 |
22-06-2008, 15:55
|
|
|
|
חבר מתאריך: 11.05.07
הודעות: 4,545
|
|
יקירתי, קודם כל אני רוצה לציין שאני לא כותב את העיצות שלי באופן תיאורטי, אלא חי אותן ומשתמש בהן כדי להתמודד עם קשיים.
חשיבה חיובית (השקפה אופטימית)
איך חושבים חיובי? מתרגלים להוציא את הטוב מכל דבר לא-טוב (מכירה את הפתגם "פסימיסט רואה קושי בכל הזדמנות; אופטימיסט רואה הזדמנות בכל קושי"?).
דוגמאות:
(1) נכשלתי בטסט. זו הזדמנות מעולה להוכיח לעצמי שאני באמת מסוגל להתמודד עם קשיים בצורה חיובית וטובה, ולא רק "על הנייר".
(2) העזיבו אותי ממקום העבודה שלי. זו הזדמנות נפלאה לחפש מקום עבודה שיותר מתאים לי, שאני אוכל באמת להביא לידי ביטוי את הכישורים שלי בו, לזכות להערכה המגיעה לי וגם להכיר אנשים חדשים. ומי יודע, אולי שם תהיה לי אפשרות להתקדם ולהגיע רחוק הרבה יותר, להרוויח יותר וכו'.
תתפלאי לשמוע שהדוגמאות הנ"ל ריאליות לחלוטין, וחשיבה חיובית תוביל להגשמת החזון בכל אחד מהמקרים האלה, וכשהיא לא עושה את זה - היא לכל הפחות מקדמת אותך מנקודת המוצא שלך. חשיבה שלילית, לעומת זאת, תכניס אותך לדיכאון ודכדוך שלא יובילו אותך לכלום, תגרום לך לפתח דימוי עצמי נמוך שישפיע על הביצועים שלך, וחוזר חלילה, כמו מעגל קסמים.
כמו כן, חשיבה שלילית תיצור מציאות שלילית. כמו כולם, גם לך בטח היה יום כזה שהתחיל ברגל שמאל, המשיך ברגל שמאל ונגמר - איך לא - ברגל שמאל. זה מתחיל ממקרה, אפילו סתמי, שקורה לנו, כמו דריכה על קקי של כלב, איבוד ארנק, בוחן פתע וכדו'. אנו נותנים למקרה הזה להשפיע על כל המשך היום שלנו בכך שאנו מייחסים לו חשיבות רבה מדי במקום פשוט להתעלם ממנו. אנו מתבאסים, המצב רוח שלנו יורד, התגובות שלנו בהתאם למצב הרוח, וגם הביצועים.
דוגמה קלאסית:
איחרתי לעבודה והבוס צעק עליי. זהו מקרה לא טוב (למרות שאפשר להסתכל עליו בחיוב כפי שהסברתי למעלה, ולראות בו אות לקחת את עצמי בידיים לפני שאאבד את משרתי), אבל כאן הוא הסתיים. כעת אני עומד בפני שתי אפשרויות: לתת לזה להשפיע עליי לאורך היום או לא. אם בחרתי באפשרות השניה - מה טוב, אבל אם בחרתי בראשונה? המשיכי לקרוא. אני מקבל טלפון מאישתי. היא רוצה לאחל לי יום נעים או לספר לי כמה היא נהנתה אתמול בלילה (  ) או משהו כזה. אני מגיב באדישות או בכעס לא מוצדק על כך שהיא מפריעה לי באמצע העבודה (כשלמעשה הכעס נובע מהתסכול מהמקרה הקודם), ואנחנו מתחילים לריב. אני חוזר הביתה אחרי יום שכזה והבן שלי מבקש להראות לי את הציור שהוא צייר, אני מגרש אותו ברוגז... את יכולה לדמיין לעצמך את ההמשך. ממה כל זה נובע? לא מכך שהבוס שלי צעק עליי, אלא מכך שאני בחרתי לתת לזה להשפיע עליי - על התגובות שלי ועל הביצועים שלי.
דוגמה נוספת למציאות שלילית הנוצרת על-ידי חשיבה שלילית היא כאשר אנו בטוחים שאנחנו הולכים להיכשל במבחן כלשהו. מה דעתך? מה הולכת להיות התוצאה באותו מבחן? לא יותר ממידת נעליים ממוצעת. משפט המסביר יפה את העניין: "אם תחשוב כי תיפול, כבר נפלת".
יד אלוהים (או "הטבע", אם תרצי)
אני מאמין שכל מה שקורה בעולם - לטובה הוא קורה. יש דברים שנדמה לנו שהם קורים לרעתנו, אבל אנו לא מבינים (ולמעשה, אין אנו יכולים להבין באותו הרגע) כי הם קורים דווקא לטובתנו.
סיפור שקראתי בעבר (אולי כאן בפורום) הממחיש יפה את הרעיון הזה:
בחור צעיר נדרס ע"י מכונית, ריסק את כל עצמות גופו ובילה בבית החולים חודשים ארוכים. בבית החולים הוא הכיר אחות, הם התאהבו ולימים היא הפכה להיות אישתו. הם הולידו ילדים ואלה הולידו ילדים. היום, אם תשאלי את אותו בחור שכבר זקן, כשהוא יושב ביחד עם אישתו בחצר ונכדו על ברכיו, אם הוא היה מעדיף להחזיר את הגלגל לאחור ולא להיפגע מאותה מכונית ביום ההוא, מה את חושבת שהוא היה עונה?
השקעה
"אלוהים עוזר למי שמנסה לעזור לעצמו". אם תשבי בחיבוק ידיים ותגידי שהכל קורה לטובה ואלוהים כבר ידאג לך, או שאת תחשבי חיובי ותצרי מציאות חיובית - את חיה בסרט. כך זה עובד ב"הסוד"; במציאות זה קצת אחרת. עלייך להשקיע ולתת את המיטב בכל מצב.
אם יש צורך - קחי עוד שיעורי נהיגה. אם הבעיה נעוצה בהתרגשות מהטסט - חפשי דרכים להירגע. הבגרות מתקרבת? - זה הזמן להתחיל לחרוש, חמודה שלי. 
כל הדברים שכתבתי כאן הם אחלה והם נחמדים והכל טוב ויפה, אבל אם לא תוציאי אותם לפועל - הרי שבזבזתי שעה מזמני. אבל אם תקראי את הדברים ותאמצי אותם - הם יחוללו בך פלאים. הכל תלוי בך!
ניסיתי להעביר לך את "החומר" בצורה הטובה ביותר באמצעות דוגמאות והסברים. אני מקווה שלא התייאשת וקראת את הכל, ואני אפילו מציע לך לקרוא שוב.
ולסיום, טיפ לטסט הבא:
אם הטסטר מתערב לך בנהיגה, שמרי על קור-רוח והמשיכי לנהוג כרגיל. במקרה הטוב הוא יחליט להעביר אותך על-אף המקרה, כי הוכחת שאת נהגת שלא נלחצת משגיאות והמשך הטסט היה טוב, ובמקרה הפחות טוב הוא לא יעביר אותך. אני מכיר שני אנשים שטסטר די קשה בלם אותם ובכל זאת העביר אותם, אז אל ייאוש.  |
|
ראשי
צ'אט
מה, באמת חשבת שבצבא לא תכירי חברות חדשות? וכמובן, תשמרי על קשר עם חלק מהחברות הישנות. כך זה היה במעבר בין היסודי לחטיבת הביניים, ובין החטיבה לתיכון. ואל תשכחי שכולם עוברים את מה שאת עוברת - את לא לבד.
מצב כלאיים
