כל עוד אפשר לעשות "בזול" בגין תנאי המשק. דחיית תוכניות רכש מערכות עתידיות לטובת תחזוקת מלאים ודרגים. רכישת 25 מטוסי F-35 במקום 50, 2 סטי"לים במקום 4 וכדומה. המענה הניתן כיום ע"י מערכות נשק קיימות סביר והזמן שהרווחת בתמורה לדחיית כניסת המערכות הוא כאורך המשבר הכלכלי. טוב, פה אתה אומר כי ניתן לדחות רכישה של מטוסי קרב בתקציב דולרי על מנת לקנות משהו אחר בכסף, אני מניח כי אתה רומז כי יש להגדיל את מלאי החלפים, טילים, פצצות, דלק בתקציב דולרי על חשבון יותר כלים אסטרטגים דוגמאת סטילים ומטוסי קרב. טוב פה חייבים לקחת בחשבון במה הסורים, המצרים, הסעודים מצטידים. אני מניח כי מי שהחליט כי צריך 50 F35 חשב על ההשלכות. אינני פוסל אבל חייבים לשקול הכל לגופו של עניין. התשובה שנתת נראית יותר מדי כמו תשובת גזבר שאומרים לו תחתוך והוא חותך, הוא יגש לסעיפים "איפה שיש הרבה כסף" ויחתוך שם. נוותר על טייסת F35, נוותר על פיתוחים עתידים של המרכבה. Done. - חסכתי 7 מיליארד ש"ח בשנתיים - אין בעיה. דווקא: הייתי מצפה לתשובה בסגנון: לא נוותר על אף F35, לא נוותר על שעת אימון של אף טייס, לא נקצץ בשעות המנוע של חטיבות הטנקים (סדירים ומילואים למעט החלטה אפשרית: לא נשקיע באמוני טנקים מיושנים, ניתן להם להחליד בימ"ח). נשקול אם זקוקים לכל אנשי משרד הבטחון ואולי ניתן להסתדר עם 2/3 מהם, הייתי בודק בשנית את הוצאות המערכת במקומות שאין להם תרומה ישירה לבטחון הלאומי, חסכון של 100,000 לשנה במקום מסוים תכפיל ב- 1000 מקומות ויצרת חסכון נכבד, כפול 10,000 והנה אפילו מצאת פתרון לחצי מהקצוץ הדרוש. לכל ברור כי בהתנהלות של צה"ל יש יותר מאיפה לקצץ. פגיעה בסד"כ, במלאי, באמון החיילים, בפתוח טכנולוגי היא הקלה ביותר. אני כותב על דברים שניתן להערך אליהם, ולא לחשוב כמו גזבר.

אני נזכר שפעם הכנתי תוכנית עבודה לאיזה פרויקט. לאחר כל הניתוחים יצא לי 12 חודש. כדי להראות "אמיץ" ואופטימי באתי לבוס שלי עם תכנית של 10 חודשים. הוא היה מאלה היותר בטוחים בעצמם ואמר לי - עזוב, בוא נרשום 8 חודשים. טוב.
הלכנו למנהל היותר בכיר והוא אמר - חברה, אני בטוח שמה שאתם עושים ב 8 חודשים גם תוכלו ללחוץ ולעשות בשישה חודשים .

מה אני אומר -זה כמו הסוס שקיצצו לו באוכל.......

אני אדבר על משהו שאני מבין בו יותר מאשר דברים אחרים (וגם בזה לא הרבה ).

כמה שעות טיסה טייס צריך בחודש כדי להתאמן? פעם היו הרבה יותר. ואז קיצצו. וחיל האוויר התחיל להשקיע בסימולטורים. ואז קיצצו עוד וחיל האוויר שיפר את מערכות התיחקור. ואז קיצצו עוד ושילבו אימונים מסוגים שונים יחדיו בצורה לא טבעית. וקיצצו עוד, אז שיחררו חלק מהאנשים הביתה, כי לא היו מספיק שעות לתת להם (לא לקפוץ הכל היה בפרסומים מסוגים שונים).
אז לאן עוד נגיע? אני בטוח שזה נוגע גם לשעות טנק ושעות סטיל וחלונות לפעילות בבאלי"ש ואפילו מיזוג בחדרים ל"לירוקים", שרק לפני מספר ימים דיברנו עליהם.
מי יקבע מה מינימום הצרכים? בנון?

ובעתיד אתה תהיה חייב להוסיף עודף.

קח כדוגמא את 2001, חתכו בכל מה שזז ואז המערכת התרגלה: אם הם מסתדרים עם מה שיש כנראה התקצוב בעבר היה עודף.

אם ב- 2001 הצבא לא התאמן, וכך גם ב- 2002 כי רצו לחסוך כסף וגם ישראל היתה במלחמה בפלשתינים, הרי משהו היה צריך להתעורר ב- 2004 ולדרוש אימונים והרבה.
משהו היה צריך ללכת לרוה"מ ויחדיו לשר האוצר והלזהיר: הצבא לא התאמן מספיק מ- 2001 - 2004 זו היתה החלטה מודעת ועל כן, עלינו להתאמן ביתר ב- 2004-2005 במיוחד למי שלא קיבל אמון בסיסי כחייל צעיר.

כך זה בכל תחום, חתכו בבריאות, אז במודע היה צריך בתחילת 2006 להוסיף כסף למערכת (נניח להתחיל לבנות בית חולים באשדוד ולפתוח פקולטה נוספת לרפואה בצפת או בטבריה - צפוי מחסור ברופאים בעתיד).

אבל חשיבה גזברית מבלי לקחת בחשבון את ההשלכות היא בעייתית.

ידידי, פתחת דיון ומאז אתה עסוק בלקטול כל כיוון מוצע (חוץ ממני).

אולי תציע אתה משהו קונקרטי?

נאמר:
- לנצל את המשבר הפיננסי בארה"ב ולקנות עכשיו חברות אמריקאיות שייצרו מוצרים שיחסכו לצה"ל הרבה כסף לאורך זמן (נאמר, קרואנים ממותקנים מראש להלנת כיתת חיילים, חלפים וכו')

- לחתום עכשיו על עסקות ארוכות טווח (שיהיו בתוקף גם כשהשוק יעלה)

- וכמובן, לנצל את ההזדמנות ולהתעמת עם עובדים בעלי משכורות מנופחות.

שלפני שהרעיבו את הסוס אמרו לו:

"אתה חמור, אתה חמור,אתה חמור,אתה חמור,אתה חמור"

והוא, מה לעשות, התבסס בנקודת מוצא נמוכה, של תפיסת עולם חמורית. עוד לפני שקיבל את מנת הקש הקצוצה. אז הוא אוכל את הקש הקצוץ. כי הוא חמור.
כאשר מגיע היום שאומרים "יאללה, סוס אביר, בוא נקרע את המסלול", הוא מסתכל לצדדים ולא בטוח שמדברים אליו.

מה לעשות? (ש.ש.ש.ש סליחה, זה פורום אקטואליה ופוליטיקה?)

אני בטוח ב 87.2 אחוז שצריך מנהיגות שתקבע את יעדי המדינה, את העיקריים שבהם ותילחם עליהם ביושר ובנחרצות. אחד מהיעדים העיקריים זה לספק בטחון לנו ולילדינו. ההורים שלנו לא הצליחו להביא לנו מדינה בטוחה (אבל הם הצליחו להביא מדינה). אז עכשיו תורנו - לדאוג למדינה בטוחה לילדים ולנכדים.

לגבי צדקת הדרך אני יותר ממסכים (אבל שוב, זה פורום בענייני בטחון לא פוליטיקה).

ציטוט:

במקור נכתב על ידי jsphs7 דווקא מי שפותח את הטלווזיה ורואה את הקריסה בכל העולם יכול לחשוב לעצמו: אולי בעת הזאת כדאי להבליג, אולי זה לא הזמן לעזוב את המערכת גם אם התנאי הוא לעבור לגור באופקים. במצב משברי ניתן גם להסביר בבית כי הבטחון הכלכלי היחסי שמציע הצבא ביחס "לאזרחות" עדיף לנו לעבור.

