הילדים מציקים,
אך היא מתעלמת.
מנסה להמשיך,לא להתיחס
אך זה לא עוזר.

הם שונאים
לא אכפת להם.
פוגעים,
אך היא מתעלמת
הם לא מבינים שהיא סובלת.
אך להם זה לא אכפת.

חסרי רגשות,
חסרי לב,זה מה שהיא חושבת.
אך הם עדיין מציקים.
לא מתחשבים.

הם חושבים שהם מעל כולם.
אך לא אכפת להם לפגוע,לפצוע.

והיא,שם בצד,מתעלמת.

[ואוו..מזמן לא כתבתי.אני לא חושבת שאני כותבת יפה,אבל
התחשק לי לכתוב שיר.זה מה שיצא,מקווה שיהיה יחס]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://tinypic.com/21y3xf]

לדעתי את כותבת יפה!!! אולי בגלל שזה בדיוק מה שקורה למיש'י הכי חשובה לי...):
בסוף המגעילים והפוזאיסטים יסבלו..נהנה((:

הזכיר לי שיר שלי, אנשי הקרח, אחד האהובים עליי
טוב הנה גם אני אחשוף

אנשי הקרח



איך אתם יכולים להיות כל כך קרים?

ממשיכים קדימה, דוחפים, בלי להתחשב ברגשות של אחרים

אנשים מקרח זה מה שאתם, אנשים קפואים



איך אתם יכולים לחיות עם הטעם הזה בפה?

הוא לא נעלם אפילו אחרי קנקן שלם של קולה מים או קפה,

ואיך את חיים עם המשקולת הזאת על הלב?

כמו חמש טון של עופרת ואתם לא מרגישים בכאב...



זו מין תחושה עצובה וחזקה מעין תחושה של מועקה

אבל אצלכם בלב בפנים לא שומעים שום קול צעקה

מדוע אתם אף פעם לא מראים קרבה?

האם אתם יודעים מהי אהבה?



אנשים מקרח זה מה שאתם אנשים קפואים,

ללא שמחה בלב בלי אור בחיים

אתם פוגעים ברגשות איך אתם לא מרגישים?

מה יש אתם לא גם יצורים חיים?



אנשים מקרח זה מה שאתם, אנשים קפואים

אין לכם כל עניין ברגשותיהם של אחרים

שוברים לבבות לרסיסים קטנים על ימין ועל שמאל

חושבים שלבד תתגברו על כל מכשול

אנשי קרח זה מה שאתם , אנשים קפואים.

כמו שרואים אני מכור למבנה קלאסי ועושה הכל כדי לסגור שורה בחרוז חחחחחחחח

אבל משום מה עלתה לי סיטואציה של אהבה חד צדדית ..

וואי ממש אהבתי!!!
אנשימצ'יקים ... יש לכם את זה

חזק ונוגע ללב...
מעורר כאב
שאנשים כאלה חיים להם בעולם
ושום דבר לא נוגע להם חוץ מעצמם...

שני השירים מקסימים!!
החזרתם אותי לתקופה די כואבת בחיים שלי אחלה של שירים
יישר כוח

תודה לפיינטבול

את המסר העברת בצורה מצוינת והראת שזה נושא שחשוב לך...

אבל דווקא מהבחינה האומנותית רואים שאין לך שפשוף ושחסר לך הטאצ' של השירה.
אם טיפה תפתחי את הרעיון ואת הגלעין הקטן של היצירה שכתבת פה יהיה לך מונולוג נהדר.

בשביל להגיע לשיר אומנותי את צריכה לאו דווקא לחרוז אלא יותר להעביר את המסר בצורה לירית.
אפילו שהשיר הוא מלנכולי בתכליתו, אם את כותבת שירה היא צריכה להתגלגל על הלשון של מי שמקריא אותה בקול.

נ.ב: את במקרה הנועה שאני הבאתי לפה?

אורי

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

שהפכו לקורבן של הילדים.. העברת את זה בצורה מאוד יפה.. אני רוצה לנסות לשכתב את זה רק עם סיום אחר.. אפשר?