אחת הטענות שאני שומע כלפי ברק היא ש"הוא זרק את צד"ל לכלבים,ודפק אותם".
מישהו יכול לפרט מה היה בנסיגה?הוא הפר איזה שהם התחיבויות?
אם זה לא מתאים לכאן אז להעביר..

יש את "הספר השחור" שערך אהרון אמיר (כנעני שראה בקשר עם הלבנונים את חידוש הקשר עם הפניקים - גישה קצת נאיבית) שמפרט חלק גדול מהטענות נגד התנהלות ישראל בנושא.

הטענה שהעלית מושמעת בעיקר ע"י ישראלים שאין להם מושג (כרגיל, נו) לגבי ה"קשר" שהיה לנו עם צד"ל. במסגרת אותה התיפייפות הם טוענים ש"הפקרנו את צד"ל" לאחר שהם "הקריבו עצמם למענינו". אין דבר יותר מטופש מזה. חיילי צד"ל לא נלחמו איתנו נגד החיזבאללה מתוך אהדת הרעיון הציוני אלא מתוך אינטרס ברור: לדחוק את רגלי השיעים מעבר לליטאני ולהשליט שלטון נוצרי- לבנוני בדרום (ע"ע הפלנגות הנוצריות ב-82'). אנחנו מימנו ואימנו אותם ונתנו להם עבודה בארץ - אז למה לא ללכת על זה? במהלך הנסיגה החל חיזבאללה להשתלט על מעוזי צד"ל ואלו- מבוהלים- ברחו דרומה לישראל. בפועל, בניגוד למצופה, חיזבאללה לא בא חשבון עם צד"ל, בכל אופן לא בהיקף ובאינטנסיביות לה ציפינו. רבים מהם חזרו לכפריהם, וזאת מכיוון שחיזבאללה לא רואה בהם "משתפי פעולה עם הכובש הציוני" אלא קבוצה שנלחמה מלחמה "לגיטימית" - במטרה לדחוק את החיזבאללה מהדרום ומלבד משפטים מתוקשרים רוב אנשי צד"ל נעזבו לנפשם. קיצורו של דבר, גם כאן התעורר המצפון היהודי לטובת "האומללים שחירפו נפשם למענינו" ועיוות את התמונה.

"החשש מטעויות הוא אבי הביורוקרטיה ואויבה של החדשנות" (קאמפארד).
"שגיאה שמסרבים לתקן הופכת למחדל" (לינדון ג'ונסון).
"הפשרה של היום היא הנורמה של מחר".

בפועל מדובר באנשים שסייעו לישראל ושנעזבו לנפשם בעת הנסיגה למרות שהיה ברור שיהיו רבים שירצו לבוא איתם חשבון. אפילו אם נעזוב את ההבט המוסרי הפגום, בהבט התועלתי, ישראל הוכיחה שלא כדאי להיות בני ברית או סייענים שלה. אגב, לא ההוכחה הראשונה לכך, וגם לא האחרונה.

לצערי, לא כן היום.

ציטוט:

"מה הוא הסביר לך?" שאלתי. "שני דברים עיקריים", השיב אבי: "הראשון, שכל פרט ופרט במציאות, כל שערה בזקן שלי, קשורים זה בזה ודבר אינו מקרי; והשני, שיש טוב ורע בעולם, ויש לבחור בטוב ולדחות את הרע". מונחי הטוב והרע שאליהם התוודע בחלום, היה ברור, שונים מאוד מאלה שבהם הורגל. הוא לא שכח את החלום הזה, וכששאלתי אותו עליו זמן מה אחר כך, הוא זכר אותו בבירור.

יש לך די הרבה טעויות נפוצות.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי יובל. הטענה שהעלית מושמעת בעיקר ע"י ישראלים שאין להם מושג (כרגיל, נו) לגבי ה"קשר" שהיה לנו עם צד"ל. במסגרת אותה התיפייפות הם טוענים ש"הפקרנו את צד"ל" לאחר שהם "הקריבו עצמם למענינו". אין דבר יותר מטופש מזה.