אתה סותר את עצמך. אם מעבר לנגב היה לכשעצמו פרויקט בעל משמעות בטחונית ישירה אזי לא היית דוחה אותו במספר שנים. הרי הוא נותן תרומה ישירה וברורה לבטחון ישראל ולא נקצץ בו. אני לא רואה זאת כך. במצבי מצוקה תקציבית צה"ל נדרש לספק בטחון כנגד אויבי ישראל ולא להכנס להוצאות פיננסיות כבדות שמטרתן היא חיזוק הבטחון האזרחי. זוהי אינה מטרתו הישירה של צה"ל והיה והמשמעות של המעבר דרומה ייצור מצוקה שתפגע במוכנות הצבא למלחמה אז נדרשת מחשבה נוספת האם זהו הזמן המתאים לכך.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי jsphs7 אם תעצור מו"פ של מרכבה 4 מה תעשה בעוד 3 שנים כאשר המשק יתחיל להראות סימנים ליציאה מהמיתון? הרי תפטר דהיום את המדענים הם כבר ימצאו עבודה אחרת. טילי הנ"ט לא יחכו הם ישתדרגו. בעתיד אתה תרצה גם מרכבה 5. עצירת חץ 3 - הבנתי, מדינת ישראל מאוימת ע"י טילי ק"ק מסוריה ואיראן עם אפשרות לנשק לא קונבנציונלי ואתה מציע להפסיק את הפתוח ולהסתפק במה שיש כיום (שלהערכתי חייבים להמשיך ולשפר כי טילי האויב לא יחכו לנו), אתה מציע לקצץ את ההגנה מפני רקטות קצרות טווח כשבאופק יש אפשרות למלחמה מול החיזבאללה (אתה רוצה רקטות עם רסס בחיפה, טבריה או צפת?).

1. אם תקרא שוב את מה שרשמתי תראה שרשמתי קיצוץ ולא ביטול. צמצום מצבת המדענים ומהנדסים שמפתחים מוצר בוגר יאפשר הפניית משאבים למקומות נדרשים אחרים. האם מרכבה 5 תתרום לנו עוד כעשור או שניים לכשתכנס במידה כ"כ משמעותית שהצבא נדרש להשקיע משאבים בפיתוחה כשיש לו מצוקה תקציבית? לא עדיף להסיט חלק מהמשאבים לרכישת מעיל רוח? האם מרכבה 4 היא טנק גרוע שאינו מתמודד היטב עם האיום? הוכח בלבנון 2 שטנק, טוב ככל שיהיה, לא מתפקד אם הלוחמים ומפקדים לא התאמנו בהפעלתו ובהפעלת מסגרות.
2. האם כיום אתה מעריך שאיום הרק"ק על מדינת ישראל הוא איום קיומי? האם לא ניתן להסתפק במערכת מבצעית שתגן על עוטף עזה ולהמנע מהשקעה מזורזת במערכת שאולי תהיה מבצעית ב2011 ועלות היירוט שלה יקרה לאין שיעור משל פתרונות מדף? יירוט רקטות ע"י מערכת יקרה גוזל משאבים מאימונים שמטרתם למנוע את הירי מלכתחילה.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי jsphs7 דווקא: הייתי מצפה לתשובה בסגנון: לא נוותר על אף F35, לא נוותר על שעת אימון של אף טייס, לא נקצץ בשעות המנוע של חטיבות הטנקים (סדירים ומילואים למעט החלטה אפשרית: לא נשקיע באמוני טנקים מיושנים, ניתן להם להחליד בימ"ח). נשקול אם זקוקים לכל אנשי משרד הבטחון ואולי ניתן להסתדר עם 2/3 מהם, הייתי בודק בשנית את הוצאות המערכת במקומות שאין להם תרומה ישירה לבטחון הלאומי, חסכון של 100,000 לשנה במקום מסוים תכפיל ב- 1000 מקומות ויצרת חסכון נכבד, כפול 10,000 והנה אפילו מצאת פתרון לחצי מהקצוץ הדרוש. לכל ברור כי בהתנהלות של צה"ל יש יותר מאיפה לקצץ.

אה, הבנתי.. לדחות את המעבר של הצבא לנגב זה לא טוב כי זה מנוף ללחץ על קצינים ונגדים שיסכימו למעבר אבל לפטר 1000 אנשי קבע במקום זה לגיטימי? לפי השיקולים שלך עדיף אובדן ידע יכולות וניסיון על פני דחיית הקמת עיר בה"דים ב-5 שנים או מערכת יירוט רק"ק שעדיין לא מבצעית, יעילותה כנגד קסאם מוטלת בספק והפעלתה כנגד רמזורים מעופפים שקולה לחיסול זבובים בשירותים כימיים עם קליעי זהב?

The Chrismas Truce

המשכיל בעת ההיא, ידום. (ספר עמוס, פרק ה' פסוק יג')

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Golden Paths אתה סותר את עצמך. אם מעבר לנגב היה לכשעצמו פרויקט בעל משמעות בטחונית ישירה אזי לא היית דוחה אותו במספר שנים. הרי הוא נותן תרומה ישירה וברורה לבטחון ישראל ולא נקצץ בו. אני לא רואה זאת כך. במצבי מצוקה תקציבית צה"ל נדרש לספק בטחון כנגד אויבי ישראל ולא להכנס להוצאות פיננסיות כבדות שמטרתן היא חיזוק הבטחון האזרחי. זוהי אינה מטרתו הישירה של צה"ל והיה והמשמעות של המעבר דרומה ייצור מצוקה שתפגע במוכנות הצבא למלחמה אז נדרשת מחשבה נוספת האם זהו הזמן המתאים לכך. כל הכתיבה שלי מלכתחילה היתה לא להנהיג חשיבה שמטרתה: ראיה גזברית וצרה. הרי אם דורשים לקצץ הכי פשוט זה להחליט כי במקום 3000 טנקים או כמה שיש צה"ל יסתפק ב- 2000. אני מציע לראות את טובת המדינה בכללותה, יש מצב צפוי: מחזור כלכלי שלילי איך נערכים אליו ואיך מנצלים את הווצרו כשאפשר. ברור כי בעת מיתון ניתן לקבל את המחירים הנמוכים ביותר מקבלנים, כמות העבודה יורדת וניתן ללחוץ אותם לטובתך, אפשר לקבל יותר באותו המחיר,... וכן, אפשר לגרום להפנית אוכלוסיה לפרירפריה. אם תקרא שוב את מה שרשמתי תראה שרשמתי קיצוץ ולא ביטול. צמצום מצבת המדענים ומהנדסים שמפתחים מוצר בוגר יאפשר הפניית משאבים למקומות נדרשים אחרים. האם מרכבה 5 תתרום לנו עוד כעשור או שניים לכשתכנס במידה כ"כ משמעותית שהצבא נדרש להשקיע משאבים בפיתוחה כשיש לו מצוקה תקציבית? לא עדיף להסיט חלק מהמשאבים לרכישת מעיל רוח? האם מרכבה 4 היא טנק גרוע שאינו מתמודד היטב עם האיום? הוכח בלבנון 2 שטנק, טוב ככל שיהיה, לא מתפקד אם הלוחמים ומפקדים לא התאמנו בהפעלתו ובהפעלת מסגרות. אם התכוונת לשנוי סדר עדיפויות (מבחינתי השקעה במעיל רוח כמוהה כהשקעה במרכבה , אני לא נכנס לרזולוציה של השקעה בברזל או במערכת אלקטרו - אופטית או מערכת קשר) אז אני מוכן לקבל את דבריך. אני מקווה שגם כשמצב השוק טוב נעשות התאמות של כח אדם לפי פרויקטים ודרישות עתידיות. האם כיום אתה מעריך שאיום הרק"ק על מדינת ישראל הוא איום קיומי? האם לא ניתן להסתפק במערכת מבצעית שתגן על עוטף עזה ולהמנע מהשקעה מזורזת במערכת שאולי תהיה מבצעית ב2011 ועלות היירוט שלה יקרה לאין שיעור משל פתרונות מדף? יירוט רקטות ע"י מערכת יקרה גוזל משאבים מאימונים שמטרתם למנוע את הירי מלכתחילה. ע"פ הבנתי, אין בטחון כי במלחמה הבאה לא ניתקל שוב בירי של רקטות אל ישובי ישראל. החיזבאללה אוגרים רקטות לא על מנת שיחלידו במחסנים. מעבר לכך, הסורים מחזיקים כמות נכבדת של רקטות לטווח בינוני, האם הם לא יפעילו? האם הרקטות הללו מיועדות רק לערי ישראל? האם אתה בטוח כי לא ינסו להשמיד באמצעותן אתרים אסטרטגיים? אולי ניסיון לפגיעה בעורף לוגיסטי? אינני אמון על תורת הבטחון, אבל ע"פ המפורסם בתקשורת ישראל רואה את אויביה אוגרים רקטות ולהבנתה המטרה היא להשתמש בהן, אז אם זו התפיסה אני לא הייתי מקצץ אלא אולי מתגבר. שדרות היא רק ההווה, ב- 2006 קבלנו פרומו מה צפוי או חזוי בעמות צפוני. אה, הבנתי.. לדחות את המעבר של הצבא לנגב זה לא טוב כי זה מנוף ללחץ על קצינים ונגדים שיסכימו למעבר אבל לפטר 1000 אנשי קבע במקום זה לגיטימי? שמע, פיטורין של 1000 איש אינו דבר רצוי, נעזוב כרגע אילו אנשים מפטרים ומה תרומתם, מדובר ב- 1000 משפחות שבזמן מיתון שיתכן ומאבדות את המפרנס העיקרי. במיתון שהיה כאן בשנת 2000+ בלא מעט חברות הודיעו כי מפחיתים שכר ב- 15% לאלתר ומי שלא מרוצה רשאי לעזוב - אני לא מציע לפטר אני מציע: התפקיד עובר דירה , אנחנו זקוקים לך , אנא עבור לנגב (תשכור דירה בסביבה), אם אתה לא מוכן - לצערינו נאלץ להביא משהו שיסכים. בזמן שגשוג רבים יכולים לומר: לא מתאים - אני עוזב, בזמן משבר יותר אנשים יהיו מוכנים לשקול בחיוב ולשכנע בבית למה תמורת שכר של סרן או רס"מ אנחנו עוברים לחור (מנקודת ראות של לא מעט נשים שהתרגלו להרצליה). . לפי השיקולים שלך עדיף אובדן ידע יכולות וניסיון על פני דחיית הקמת עיר בה"דים ב-5 שנים או מערכת יירוט רק"ק שעדיין לא מבצעית, יעילותה כנגד קסאם מוטלת בספק והפעלתה כנגד רמזורים מעופפים שקולה לחיסול זבובים בשירותים כימיים עם קליעי זהב אני מבקש לנצל הזדמנות, הקבלנים מוכנים לעבוד בזול - בהעדר עבודה ומיתון גם משרד הבטחון הוא לקוח שמשלם. אני לא מסתכל רק על הקסאמים בשדרות - אני מסתכל מה יהיה כאן חלילה בזמן מלחמה כאשר מאות רקטות ביום או אולי אלפי רקטות יעופו לא רק על ישובים אלא גם על אתרי תשתית, מחנות, מרכזי שלטון,...... אם את הפתרון גם ניתן לשווק בעולם אזי גם אפשר להרוויח מזה ומה זה חשוב אם בזמן מיתון מוכרים לעולם תוכנות שרטוט או רקטות. ?

1. טובת המדינה בכללותה כוללת בטחון כנגד אויבים מבחוץ אבל כוללת גם יציבות כלכלית. מעמסה לא הכרחית של מיליארדי שקלים בתקופת מיתון ע"י חיפוש דילים מצד הצבא מיותרת ומסכנת את היציבות הכלכלית.
2. אתה רואה את איום הרק"ק כאיום קיומי על מדינת ישראל? לדעתי, זהו אינו איום קיומי על המדינה. תשווה נפילת עשרת אלפים רק"קים במהלך מלחמה לעומת מצב המבנים שנבנו בשנות ה-60 וה-70? מה יותר מסכן אותנו כמדינה? ספיגה של פי 2.5 ממה שספגנו בלבנון 2 או קריסת אלפי מבנים ברעידת אדמה? מה עדיף?

The Chrismas Truce

המשכיל בעת ההיא, ידום. (ספר עמוס, פרק ה' פסוק יג')

1) בטחון זה גם שהשוטרים שלך יהלכו עם ראש מורם והחלאות יחפשו לאן הם נעלמים.

2) מורה או אחות בביה"ח לא צריכה לומר בחצי התנצלות כי מקום עבודתה הוא ביה"ח.

3) לגבי רעידות אדמה, היתה תוכנית ממשלתית לחיזוק מבנים ותוספת יחידות דיור, אבל כמו כל דבר: התוכנית טובה לאזורי בקוש במרכז הארץ - שוב אנחנו חוזרים למה שכתבתי בפתח דברי והעברת אוכלוסיה חזקה לפריפריה. עושה רושם שלממשלה אכפת מה קורה במדינת ת"א בלבד.

4) במלחמה האחרונה רק 10% מהרקטות נפלו בישובים כי הרקטות היו ללא מנגנון הנחיה, ע"פ מה שהחיזבאללה מפרסמים הם הכניסו מנגנוני הנחיה - כך שכמות הפגיעות ואיכותן צפויה לעלות.

אל תחשוב רק במונחים של רקטה של 100$ מול מיירט של 100,000$, חשוב על הנזק לרכוש, לחיים, למשק כתוצאה מנפילות באזורי ישוב.
חשוב שאם לא תחטוף בחיפה אלא תפיל את מירב הרקטות - רק גבית המיסים מאזור חיפה תחפה על עלות המיירטים.

הגנה היא רק חלק מהעניין - אין לשכוח את ההתקפה.

קצת סטינו מהנושא ולכן תרשה לי להחזיר את הדיון לתחום בטחוני.

מילת המפתח כאן היא תועלת שולית. רק שמאוד קשה לכמת תועלת שולית במונחי בטחון. שקלול של גורמים קצרי טווח בעלי תועלת שולית גבוהה (לדוגמא, פתרון חלקי לבעיית הקסאם שיוריד את גובה החיכוך מול רצועת עזה) אל מול גורמים ארוכי טווח בעלי תועלת שולית עתידית גבוהה (לדוגמא, רכישת F-35 כמערכת שוברת שיויון). יחסי הכוחות העתידיים צריכים להלקח בחשבון כשחותכים בתקציבי פיתוח ורכש לטובת ההווה. הבעיה היא שהתקציב מנוהל משנה לשנה ללא חלוקה מבנית ברורה ואילוצים מדיניים שמעוותים אותו. זאת בנוסף למערכת קבה"ח אינטרסנטית לעיתים ומושפעת משיקולים זרים.

The Chrismas Truce

המשכיל בעת ההיא, ידום. (ספר עמוס, פרק ה' פסוק יג')

לפעמים חייבים לבצע על סמך שיקולים לטווח הקצר.

במלחמת יומה"כ התקבלו רק החלטות קצרות טווח כי דובר על קטסטרופה.

בתחילת שנות ה- 2000, היה שלוב של מיתון עולמי ומלחמה ביו"ש.

התקבלו החלטות של קצוץ באימונים כי החיילים היו דרושים לבט"ש ואף לחימה, בקשו לחסוך כסף.

עד כאן ברור והגיוני.

שנת 2001 נפלה על ישראל מהשמים - אף אחד לא צפה (נו טוב, הפקוד הצבאי צפה את המהומות והפרעות - אך לא כך הדרג המדיני) את החלפת הדיפלומטיה בשיח קני רובה. אף אחד לא צפה את Sep-11 ואת המיתון הכלל עולמי שהגיע בעקבותיה.

החוכמה היא לבצע את המהלכים מראש ולא להכנס לתהליך גזברי.

אני בכל האשכול ניסיתי לצור דיון בשאלה: מה אופרטיבית מבצעים? איפה מקצצים כי יתכן כי הדרישה לקצץ תגיע והיא תהיה בעלת אחיזה במציאות של ירידה בגביית המיסים.

ניסיתי למנוע קצוץ ברכש אסטרטגי דוגמאת (אי ויתור על טייסת ה- F35 המתוכננת), אי ויתור על אימון כוחות בכמות שמחפה על "הרעבת הסוס בעבר", לא ביטול של תוכניות פיתוח רקאטי ואחר, לא ביטול ירידת צה"ל לנגב עם כל המשמעויות הנלוות.

אני בטוח שיש המון איפה לקצץ ולחסוך מיליארדים, משלחות רכש שניתן לצמצם, דרישה למציאת בזבוזים בסדר גודל של מאות אלפים בודדים אך יחדיו מצטברים לסכום נכבד.