לאו דווקא מטופש. אולי נאיבי. יש כמה וכמה דוברים לגישה שראתה בקשר בין ישראל ללבנונים (בעיקר לנוצרים בלבנון) סוג של קשר חברי בין מיעוטים בלב העולם הערבי ואף חידוש של היחסים הטובים בין ממלכת שלמה לצידונים...

ציטוט:

במקור נכתב על ידי יובל. חיילי צד"ל לא נלחמו איתנו נגד החיזבאללה מתוך אהדת הרעיון הציוני אלא מתוך אינטרס ברור: לדחוק את רגלי השיעים מעבר לליטאני ולהשליט שלטון נוצרי- לבנוני בדרום (ע"ע הפלנגות הנוצריות ב-82').

טעות מספר 1: אין יותר מידי קשר בין המיליציה של קליעה שהתגלגלה לצבא לבנון החופשית של חדאד והפכה בסופו של דבר לצד"ל תחת לאחד לבין הכתאייב (הפלנגות) של משפחת ג'ומאייל. הכתאייב לא ממש אהבו את חדאד (הוא היה יווני-קתולי ולא מרוני, אגב), הדרום היה מנותק מהצפון, והקשרים עם הפלנגות ועם הכתאייב היו במסלולים נפרדים ודרך גורמים שונים.

טעות מס' 2: אמנם בראשיתו צבא לבנון החופשית היה נוצרי בעיקרו, אבל כבר אחרי יצירת אד"ל צורפו אליו די הרבה שיעים, ובתקופת צד"ל של לאחד הם כבר היו רוב - האומדנים מדברים על משהו בין שישים אחוז לכמעט שבעים אחוז. (אני יכול לתת לך הפניות למאמרים בנושא אם אתה רוצה).

ציטוט:

במקור נכתב על ידי יובל. אנחנו מימנו ואימנו אותם ונתנו להם עבודה בארץ - אז למה לא ללכת על זה?

ישראל התחילה לשלם את המשכורות של חיילי חדאד רק בסביבות 78-79, אחרי מבצע ליטאני. מצד שני, אכן סופק נשק למיליציה של קליעה עוד קודם.
האימונים המסודרים (חניכה של כמה שבועות, באימונים בבא"ח מג'ידיה ובארץ) התחילו לקראת שנות השמונים. הגדר הטובה הייתה שם ממש מההתחלה, והמון לבנונים שטפו כלים במלונות של טבריה. בשער פאטמה ובבירנית היו ממש טרמינלים מסודרים, עם מכונות שיקוף ובידוק בטחוני.
בגלל הניתוק הכלכלי היחסי של דרום לבנון מלבנון-גופא, האזור הוצף בתוצרת ישראלית, ולאחד ובכיריו גבו קומיסיון נדיב. סיגריות, בננות ודלק יובאו מישראל ללבנון, ובמשרד התמ"ת היה תקן לאחראי על הסחר עם לבנון.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי יובל. במהלך הנסיגה החל חיזבאללה להשתלט על מעוזי צד"ל ואלו- מבוהלים- ברחו דרומה לישראל. בפועל, בניגוד למצופה, חיזבאללה לא בא חשבון עם צד"ל, בכל אופן לא בהיקף ובאינטנסיביות לה ציפינו. רבים מהם חזרו לכפריהם, וזאת מכיוון שחיזבאללה לא רואה בהם "משתפי פעולה עם הכובש הציוני" אלא קבוצה שנלחמה מלחמה "לגיטימית" - במטרה לדחוק את החיזבאללה מהדרום ומלבד משפטים מתוקשרים רוב אנשי צד"ל נעזבו לנפשם.

זה לא היה כזה מפתיע - נסראללה הבטיח שלא יהיו נקמות דם ותוהו ובוהו, וקיים את הבטחתו. היו משפטים ל"בוגדים" כמה קנסות, ומעצרים של שנה וחצי עד חמש שנים. לאחד אבל עדיין מבוקש עם גזר דין מוות על ראשו, והצרפתים הפרו לו את הבטחתם ולא איפשרו לו לעבור לצרפת ולהתאחד עם משפחתו.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי יובל. קיצורו של דבר, גם כאן התעורר המצפון היהודי לטובת "האומללים שחירפו נפשם למענינו" ועיוות את התמונה.