להבנתי הקדמה של חשיבה לגרזן הקצבים יכולה לפתור החלטות גזבריות בנוסח: נקצץ בכמות החטיבות או הטייסים לא יקבלו השנה את שעות הטיסה הדרושות.

אם תהיה דרישה לקיצוץ תקציב הבטחון ב-10%, מחשבה בסגנון "נקצץ במשלחות" לא תספק את הסחורה. אני בספק רב אם חגורת שומנים שכ"כ אוהבים לדבר עליה בהקשר הבטחוני מגיעה לסדרי גודל של 10% מתקציב הבטחון. אני לא כזה בטוח שלאחר חשיפת נתוני הרבעון האחרון והנוכחי בתחום המיסים, הממשלה לא תידרש לקצץ בתקציבה מספר מיליארדי שקלים כדי לעמוד ביעד הגרעון. הדרך משם קצרה מאוד לקיצוץ עמוק בתקציב הבטחון. כמו שכבר אמרתי, לצבא יש נטייה פטאליסטית בתחום התקציב ישר לפגוע ברמת המוכנות הנוכחית ולא לפגוע בהשקעות שלו. לדעתי, ירידת הצבא לדרום אינה יעד בעל משמעות אופרטיבית ישירה ועל כן דחייתו במספר שנים עד יעבור זעם בהחלט מתקבלת על דעת. עדיף זאת על פני עצירת השלמת גדר ההפרדה, הכנסת נמ"רים למערך החי"ר, השלמת מלאים ואימון מערכי המילואים והסדיר וכדומה.
רק כדי להמחיש לך את עלויות הירידה,עלויות ירידת מערכים של המודיעין מוערכים ע"י הצבא ב-12 מיליארד ש"ח וירידת מערכים של אגף התקשוב תעלה כ-6 מיליארד ש"ח. אמנם מדובר על תהליך בנייה, רכש תשתיות ושדרוג מערכים שאינו כולל בנייה בלבד ומפוזר על תקופה של כעשור אבל זהו עומס גדול על התקציב השקלי.

The Chrismas Truce

המשכיל בעת ההיא, ידום. (ספר עמוס, פרק ה' פסוק יג')

כפי שאמרתי בעבר - אני מציע ללמוד איך הצבא האמריקאי התמודד בתקופה של המשבר הכלכלי העולמי הגדול.
קיצוץ אדיר בהיקף היחידות, החומרה - מה לא. הדבר היחיד שלא פגעו בו זה ההכשרה והגרעין הקשה של אנשי הקבע.
שוכחים שלא כמות היחידות היא החשובה אלא איכות הפיקוד והחיילים - ואת זה הרבה יותר קשה לתקן מאשר הצטיידות וכו'.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

פיטורי אנשי קבע, לדעתי ואני תומך בשלך, היא מהלך אחרון שצריך לבצע בעת צמצום תקציבי. לטעמי, האטת פיתוח מערכות נשק בוגרות וחשיבה מחדש על סדרי עדיפות פיתוח מערכות נשק חדשות דוגמת מערכת ירוט רק"ק קצר טווח הוא השלב הבא אחרי דחיית הירידה דרומה.

The Chrismas Truce

המשכיל בעת ההיא, ידום. (ספר עמוס, פרק ה' פסוק יג')

תלוי אילו אנשי קבע.

לדעתי יש מקום רב לקיצוץ בתקנים של אנשי קבע (בעיקר נגדים ועוד יותר כאלה זוטרים, אולם לא רק) אם תבצע מחקר קצר תגלה שאחוז גדול מאנשי הקבע נמצא בעצם במצב של אבטלה סמויה, כפל תפקידים וסמכויות ובכלל תפקידי סדיר שמאוישים ע"י אנשי קבע.

כמו-כן, הצעה שעלתה בעבר-אישית אני סולד מאוד מהתערבות אזרחית בצבא, אבל במקרה הזה זה יכול להיות רעיון לא רע- למנות חברה אזרחית שתסקור ותתקן את תקציב צה"ל הקצאותיו ובכלל תתקן את מדיניות הבזבוז המגוחכת שלו.

"בטבע הסוס הוא בלונדינית מטומטמת. גם טיפש וגם בעל נורמות מיניות מופקרות.אי לכך, אני גאה להיות חמור."

אראל סג"ל


ותודה לדורון

לשאלתך: חברת מקינזי זכתה במכרז יעוץ חיצוני לצבא עם מגבלות בטחוניות כאלו ואחרות בדיוק בשביל נושאי תקציב וכדומה.
אחד הנושאים המרכזיים במבנה הצבא הוא אבטלה סמוייה בזמן שלום (או התכוננות למלחמה כפי שראוי לקרוא לו) לעומת עומסים בזמן מלחמה. הצבא נדרש לשמור על ליבה מקצועית בקבע ע"מ לאפשר את ההתנפחות הצפויה עם גיוס המילואים. מקצת ניסיון וידע שיש לי בנושא הפעלת ימ"ח בשעת חירום וניהול ימ"ח בהתכוננות למלחמה אומר כי דעתי היא שמצב התשתיות והתחזוקה בימ"חים אינו ראוי לתפקידם וכי יש להסיט תקציבי בינוי לרפורמה מקיפה רב שנתית בתחום הזה. בתחום המערכים הקרביים, אני לא רואה הרבה מקום לשינוי תקנים, להפך. הוספת תקני נגדים בפלוגות רק מחזק את הפלוגה והופך אותה למקצועית הרבה יותר. בתחום של היחידות העורפיות אין לי ניסיון או ידע שיכול לתרום לדיון.
אם ישנו מקום משמעותי שניתן לחסוך בו לא מעט משאבים ללא פגיעה משמעותית בהתכוננות לקראת מלחמה, זהו תקציב האנרגיה של הצבא.

The Chrismas Truce

המשכיל בעת ההיא, ידום. (ספר עמוס, פרק ה' פסוק יג')

הצרה היא שתקני קבע בפלוגות הינו מצרך די יקר ונדיר (ועד לא מזמן לא קיים בכלל) ואם כבר הושג אז הוא לשנה (פרט לרס"פים, אולי).

ישנם לא מעט כפלי תפקידים וסמכויות ואבטלה סמויה גם בזמן מלחמה.
בנוגע לנושא העומסים בזמן מלחמה, בשביל זה יש את צבא המילואים.

האמור כמובן מיוחס למערך העורפי והתומכ"ל.

"בטבע הסוס הוא בלונדינית מטומטמת. גם טיפש וגם בעל נורמות מיניות מופקרות.אי לכך, אני גאה להיות חמור."

אראל סג"ל


ותודה לדורון

אם אין בגדוד סדיר תקן קבע לרס"פ מבצעית זהו פער גדול ברמת הפלוגה והמג"ד צריך ללחוץ על מי שנותן את הפתרון (מח"ט, שלישות) כדי לתקנן זאת בדחיפות. הפערים בין פלוגה בעלת 2 תקני קבע (מ"פ + סמ"פ) ובין פלוגה עם 3 תקני קבע הוא גדול מאוד. עזוב אותך אמל"ח / תקציבי רכש / ימי כיף לחיילים. תקן קבע לרס"פ הוא מכפיל כוח ברמת הפלוגה. תקני קבע לסמלים בדר"כ קצרים כיוון שאופק השירות שלהם כסמלים מסתכם בקורס סמ"בים (לכשעצמו, קורס מצויין) ואח"כ בדרך כלל הם מקודמים לרס"פים / ראסטפרי בפרוואטי.. כל דקה שיש לך בפלוגה עוד אנשי קבע (תחת הנחה שהם לא סמרטוטים שרק מחפשים כסף קל) זה מבורך.

בתחום העורפי כפי שאמרתי אין לי ניסיון אבל היה כאן שרשור שדיבר על קצב השינויים של מערכות פו"ש ולוגיסטיקה בצבא ואחת המסקנות שהיו לי ממנו היא שבתחומים אלו היכולת של מילואימניק לקבל שבוע אימון בשנה ובזמן אמת להשתלב במערכת בצורה יעילה עם מינימום עקומת למידה די נמוכה.

The Chrismas Truce

המשכיל בעת ההיא, ידום. (ספר עמוס, פרק ה' פסוק יג')

ברמת הפלוגה-לפעמים הפער הוא לא מחסור בתקן, אלא חוסר רצון מצד הרס"פ לחתום קבע ו/או רס"פים שלא ראויים להמשיך שירות בקבע.

וגם אז, אפילו אם יש תקן ויש רס"פ מוכשר ונניח שהוא מסכים לחתום קבע, לכמה זמן בממוצע הוא יחתום? שנה?
הרס"פ בפלוגה שגדלתי בה, לדעתי, הוא הרס"פ הותיק ביותר בצה"ל והוא באיזור השנה בקבע, עם סימן שאלה לעתיד...

"בטבע הסוס הוא בלונדינית מטומטמת. גם טיפש וגם בעל נורמות מיניות מופקרות.אי לכך, אני גאה להיות חמור."

אראל סג"ל


ותודה לדורון

לא בהכרח..

הרס"פ של הפלוגה שלי היה התפקיד כשנתיים וחצי ולפני כן כשנה רס"פ מסלול. רס"פ של פלוגת האחות בגדוד היה קצת פחות (כשנתיים בקבע + שנה סדיר). אתה צודק שאלו דוגמאות קצת קיצוניות אבל פיתוח מפקדים זוטרים מתאים והורדת העומס מהרס"פ ע"י בניית מפל"ג מתאים (שני סרס"פים, אמל"חיסט, 2 נהגים וקשפ"ל) תצמצם את השחיקה שלו ותאריך את השהות שלו בתפקיד. חוץ מזה, גם רס"פ שהוא שנה בקבע + ניסיון כרס"פ סדיר עדיף על פני תחלופת מפל"ג מהירה, מה שלרוב יוביל לבעיות וחיכוכים של פוליטיקת פז"מ בשיבוצים למפל"ג.

The Chrismas Truce

המשכיל בעת ההיא, ידום. (ספר עמוס, פרק ה' פסוק יג')

אני התחלתי את האשכול איך מקצצים נניח 2 מיליארד ש"ח משך שנתיים.

השאלה האם צריך רס"פ בקבע היא משנית.

הצבא מורכב מהמון מערכים שאינם לוחמים.

לא בקשתי לקצץ כמות פלוגות, לא כמות מטוסים, לא אימון.

לאור השתנות הטכנולוגיה כמה פקידים באמת זקוק משרד הבטחון (אין צורך לבצע פיטורין - אנשים יוצאים לפנסיה)? כמה נגדי מטב"ח צריך בבסיסים גדולים? כמה אפסנאים בקבע? האם את מקומם יכולות למלא יותר חיילות סדירות? כמה אנשי משלחת רכש באמת צריך?

אני מציע לבדוק האם זקוקים לכל אותם תפקידים שיתכן שחלקם נוצרו מאינרציה של המערכת לאורך שנים.

יתכן וניתן לחסוך לא מעט.

ואגב, אם היו אוכפים כי רס"ר הבסיס (או מי מטעמו) יקפיד לעשות כמה סיורים לילים ורק לכבות מזגנים - ניתן לחסוך עשרות מליונים בשנה.

בנוסף לקרביים המערכת מכילה המון מכונאים, טכנאים, מהנדסים, אנשי מודיעין, אנשי צוות קרקע, ...

על חלק מהם ממש אסור לוותר (אפילו הייתי שוקל לעלות את שכרם).

אולי לא ברמת העיקרון הנעלה של יישוב הנגב אלא ברמת היישום.
1. במה תעסוק רעייתו של אותו קצין שיעבור לאופקים (נניח)? הרי גם היום אין שם עבודה.
2. יקימו את עיר הבה"דים. מישהו חישב כמה עולה להסיע הלוך וחזור את אלפי החיילים שישרתו שם (זה שקלים רבותי- לא דולר סיוע חוץ).
3. מעבר לכך, ההעברה לדרום מעצימה את תדמית הנגב כפח הזבל של המדינה: כלא (ב"ש ונפחא), מזבלה (רמת חובב) רעש וזיהום קרקע מבסיסי חיל האוויר ועל "מפעל הטקסטיל" לא דיברנו (אם כי לדעתי הוא האלמנט הכי פחות בעייתי בפועל). בסיסי המרכז שיפונו יהפכו לשיכונים צמודי קרקע בעוד היום, למרבה האירוניה, הם משמשים כ- "ריאות הירוקות" האחרונות של גוש דן.

לגבי עצירת פיתוח טכנולוגי אני נוטה שלא להסכים- הנבטת פרוייקט במערכת הבטחונית היא ארוכה מאוד ולכן עצירה היום תגרום פער בעתיד. מה שכן, אפשר בהחלט להקטין את התקורות.

ציטוט:

מעבר לכך, ההעברה לדרום מעצימה את תדמית הנגב כפח הזבל של המדינה: כלא (ב"ש ונפחא), מזבלה (רמת חובב) רעש וזיהום קרקע מבסיסי חיל האוויר ועל "מפעל הטקסטיל" לא דיברנו (אם כי לדעתי הוא האלמנט הכי פחות בעייתי בפועל).

רמת חובב- צודק.
כל היתר: בפועל, לא ראיתי שתדמית אזור רחובות-יבנה-נס ציונה נפגעת מזה שהוא כולל בסיסי טיסה בתל-נוף, פלמחים וחצור+ כור גרעיני בן כ- 50 שנה בנחל שורק + מכון למחקר ביולוגי + זיהום מבתי הזיקוק באשדוד+ קרינה מסוללת החץ+ קרינה מאתר הרדיו ליד יבנה.. להמשיך?!

כל מה שאמרת נכון בטווח הקצר.
לאחר שתיקבע עובדה בשטח המצב רק ישתפר - הרי הגידול באוכלוסיה שמגיעה מהמרכז ומחפשת את רמת החיים שהתרגלה אליה ומביאה איתה הרבה כסף פוטנציאלי שביחד עם ירידה בעלות המחייה (ואולי אפילו הטבות מס שונות) תפנה יותר כסף לבילויים, רכש של מוצרי צריכה וכו' וכו'.
בגדול זה יעשה רק טוב לדרום ובצירוף עיר הבה"דים יזרז הקמת תשתית תחבורה חדשה ויעילה יותר מהמרכז לנגב שבכל מצב אחר הקמתה הייתה נשארת תאורטית (לדוגמא ההצעה למסילת רכבת מאילת לגוש דן).

אני מתקשה לראות כיצד תוספת של כמה אלפי קצינים ונגדים תעשה טוב לדרום. רובם יתרכזו בישובי צפון הנגב (החזקים ממילא) ולא יחול שינוי משמעותי בתשתיות של מרבית הנגב. הרכבת לאילת לא רלוונטית למעבר הצבא לנגב ולא תתרום משמעותית לפיתוחו. עדיף להשקיע את המשאבים שאמורים להיות מוקצים לרכבת בפיתוח תשתיות במרחב אילת ע"מ לשפר את התיירות שם וליצור עיר תיירותית נורמלית שתספק שירותים למרחב הערבה. זה ייצור חיזוק למרחב הדרומי של הנגב יותר מאשר מסילת רכבת לא רווחית שממילא לא מסוגלת להתחרות מול תעלת סואץ לאור השירות של נמלי ישראל.

The Chrismas Truce

המשכיל בעת ההיא, ידום. (ספר עמוס, פרק ה' פסוק יג')

בוא נניח כי מגיעות 3000 משפחות גרעיניות של אנשים בגיל 30 + \ - ללא מעט משפחות יש 2-3 ילדים, הללו זקוקים לגני ילדים, ביה"ס יסודיים (בעתיד גם תיכוניים). השכר הסביר שמשלם הצבא יאפשר ללא מעט משפחות לשכור את שירותיהן של מטפלות בבתי התושבים - והנה נתת פתרון לנשים באזורים שאין בהם פרנסה טובה שגילן הוא 40 - 50 הן בעצמן אימהות ל- 2-4 ילדים בגירים וכל חייהן התפרנסו מעבודה במפעלי טקסטיל. האם אותן נשים (חלקן כמובן) לא תוכלנה למצוא פרנסה כמטפלות בגני ילדים או בבתים? עוד 10,000 תושבים זה אומר שיהיה ניתן לפתוח עוד חנויות שיעסיקו עוד כמה עובדים מהמקום. כל התושבים הללו יזדקקו ליותר מוניות \ מוניות שירות (שוב הנה יצרת תעסוקה נוספת).
אולי פאב? אולי בית קולנוע נוסף?