בשורה התחתונה, צד"ל היו משהו בין PROXY לבעלי ברית. בעלי ברית לא עושים את זה תמיד מתוך אהבה יתרה זה לזה אלא בגלל שותפות אינטרסים. אני לא סבור שהיחס של ישראל לצד"ל היה גרוע בהרבה מהמקובל בין בעלי ברית מסוג שכזה, אבל בהחלט היה אפשר לעשות את זה בצורה מוצלחת יותר.

אודה אם תציין מקורות חוץ עם מידע נוסף.

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.planetnana.co.il/mcdick/91s.PNG]

מקורות על גיוס השיעים לצד"ל:

Laura Zittrain Eisenberg, "Israel's South Lebanon Imbroglio" in: Middle East Quarterly Vol. IV No. 2 (June 1997) Pp. 60-69

David Hirst, "South Lebanon: The War That Never Ends?" in: Journal of Palestine Studies Vol. 28 No. 3 (spring 1999) Pp. 5-18

אנטואן לאחד, בעין הסערה (תל אביב: ידיעות אחרונות 2004)

אף אחד מהם לא נותן מספרים מדוייקים, אבל כל אחד מציין שהשיעים היו יותר מחצי מהסד"כ של צד"ל.

הפלמנגות המרונים הם ערבים?כמדומני הם צאצאים של הפינקים.
הושפעו מאד מהתרבות הצרפתית,למדו מהם גם איך לטבוח כמו שצריך ושאר מעשי זוועה אחרים..
תודה לכולם על התשובות,החכמתי

הם ערבים לכל דבר. בשלב מסוים הם ניסו להדגיש את הייחודיות שלהם ולהציג את עצמם כיורשי הפיניקים, אבל בפועל הקשר שלהם לפיניקים הוא בדיוק כמו הקשר של האירקים לבבל ושל מצרים לפרעונים, כלומר- מקרי בלבד.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי עבדול אלהזרד טעות מס' 2: אמנם בראשיתו צבא לבנון החופשית היה נוצרי בעיקרו, אבל כבר אחרי יצירת אד"ל צורפו אליו די הרבה שיעים, ובתקופת צד"ל של לאחד הם כבר היו רוב - האומדנים מדברים על משהו בין שישים אחוז לכמעט שבעים אחוז. (אני יכול לתת לך הפניות למאמרים בנושא אם אתה רוצה).

קראתי בעבר על קיומו של גדוד שיעי במובלעת ג'זין אך לא ידעתי כי מספר השיעים בצד"ל כולו היה רב כל כך.

האם אותם שיעים ששירתו בצד"ל היו אנשי 'אמאל' לשעבר שביקשו להמשיך במאבק נגד החיזבאללה?

אמל הפסיד לחיזבאללה בפית'נה בסביבות 1992. השיעים שלאחד גייס לצד"ל בשיטת המקל והגזר בדרך כלל היו צעירים מכדי לקחת בה חלק, אבל הכל אפשרי. בדרום לבנון המשכורות הכי טובות שולמו ע"י צד"ל והחיזבאללה, ולצד"ל היו גם הטבות ת"ש. מי שהתקמבן ומצא עבודה ישירות מול המודיעין הישראלי יכל לטענת כמה דוברים להרוויח משכורת יפה עד יותר (2500 דולר לחודש בערכי שנות התשעים, להבדיל מ400-500 דולר של "סתם" לוחם).

מעניין.
אם המניע הכלכלי היה השכיח ביותר וצד"ל והחיזבאללה נודעו שניהם כמשלמי משכורות מכובדות האם יש סיכוי שבצד"ל שירתו חבר'ה שקיבלו משכורת גם מחיזבאללה וההיפך?

אל תשכח שהגרעין הקשה של צד"ל, אנשי צבא לבנון החופשית של סעד חדאד, קיבלו את משכורתם ישירות מממשלת לבנון, ככל חייל אחר בלבנון. רק לאחר הצהרת העצמאות של "לבנון החופשית העצמאית" באפריל 1979 הממשלה הלבנונית הפסיקה לשלם להם את המשכורות, ואנחנו התחלנו לשלם להם (לא הרבה יותר ממה שלבנון שילמה במקור).
מי שהתעשר היו הבכירים והמקורבים שישבו על חוזים ליבוא ויצוא דלק, סיגריות וסחורות אחרות בין לבנון וישראל.
אנשי צבא לבנון החופשית ראו את עצמם כעוד מיליציה לבנונית, אחת שחרטה על דגלה את הוצאת הפלשתינאים וההשפעה הסורית מלבנון. הם לא ראו את עצמם, וגם לא היו, שכירי חרב.

A nation is a society united by delusions about its ancestry and by common hatred of its neighbors - William Ralph

מדינת ישראל תיבחן לא בעושר, לא בצבא ולא בטכניקה, אלא בדמותה המוסרית ובערכייה האנושיים - בן-גוריון

Give a man fire, and he will be warm for a day. Set a man on fire, and he will be worm for the rest of his life...

לחדאד היו גינוני עצמאות, שלאחד העלים מהר מאוד.

לאחד עצמו ישב על מונופול הדלק של דרום לבנון - דלק שיובא מישראל והיה הרבה יותר יקר מהדלק שנמכר בשאר לבנון.

לא הרבה ולא כולם.
אבל, לכל מי ששרת בלבנון היה ברור שיש שיעים בצד"ל מקבלים תשלום משני הצדדים. (לא קל להיות בן הפטיש לסדן)
הנחת העבודה היתה שכל מה שהצד"לניקים יודעים גם החיזבאלה יודע.

טל

כנראה, וכנראה גם היו כאלה שעבדו בשביל צד"ל כשהחיזבאללה יודע על זה אבל בעצם החיזבאללה לא ידע שהם עובדים עבור ישראל נגדו ובעצם... הבנת את הפואנטה.

מה שכן, לא היה נדיר שאנשים מאותה משפחה או לפחות מאותו כפר יעבדו בשביל שני הצדדים.

המאמר של הירסט (אזהרה: הוא די אנטי ישראלי ולכן פורסם בכתב עת המזוהה עם אש"ף, אדוארד סעיד ואילן פפה שפירסם שם הכי הרבה) שציינתי כאן מתאר את זה די יפה מהזווית הלבנונית.

האמת שזה מחזק את טענת שכירי החרב שהועלתה פה, לפחות לגבי האנשים ששירתו בצד"ל ובחיזבאללה במקביל.

באילו תפקידים החיזבאללה העסיק את כל אותם תושבי הכפרים שברצועת הבטחון למעט כתצפיתנים? אני זוכר שהארגון נחשב כארגון מצומצם וממודר באותה תקופה שלפי ההערכות מנה לא יותר מ-400 חברים (אני מדבר על הזרוע הצבאית בלבד) שפועלים במסגרת הארגון ממניעים אידיאולוגיים נטו.

הזרוע הצבאית ("ההתנגדות") של החיזבאללה מנתה ככל הנראה בסביבות 400 לוחמים פעילים, ועוד בערך פי עשרה חבר'ה שעברו אימונים ומאז ישבו רוב הזמן בבית על תקן של מילואימניקים.

חוץ מזה, ש"עובדי החיזבאללה" לא היו רק לוחמים אלא גם מורים, בנאים, רופאים וכו'. גם צה"ל לא טמן ידו בצלחת בכל הנוגע לסיוע אזרחי, ובבינת' ג'בל היה בית חולים צמוד לחטמ"ר צה"ל (החטיבה המערבית של יק"ל) שהרופאים (הלבנונים) שבו משום מה הסתובבו עם מדי ב'.

קשה לי לומר שצד"ל היה כוח של שכירי חרב - תחילתו ביוזמה מקומית (המיליציה של קליעה היתה קיימת עוד לפני הקשר עם צה"ל ולפני שחדאד נשלח ע"י צבא לבנון "לעשות סדר") והיו לו כל הזמן אינטרסים מקומיים משלו. ישראל פשוט הייתה הפטרון הזמין היחיד שניתן היה להישען עליו, והישענות זו הלכה והפכה לתלות מלאה, עד כדי כך שהארגון לא יכל להתקיים ללא גיבויים של ישראל וצה"ל.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי עבדול אלהזרד ישראל פשוט הייתה הפטרון הזמין היחיד שניתן היה להישען עליו, והישענות זו הלכה והפכה לתלות מלאה, עד כדי כך שהארגון לא יכל להתקיים ללא גיבויים של ישראל וצה"ל.