לגבי בני \בנות זוג, ברגע שתהיה אוכלוסיה יותר משכילה אינני פוסל שלא יפתחו חברות היטק, ביוטק, תעשייה כימית, ... (אולי לא בזמן מיתון).

הילדים שגדלו באותן עיירות וזכו ללמוד באוניברסיטאות יוכלו למצוא עבודה בסביבה ואולי קצב העזיבה של "הדרום" יפחת?

את הנגב אפשר וצריך להפוך לפורח, היום לא באמצעות תפוזים אלא באמצעות אוכלוסיה שבדרך הטבע אינה מגיעה (במידה מספקת) אליו דהיום.

כמות העוברים להשתקע בדרום היא בטלה בשישים ורוב הדיבורים בנושא הם דמגוגיה זולה.
כל פרוייקטי התשתית (כבישים ורכבות) מוקפאים עד להודעה חדשה. מה שיושלם הוא רק מה שתוקצב (העבודות השבוע בקו לב"ש הינן כנראה האחרונות שנראה בשנים הקרובות).
אני חולק על ידידנו קרן אור בנושא איזור השפלה. האתרים המדוברים מצטמצמים כל הזמן וגם הם בדרך לסגירה. קול ישראל כנראה יפסיק מתישהו את שידוריו בגלים קצרים ואתר יבנה ייסגר, בסיסי ח"א בשפלה גם הם במגמת צימצום והתחשבות בסביבה (יש לי ידידים שהם "שכנים" של אותם בסיסים ולדבריהם לא תאמינו מה יכולה לעשות "הפצצה" מסיבית של לשכת מפקד ח"א בטלפונים, מיילים ופקסים המלינים על רעש מטוסים). בסופו של דבר הנגב הוא ה- NIMBY של ישראל אבל עוטפים את זה בצלופן מרשרש וצבעוני.
את פעילי איכות הסביבה (מישהו ראה את הכתבה על מצפה רמון במוצ"ש?) מאשימים פרנסי הנגב שהם תוקעים מקלות בגלגלי פיתוח הנגב ומסיתים נגדם את התושבים.

תהיה השפעה כלשהי אבל אינני מאמין שהיא תהיה גדולה,במצב של היום קיצוצים בצבא הם הרי אסון.

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://up96.siz.co.il/up2/nmxcjiytjtzm.gif]

מיתון עולמי בהחלט יפגע בנו, אבל הכי יכאיב לאלו שחיים מנפט.
כבר היום חבית נמכרת ב 91$ .. לעומת 140$ עד לפני כמה עשרות ימים.
והמשבר רק ממש ממש בתחילתו...

אנחנו נלמד להסתדר. הם לא. אני בעד מיתון עולמי. מיתון עולמי טוב ליהודים.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי אמיר ג. מיתון עולמי בהחלט יפגע בנו, אבל הכי יכאיב לאלו שחיים מנפט. כבר היום חבית נמכרת ב 91$ .. לעומת 140$ עד לפני כמה עשרות ימים. והמשבר רק ממש ממש בתחילתו... אנחנו נלמד להסתדר. הם לא. אני בעד מיתון עולמי. מיתון עולמי טוב ליהודים.

למה החלטת שמי שחי מנפט יפגע? מה בגלל המיתון הרכבים והמפעלים בעולם יעצרו?
צריכת האנרגיה מגיבה חלש יותר למיתון מצריכת טכנולוגיה מתקדמת לדוגמא. אז מי שחי מהייטק לדעתי יפגע יותר ממי שחי מנפט.

מה שבטוח מיתון עולמי רע ליהודים.

...רוצה כאן להזכיר את הסיפור שסיפרו על לוי אשכול כשהיה שר האוצר.
באחת הישיבות הממשלה, הכניסו לו פתק ובו נכתב ש"בצורת קשה תהיה השנה..."
אוי ואי זעק אשכול, "זה כבר יותר מדי" למה תזעק שאלו בממשלה זאת הבצורת אצלנו..., "אצלנו?",
אמר אשכול, אם כך אני רגוע..."חשבתי שהבצורת באמריקה".

ברור שזה ישפיע עלינו ועוד איך! לא מייד אבל במצטבר וחזק מאוד.
תזכרו רק מה קרה לאחר 11 בספטמבר. הפסדים של מיליארדי דולרים, אפילו שכל הגורמים אצלנו אומרים שהם הפסידו רק!!! כמה מאות מיליוני דולרים, זה רק תרגיל חשבונאי של המנהלים.
(רוצים לקבל בונוסים בסוף השנה הקרב...)

"בניתי לי בית ונטעתי לי גן במקום זה שביקש האויב לגרשנו ממנו בניתי את ביתי, כנגד מקום המקדש בניתיו. כדי להעלות על ליבי תמיד את בית מחמדנו החרב...."
(ש"י עגנון - חתן פרס נובל)

אשרי אדם שיכול לתת מבלי לזכור זאת כל הזמן, ולקבל מבלי לשכוח אף פעם

לסלוח לרוצחים - זה תפקידו של האלוהים.
תפקידנו - זה לארגן להם פגישה

אנו לא בוכים, דואגים שאמהות שלהם יבכו

המאמר יפה והפחד מהבלתי נודע מוכר ולא חביב, אבל ......

אין סיבה לפניקה ברגע זה - כדאי לשפוך ליטר חלב לכל מקרה...

בבורסה המספרים נכונים לרגע נתון בלבד, אם אתה לא מוציא את חסכונותיך לא הפסדת כלום(רק על הנייר)

בטחון לאומי הוא יותר מסה"ך ההברות המרכיבות אותו ונשען על בסיס כלכלי שונה,

יתכנו ריקושטים פה ושם אבל בגדול אין סיבה לדאגה שום דבר רע לא יקרה אם ליהמן ברוס יקרוס ללא
התערבות הממשל.

מה שיותר מדאיג הוא סדרי עדיפות לאומי : חינוך רווחה ובטחון פנים

אם נמשיך כמו בעשור הקודם נגיע למצב של ליהמן ברוס די בקרוב ואז המאמר שלך חי ובועט.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי PERE1 בבורסה המספרים נכונים לרגע נתון בלבד, אם אתה לא מוציא את חסכונותיך לא הפסדת כלום(רק עלנייר)

אם אתה מתכוון למה שכתבת - אז אתה ממש לא מבין בעסקי הבורסה (כרוב המשקיעים הקטנים)
אמנם זה לא שייך לפורום הזה, אך אם התחלנו רוצה רק לתקן. מי שהפסיד במפולת בורסה (רק על הנייר)
זהו הפסד ממשי. אין טעם לשבת ולחכות עד שזה יחזור לקדמותו. זה עלול לקחת הרבה מאוד זמן.
במקום זה, קח את מה שנותר ולך לבנק שלך ותשים בפקדון:שבועי, חודשי או טוב יותר תקנה מק"מ וכך תתחיל להחזיר לך את ההפסדים. אם תראה שהבורסה מתאוששת , תמיד תוכל להמיר ולקנות מה שתרצה.
זה משול לרכבת שעומדת על הפסים ללא קטר ולידה חולפות רכבות אמנם איטיות, אך מאפשרות להתקדם לעומת לעמוד במקום ולחכות לחסדי הספקולנטים.

"בניתי לי בית ונטעתי לי גן במקום זה שביקש האויב לגרשנו ממנו בניתי את ביתי, כנגד מקום המקדש בניתיו. כדי להעלות על ליבי תמיד את בית מחמדנו החרב...."
(ש"י עגנון - חתן פרס נובל)

אשרי אדם שיכול לתת מבלי לזכור זאת כל הזמן, ולקבל מבלי לשכוח אף פעם

לסלוח לרוצחים - זה תפקידו של האלוהים.
תפקידנו - זה לארגן להם פגישה

אנו לא בוכים, דואגים שאמהות שלהם יבכו

ציטוט:

במקור נכתב על ידי האזרח אם אתה מתכוון למה שכתבת - אז אתה ממש לא מבין בעסקי הבורסה (כרוב המשקיעים הקטנים) אמנם זה לא שייך לפורום הזה, אך אם התחלנו רוצה רק לתקן. מי שהפסיד במפולת בורסה (רק על הנייר) זהו הפסד ממשי. אין טעם לשבת ולחכות עד שזה יחזור לקדמותו. זה עלול לקחת הרבה מאוד זמן. במקום זה, קח את מה שנותר ולך לבנק שלך ותשים בפקדון:שבועי, חודשי או טוב יותר תקנה מק"מ וכך תתחיל להחזיר לך את ההפסדים. אם תראה שהבורסה מתאוששת , תמיד תוכל להמיר ולקנות מה שתרצה. זה משול לרכבת שעומדת על הפסים ללא קטר ולידה חולפות רכבות אמנם איטיות, אך מאפשרות להתקדם לעומת לעמוד במקום ולחכות לחסדי הספקולנטים.

המפתח להבנת הבורסה?
למכור בזול לקנות ביוקר

אתה שוגה ממספר טעמים:

1. צניחת הבורסה ומסחר תנודתי מצמצמים מאוד את המיסוי המתקבל על רווחי ההון. מספר מאות מיליוני שקלים שלא נכנסים לקופה ויהיה צורך לקזז הוצאות כנגד.
2. צניחת הבורסות בעולם מהווה אינדיקציה מסויימת על כניסה לתהליך של מיתון. תקציב המדינה נקבע ע"ב קצב צמיחה מסוים. פגיעה בקצב הצמיחה תוביל לירידה בהכנסות הממשלה ולדרישה נוספת לקיצוץ בהוצאות.
3. נפילת בורסה מובילה לעלייה בתשואה הנדרשת על אג"ח. יכולת הממשלה לגייס הון דרך הבורסה ולמחזר חובות נפגעת כיוון שעלות ההון גדלה. המשמעות היא פחות כסף לצורכי הוצאות ויותר כסף לצורכי ריביות. עוד קיצוץ יידרש כדי לעמוד ביעדי הגרעון.
4. אינפלציה שוחקת את כוח הקנייה הריאלי של תקציבי הממשלה. כיום האינפלציה המקומית מוסווית ע"י חולשת הדולר. כשהדולר יתחזק, אנו ניחשף למלוא עוצמת האינפלציה ובנק ישראל יידרש להעלות את הריבית. עלייה בעלות ההון ובנוסף שחיקה מוגברת של כח הקנייה הריאלי של הממשלה.

כל אלו יכולים להוביל אותך למסקנה כי כשיירגעו העניינים בבורסות העולמיות, משרד האוצר ידרוש ממשרדי הממשלה קיצוץ רוחבי. ניחוש פרוע מי ייפגע?

The Chrismas Truce

המשכיל בעת ההיא, ידום. (ספר עמוס, פרק ה' פסוק יג')

ציטוט:

לסכום: כלכלה יציבה היא חלק מהחוסן הלאומי.

ובמודל ההפוך - איבוד חוסן כלכלי של מדינת אויב סביר להניח שתגביר את החוסן הכלכלי של ישראל.
אך.... אולי רק לטווח הקצר (הנהגה טוטליטרית עלולה לבחור בדרכי מלחמה ע"מ להסיט את מיקוד אזרחיה מאוזלת מעשה ידיהם).


http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3598546,00.html
אמריקה בצרות? באיראן המצב יותר גרוע






המשבר בארה"ב הוא בדיחה ביחס למצב באיראן: המסחר מצטמק, האינפלציה משתוללת, האבטלה מחריפה, משפחות רעבות ואפילו הדלק נגמר. והאיראנים יודעים: זה המשטר דודי כהן עדכון אחרון: 19.09.08, 14:58

"בחורף לא היה גז, באביב לא היה מים ובקיץ אין חשמל", כתבה בלוגרית מטהרן בשם מרים. אז מה יהיה? זאת השאלה שהרבה איראנים שואלים את עצמם, וככל הנראה התשובה תלויה בעיקר בהם. התקשורת העולמית נסערה בימים האחרונים מהמשבר הכלכלי הפוקד את ארצות הברית והעולם המערבי. אבל מצבם של תושבי מעצמת-העל עדיין טוב בהרבה לעומת מצבם של תושבי יריבתה המושבעת במזרח התיכון - איראן.

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.ynet.co.il/PicServer2/20122005/878604/BEH61_wa.jpg]
שווקים באיראן: הכל מתייקר (צילום: איי אף פי)

איראן מצטיירת בתקשורת העולמית כמדינה מאיימת ונחושה שאינה מהססת להתעמת עם הקהילה הבינלאומית. אבל איראן היא מדינה הסובלת מחולשה פנימית קשה. ההנהגה האיראנית מעדיפה להתרכז בסוגיות של מדיניות, במקום טיפול אמיתי בסוגיות הכלכליות. אבל מרבית האיראנים מוטרדים הרבה יותר ממצבם הכלכלי מאשר מהשאלה האם ומתי תשלים טהרן את בניית פצצת האטום הראשונה שלה.



הסחר החיצוני של איראן הולך ומצטמצם; המשקיעים הזרים בורחים; האינפלציה דוהרת; האבטלה נמצאת בכל פינה; המחירים מאמירים ומשפיעים על הכיס הקטן של כל אחד ואחת מ-70 מיליון התושבים במדינה.



הנפט התייקר. איפה הכסף?

כייצואנית הנפט הרביעית בגודלה בעולם וכבעלת הרזרבות השנייה בעולם, נהנתה איראן בשנים האחרונות ממחירי הנפט הגבוהים שהגדילו את הרווח של איראן מנפט ב-31 אחוזים. הבנק המרכזי של איראן הודיע כי הכנסותיה מייצוא נפט וגז בשנים 2007-8 הסתכמו ב-81 מיליארד דולר, לעומת 62 מיליארד דולר שנה קודם לכן.



ניתן היה לצפות שרווחי הנפט יחלחלו כלפי מטה וישפרו את מצבו של האיראני הממוצע; זה גם מה שהבטיח מחמוד אחמדי-נג'אד כשעלה לשלטון ב-2005 - אבל כיום, עדיין מדובר במשאלת-לב, ובינתיים גם מחירי הנפט מאבדים גובה.



אינפלציה של 30%

לפי נתוני הבנק המרכזי של איראן הגיעה האינפלציה באיראן באוגוסט ל-27.6%, ולפי הערכות לא רשמיות היא אף גבוהה מ-30%. מחירי המוצרים הבסיסיים כמו בשר, אורז וירקות עולים, החלב והלחם עדין מסובסבדים אבל אילולא כן הם גם היו מתייקרים כמעט פי שניים. רוב הכלכלנים מצדדים ברפורמה מקיפה במדיניות הסובסידיות, המכבידה על תקציב המדינה באיראן, אבל באותה נשימה הם מזהירים כי מימוש בלתי זהיר של הרפורמה עלול להחריף עוד יותר את משבר האינפלציה.





משפחה בת 4 נפשות המרוויחה משכורת מינימום - כ-215 דולרים - מוציאה כמעט 80 אחוז מהכנסותיה על מזון. לפי העיתון האיראני "אעתמאד", גדלה בשנה האחרונה ההוצאה על מזון למשפחה כזאת מ-90 דולר ל-188 דולר לחודש. בניסיון להתמודד עם האינפלציה הודיע לאחרונה הבנק המרכזי כי הוא שוקל למחוק 3 או 4 אפסים מהמטבע האיראני.



הבצורת מחמירה את המצב

עליית המחירים נובעת לא רק מהתייקרות מחירי הסחורות בכל העולם, אלא גם ממספר שנים שחונות, שהביאו על איראן לבצורת קשה. רשויות החקלאות במדינה מזהירות כי אם עונת הגשמים הקרובה לא תהיה מבורכת בגשמים, חלק גדול מהאוכלוסייה יוותר ללא מים וללא פרנסה. 14 מתוך 30 המחוזות באיראן הוכרזו כמוכי בצורת. הבצורת פוגעת בגידול חיטה, המצריך כמויות מים גדולות, שאינן בנמצא.



כדי להינצל ממחסור בחיטה, נאלצו האיראנים לייבא במהלך הקיץ כ-5 מיליון טון חיטה ובכלל זה 1.8 מיליון טון חיטה שרכשו דווקא מארצות הברית.





כיאה לסוחרים ממולחים, שומרים בעלי הדוכנים בבזארים של טהרן על המלאים במחסנים, בתקווה לגרוף רווחים גדולים יותר עם עליית מחירי האורז לדוגמא. אחד מהם, עלי אסגר טזבאל מדרום טהרן, אמר לסוכנות הידיעות רויטרס כי "הסוחרים החביאו את האורז ברגע שהם שמעו שהיה פחות גשם השנה ושהמחירים בעולם גבוהים. היה מספיק אורז בשווקים אבל הסוחרים ניצלו את ההזדמנות".