עכשיו עם הניסוח הזה אני מאוד מסכים.

נ.ב. - מישהו יודע מה קרה עם "שומרת הארזים"?
מאז שהיא העשירה את הדיון על סמי שידיאק היא נעלמה מהאופק...
אני בטוח שיהיה לה מה להוסיף לנו גם בדיון הזה.

A nation is a society united by delusions about its ancestry and by common hatred of its neighbors - William Ralph

מדינת ישראל תיבחן לא בעושר, לא בצבא ולא בטכניקה, אלא בדמותה המוסרית ובערכייה האנושיים - בן-גוריון

Give a man fire, and he will be warm for a day. Set a man on fire, and he will be worm for the rest of his life...

בזמנו שמעתי הרצאה של דוקטורנטית שחוקרת את אנשי צד"ל שנקלטו בארץ.

היא ציטטה אחד מהם שדיבר על הזיקה לישראל, בניסוח הבא (אני מצטט מהזיכרון): "כשטרזן פתח עיניים הוא ראה את הקוף, אז הוא אוהב את הקוף. ככה אני, כשפתחתי את העיניים ראיתי את ישראל אז אני אוהב את ישראל".

אני מאד אודה לך אם תסביר על איזה ידע אתה מבסס את התשובה המאד מוטעית שנתת.
על-פי תפיסתך יהיה לך קשה להסביר את זה שלפחות חצי מהצד"לניקים היו בכלל שיעים!
אל תבלבל בין צד"ל של שנות התשעים לפלנגות של שנות השמונים.
רובם המוחלט של לוחמי צד"ל אכן לחמו איתנו כתף אל כתף כנגד חיזבאללה. היו גם כאלו שנפצעו או נהרגו. אחרי המלחמה נשפטו רבים מהצד"לניקים, אלו שהצליחו לברוח נשפטו שלא בפניהם, וגזרי דין קשים מאד (מוות וענישה גופנית) הושתו עליהם. דבר פעם עם צד"לניק שנמצא בארץ. כל אחד מהם יוכל לספר לך (וגם להציג מסמכים) עד כמה הוא רוצה לחזור לביתו, איזה עונש מחכה לו אם יחזור ומה קרה לקרובי משפחתו שנתפסו.
כשמתנהגים בפזיזות, כמו שממשלת ישראל התנהגה בנסיגה/בריחה מלבנון במאי 2,000, קורות גם טעויות חלקן נובעות מחוסר מחשבה ותשומת לב לפרטים הקטנים. כך קרה שבגדנו בצד"ל והפקרנו את הצד"לניקים.
ממשלה שמתכננת נסיגה יכולה לוודא שדואגים גם לפרטים הקטנים. ראה ההתנתקות.
יש לך מושג איזה רכוש השאירו אותם "עלוקות על משלם המיסים הישראלי" מאחוריהם בלבנון? אתה בטח יכול לנחש מי נהנה מהרכוש הזה (רמז: אותם אלו שנהנים מהציוד הצבאי שצה"ל הפקיר).
אבקשך שלא להגיב בכזו נחרצות בנושאים שאינך מבין בהם.

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

לא צריך להפיל את האשמה על כשלים בנסיגה רק על ממשלתו של מר פלולה - צה"ל די גרר רגליים בכל הקשור לנסיגה וההתארגנות לה ונושא גם הוא באחריות.

אני שב וטוען שמדובר היה בצבא בעל אינטרסים זרים, אם כי חופפים, לשלנו. הנסיון לקשור בינם ובין משתפי פעולה פלשתיניים לא מדוייק ומוטעה.עדיין מדובר היה בכח שהוקם למען שליטה נוצרית בדרום לבנון ומסיבה זו בלבד. מיעוטים שהתווספו עם השנים הם "טרמפיסטים" ולא יותר.

"החשש מטעויות הוא אבי הביורוקרטיה ואויבה של החדשנות" (קאמפארד).
"שגיאה שמסרבים לתקן הופכת למחדל" (לינדון ג'ונסון).
"הפשרה של היום היא הנורמה של מחר".