נפט יש, דלק אין

למרבה האבסורד, סובלת איראן גם ממחסור בגז ובדלק. זאת, כיוון שתעשיית הזיקוק שלה אינה מפותחת מספיק והיא נאלצת לייבא עד כמחצית מהדלקים המזוקקים, כולל בנזין למכוניות. בשנה האחרונה החלה הממשלה להנהיג קיצוב דלק לאזרחים בניסיון להתמודד עם הפערים בין הצריכה לקושי בייבוא. בחורף האחרון הציע הנשיא אחמדי-נג'אד לבני עמו להתמודד עם המחסור בגז בעזרת לבוש חם וחיסכון, וכעת צופים המומחים כי עוד יחמיר בחורף הקרוב.



לאחרונה החלה איראן לסבול מחסור חמור בחשמל, בשל המחסור בדלק ובשל הבצורת, המשתקת את תחנות הכוח ההידראוליות. ובזמן האחרון מתבצעות כמעט מדי יום הפסקות חשמל יזומות ברחבי המדינה, בחלקים מסוימים של המדינה בשעות הצהריים החמות ובחלקים אחרים בשעות הלילה.



אחת הבלוגריות מטהרן, מרים, תיארה את ההשלכות הקשות של ניתוקי החשמל התכופים. "למרבה הצער, לאחרונה שמענו על כמה חולים במצב קשה שהיו זקוקים למכשירים רפואיים, ומתו לאחר שניתוק החשמל הביא לניתוק המכשירים. הדברים לא פורסמו". עוד כותבת מרים כי אלפי מכשירי חשמל כמו מקררים, טלויזיות ומחשבים התקלקלו, ומפעלים מרכזי קניות ושווקים נפגעו."מי ישלם על הנזקים האלה?" שאלה.



האיראנים מאשימים את הנשיא

ההנהגה האיראנית מעדיפה להתרכז בסוגיות מדיניות במקום לטפל כראוי בסוגיות הכלכליות. בניסיון להדוף את הביקורת נגדם, מפנים מנהיגי איראן את אצבע מאשימה כלפי מדינות המערב ומאשימים אותן במצב הכלכלי הירוד אליו הגיעה מדינתם. אכן, ניתן לייחס חלק מהקשיים הכלכליים לסנקציות שהטילה מועצת הביטחון על טהרן בעקבות סירובה להשעות את תוכנית הגרעין שלה, אף שהקשיים הכלכליים מושפעים גם מהמשבר הגלובלי. כך או כך, רבים מאוד מהאיראנים מטילים את האחריות על ההדרדרות הכלכלית על הנשיא אחמדי-נג'אד.



הביקורת נגדו באה לא רק מצד מתנגדיו הפוליטיים, אנשי המחנה הרפורמיסטי, אלא גם, ובעיקר, מקרב מחנה השמרנים שעליו הוא נמנה בעצמו. האיראנים זוכרים היטב כי אחמדי-נג'אד הבטיח לפני היבחרו להילחם בשחיתות ולשפר את המצב הכלכלי ופיזר סיסמאות בדבר צדק חברתי. בני השכבות החלשות, אלה שבחרו בנשיא והביאו לו את הניצחון, אינם מהססים להביע את מורת רוחם ולקיים מחאה ציבורית.



בני שכונות העוני שבדרום טהרן מפגינים נגד המחירים הגבוהים. בעיתונות ובבלוגים שבאינטרנט מתפרסמת ביקורת חריפה על מדיניותו הכלכלית של אחמדי-נג'אד. הביקורת הזאת גורמת נזק של ממש לאחמדי-נג'אד ומקטינה את סיכויו להיבחר בשני, אף שהמנהיג העליון של המדינה, האיתוללה עלי חמינאי, עדיין עומד לצדו.



ומה רוצה הדור הצעיר?

מרבית תושבי איראן הם צעירים בני 15-30. רבים מהם מתקשים למצוא כיום עבודה. הממשלה מדווחת על 15% אבטלה, אך ההערכה היא ששיעור האבטלה האמיתי הוא כפול מזה.



הדור הצעיר של איראן אינו דומה להנהגתה הדתית-קיצונית. הוא חולם על אמריקה ורוצה להיות דומה לבני גילו במערב. מצד אחד, נדמה לעתים כי הצעירים באיראן חיים בתחושת יאוש ומשלימים עם מצבה של מדינתם, אך מצד שני ייתכן כי דווקא החמרת המצוקה הכלכלית עשויה לעורר אותם לפעול לשינוי המצב ולהבטיח את עתידו.





נראה כי היכולת להפעיל לחץ כלכלי על איראן - ובכך לשנות, אולי, את מצבה הפוליטי - נמצאת כעת בידי מדינות אירופה. שמצד אחד קוראות לטהרן לנהל דיאלוג עם הקהילה הבינלאומית על תוכניתה הגרעינית, אך מצד שני שקועות עד צוואר באינטרסים כלכליים באיראן ואינן מטילות מגבלות משמעותיות על כל מי שעושה עסקים עם איראן.



פרסום ראשון: 18.09.08, 22:26

איראן תחת השאה הפרסי היה אית המדינות היותר מפותחות באזור.

לאיראן היה צבא חזק ומערבי.

האיראנים היו שותפי סחר (ולא רק) של ישראל.

ממדינה מפותחת איראן הגיעה למצב בו היא לא מסוגלת להאכיל את האוכלוסיה ומיבאת חיטה בארה"ב.

לדעתי אפילו האמריקאים הפאנטים לדמוקרטיה בדרכם ול- "זכויות האדם" הפנימו כי מעשיהם והלחץ של משטר קרטר הביאו לעליית הקיצונים.

לדעתי החלפת משטר יכולה להוריד את אחד האיומים המרכזיים על ישראל.

דא עקא: למשטר הנשען על כידוני שירותי הבטחון יש יכולת שליטה עד גבול שאינו ניתן לצפיה, קריסה יכולה להיות פתאומית או להמשיך 20 שנה ללא שנוי.

כותרת המאמר: איראן חלשה כלכלית ממה שנדמה.

ציטוט:

לדעתי אפילו האמריקאים הפאנטים לדמוקרטיה בדרכם ול- "זכויות האדם" הפנימו כי מעשיהם והלחץ של משטר קרטר הביאו לעליית הקיצונים.

את נפילת המשטר של השאה ניתן לזקוף למדיניות הכלכלית של השאה עצמו ולא לתמיכה המערבית/אמריקאית לה הוא זכה.

החלשת מעמדו של משטר לא דמוקרטי הנו חרב פיפיות, או עליתו לשלטון של שלטון מתון יותר או עליתו של משטר קיצוני מאד וחיפוש אפיק חלופי להפנית תשומת הלב הציבורי - כמו מלחמה (עזה וחמאס הנה דוגמא מוחשית).

כך שאל לנו לעלוז עדיין על צרותיה הכלכליות של אירן.

לכל הברוקרים שבינינו שימו לב:

אני חוזר ואומר שכל מי שלא נוגע בכסף שנמצא בבורסא יקבל תוך חצי שנה את כספו בחזרה - לפחות
מי שיוציא עכשיו את כספו מפסיד בטוח.
ההנחה הראשונה שלי היא לקוחה מאבני היסוד של הכלכלה ולא אני המצאתי אותה - היא תמיד נכונה
גם אם משהוא מתלהם ומנסה להמציא את הגלגל מחדש.
לגבי עתיד המדינה בעקבות השבר הפיננסי - כנראה לא יקרה מאום בסופו של יום . כמו הההוריקאן שאמור
היה לחרב פעם שנייה את ניו-אורלינס.
בלי פאניקה הדברים מסתדרים מעצמם - כוחות שוק ימצאו פתרונות - כבר מצאו לחלק מהבעיות.
אמריקה (בניגוד לישראל) היא מעצמת על, עם תעשייה גדולה ומפותחת ועם מערכות מסודרות של ניהול
כך שאני שקט ביחס לדוד סם. ומאוד לא שקט ביחס לישראבלוף שלנו.

סבלנות חברים,

יש עוד כרטיסים להופעה....