על סמך מה אתה טוען את זה?

לא קישרתי בין צד"ל למשתפי הפעולה הפלסטינים, זה מישהו אחר בעץ הזה.

שנית, צד"ל צמח על רקע של צרכים ואינטרסים מקומיים, אבל לא מדובר היה כל כך בשליטה נוצרית. השיעים לא היו טרמפיסטים - הם גוייסו לצד"ל במגוון של פיתויי "מקל וגזר", וכאמור - היוו רוב מובהק כבר בשנות התשעים.

ושוב - לא היה שום קשר בין צד"ל או צבא לבנון החופשית לפלנגות. אם הפלנגות היו יכולות להגיע לדרום, כנראה שצבא לבנון החופשית היה גומר כמו מיליציית הנמרים או בריגדת מאראדה.

לוחמי צד"ל קשרו את גורלם בשלנו גם אם לזמן קצר ולמען אינטרסים משותפים לנו ולהם. כשיצאנו מלבנון בלי להודיע להם ובהפתעה גמורה וקרסו הגדודים שלהם, הם באו אלינו לעזרה. מי ששרת בפיקוד העורף במחוז הצפון באותה תקופה ידע לספר לך על הבריחה ההמונית שלהם לכאן, על תחינות העזרה מאיתנו ועל כך שלאחר מס' שבועות אפילו טיטולים לא סיפקנו להם יותר. זה ביטוי לחוסר אכפתיות לבעלי בריתנו, למדיניות סהרורית ללא תכנון. אחרי כל השנים האלה יושבים להם צד"לניקים בארץ ללא עבודה, תלושים מבתיהם וממשפחותיהם, מי מהם שחוזר ללבנון נכלא או גרוע מזה. אז אולי, יובל, היו להם אינטרסים משלהם אבל הם היו בעלי בריתנו (ופעמים רבות גם לעגנו להם על התנהלותם, מתוך בורות) וכאשר הם נזקקו לנו המדינה הפקירה אותם לגורלם עם עזרה מינימלית ביותר. במלחמה האחרונה היו מהם שממש התחננו להתגייס ולעזור נגד חזבאללה אולם הם נענו בשלילה. חבל, כי יש מהם גששים מעולים שיודעים את השטח טוב יותר מכל חייל ישראלי אחר.

"לילה שקט עבר על כוחותינו בסואץ"
"ואם כל זה עוד לא נשברת ואתה עוד מאמין שהתקווה לא רק שיר אז רד מיד למילואים"

צד"ל היה צבא, לא? וככזה הוא אמור להלחם.
מה קרה לו אחרי הנסיגה?

מוצבי צד"ל החלו לקרוס אחד אחרי השני בימים שלפני הנסיגה מלבנון.
לאחר הנסיגה כבר לא היה מי שיילחם בחיזבאללה - רובם נמלטו על חייהם לכוון ישראל. אתה לא זוכר את התמונות של משפחות הצד"לניקים על גדר המערכת עם המזוודות, מתחננים להיכנס לארץ?

תמונות קשות ומשפילות, לקח כואב לכל בעל ברית עתידי של מדינת ישראל.

ברק, שטוען שתפיסתו הביטחונית זהה לזו של בן-גוריון, שכח לקחת מבן גוריון את נושא בעלי הברית בפריפריות.

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

כן, זו היתה השאלה.
למה הם נמלטו על חייהם?
לא היה להם נשק, ציוד וכח אדם להלחם בחיזבללה? האינטרסים שלהם בנושא קיימים גם ללא צה"ל,
וצהל היה יכול להמשיך לספק להם ציוד והדרכה גם בלי להיות שם.
צבא אמור להלחם, לא לברוח.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי שלמה30 כן, זו היתה השאלה. למה הם נמלטו על חייהם? לא היה להם נשק, ציוד וכח אדם להלחם בחיזבללה? האינטרסים שלהם בנושא קיימים גם ללא צה"ל, וצהל היה יכול להמשיך לספק להם ציוד והדרכה גם בלי להיות שם.

כנראה שלא היה להם מספיק מכל הנ"ל.
גם בשנים שלפני הנסיגה היו מקרים של מוצבי צד"ל שנפלו בקרבות עם חיזבאללה (ויש סרטון מפורסם של כיבוש שכזה שנגמר בירי RPG על טנק טיראן5 צד"לי).
שמעתי סיפורים על מוצבי צד"ל שכשהיו מותקפים, הצד"לניקים בפנים היו גומרים מהר את כל התחמושת שלהם ונמלטים מהמוצב, עד שצה"ל נאלץ להכניס חיילים משלנו פנימה כדי להחזיק את המקום.

לצד"ל היה נשק וציוד עדיפים מלחיזבאללה. גם את האימונים הם קיבלו בארץ. כנראה שזה לא הספיק, או שהם פשוט לא היו נחושים כמו אנשי החיזבאללה.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי שלמה30 צבא אמור להלחם, לא לברוח.

גם צבאות גדולים וחזקים יותר בורחים לפעמים...

באוטוביוגרפיה של יוסי פלד, "איש צבא" יש פרק שלם בו הוא מדבר על הבנייה מחדש של צד"ל אחרי כמה מפלות כושלות של זה האחרון.

בשאר הפרקים הוא לא מפסיק לרדת על אהוד ברק.

הוא נבנה ופעל ככוח עזר כח משלים לצה"ל, ומעולם לא ציפו ממנו (לא בצד"ל ולא בצה"ל)
להישאר ולהילחם לבד מול חיזבאללה.

מי שלא זוכר/לא יודע את זה, צריך להתעדכן קצת לפני שהוא כותב תגובות בפורום

נא לא לשכוח, שהיה ברור וידוע לכל, שאין לצד"ל זכות קיום ללא צה"ל לידו בתוך לבנון.
בנסיבות אלה אף הובטח לצד"ל ולמפקדיו חזור והבטח,
שלא נצא מלבנון מבלי להודיע להם, שלא לדבר על לדאוג להם......

על כך בדיוק ההתמרמרות שלהם, וגם שלנו (רוב הישראלים שמצפים מראש הממשלה
שלהם לרמה קצת יותר גבוהה של התנהגות - מוסרית, אנושית ואפילו פוליטית כפי שצוין כאן קודם).

ראש הממשלה היה ברק, וזה הסיפור שלו עם חיזבאללה...

ולסיום עם כל הצער שבדבר, לא הבנתי מה הטענה נגד צד"ל שכאילו היה אמור להילחם ולא נלחם
הרי בסופו של דבר אפילו צה"ל הגדול והחזק לא הצליח לעמוד מול חיזבאללה ונאלץ לברוח מלבנון !
שכחת ?

את שניהם הפקיר אהוד ברק, בשני המקרים המופזון שמר על זכות השתיקה

אחרי 1995 הוצאו להורג אלפי ערבים בחשד לשת""פ-לדוגמא עלאן בני עודה,שנשחט בשכם(נראה לי)מול קהל של אלפים,כולל בני משפחתו..
ישראל התייחסה לנושא באדישות,לעיתים אפילו הזדהתה עם המוציאים להורג(!).
עוד סיפור שאני זוכר:בשנת 88 מוחמד אל עייאד הותקף בקבטייה ,4 שעות הוא הצליח להתנגד ע"י נשק צה"לי,לאחר מכן אלוף פיקוד המרכז(אני חושב שמצנע היה אז-לא בטוח) סירב לעזור לו.אותו אחד שעזר לסיכול פיגועים הרבה יותר מכול חירניק כזה או אחר,הופקר ע"י ישראל.
מ87 ועד אוסלו א נרצחו בערך 1000 איש(!!!)בחשד לשת"פ.
מה זו לעאזאל המדיניות הזאת?איך מישהו כאן חושב שאפשר לגייס משתפים "איכותיים",אם הם יודעים שדינם מוות?

אליק מאור 06.07.2008 12:49

לוחמי צד"ל לשעבר מתקשים להבין את ישראל. "יצאתם למלחמה אחרי חטיפת החיילים. נסראללה הציע לכם עיסקה. סירבתם בקשיחות ויצאתם למלחמה. הפסדתם בה. והיום? שנתיים אחרי, אתם מסכימים לעיסקה גרועה עוד יותר" עוד בערוץמפגש חפ"שים (חיילים פשוטים), של צד"ל התקיים בשישי האחרון בנהריה. במפגש הועלו טענות קשות כלפי מדינת ישראל. במפגש לא הועלו הצעות לפעולה, והוא שימש קרקע להעברת מסרים והתעדכנות על מצב אנשי צד"ל שנותרו במדינה.

"הפכנו להיות מטבע עובר לסוחר", התבטאו החפ"שים במרירות, "ערכנו צנח במהירות בעייני אלו שכינו אותנו אחינו בדם. אלו שעבורם ואיתם עמדנו ולחמנו עד טיפת דם אחרונה. אלו שבזכותנו זכו לשקט ורגיעה". "אנחנו נעים ונדים ללא הפסק", וענו החיילים "כשאנו מגיעים לשכור דירה, שכר הדירה מטפס מעלה פלאים, רק כשהמשכיר שומע שאנו מצד"ל..אותנו ניתן לסחוט", הם טוענים.

"מדינת ישראל הולכת מדחי לדחי" סבורים אנשח צד"ל. "פעם היה שיתוף פעולה עם ישראל לבין חלקים מאוכלוסיות ערביות הסובבות את מדינת ישראל. אך אלו נכחו מה קרה לאוכלוסיות שתמכו בכינון יחסי שלום וידידות עם ישראל. ראו כיצד ישראל בעטה כמו בכלבים בכל אלו שחפצו בטובתה והיו מוכנים לקשור את גורלם בגורלה.ראו מה קרה לנו. ראו מה קרה למשתפי פעולה בשטחים ובעזה. ישראל משתמשת ואז בועטת בבוז. היום? אין לישראל סיכוי לחפש לה אוכלוסיה אוהדת שתאמין בכוונות ישראל לשכנות טובה".

החפ"שים העלו במקביל אענות קשות כלפי הממסד, והממסד הרפואי. לטענתם גם בקבלת סיוע רפואי, נכשלה המדינה. "רבים מאיתנו אינם זוכים לסיוע מקצועי רפואי" הם מספרים, "אנו נמקים במחלותינו ומגיעים לעיתים לערש דווי, כשלאיש בישראל לא מעניין גורלנו".

למעט מתי מספר, נדרשה אוכלוסיית אנשי צד"ל למצוא לעצמה עבודות מזדמנות כמו שמירה ואבטחה. מרביתם במצב כלכלי קשה.

ישראל וצה"ל היום? זבאלה בעייני הערבים



בהתייחסם למצבה הבטחוני הרעוע של ישראל, הם מגחכים במרירות ואינם מסוגלים להבין מה שקורה למדינה.

"כל עוד ישראל נלחמה בלבנון נחשבה למדינה נחושה עם צבא שאיש לא יעז להתעסק איתו. תראו מה עשיתם לעצמכם. ברחתם תוך לילה אחד מלבנון. לא נסוגתם באופן מכובד. פשוט ברחתם. לא השארתם אחרים כמו המצרים, נעליים ב1967. גרוע פי עשר. ברחתם והשארתם לא רק נעליים. השארתם טנקים, מוצבים, מחשבים עם מידע סופר רגיש, נשקים, תחמושת ומה לא. ברחתם עם המכנסיים למטה. נתתם לנו להיות מובלים לטבח בידי החיזבאללה. יצרתם פניקה איומה. רציתם לצאת? תפאדלו, צאו עם כבוד. אבל אתם השארתם את הכבוד, הגאווה, מונחים על הקרקע. וברחתם עם הזנב בין הרגליים. אין גורם ערבי אחד? שחושב אחרת. ויותר מזה, זה בדיוק מה שעשיתם".

עכשיו מה עשיתם היום? הנה, בא אדון נסראללה, ואמר לכם בגלוי ומייד לאחר החטיפה. הוא אמר בפשטות: אחרי שראינו שאין סיכוי לשחרר את קונטאר ועוד כמה אנשי חיזבאללה שבידי ישראל, חטפנו חיילים. הבנתם? מה הוא ביקש? מלחמה? לא. אז הוא עוד פחד. אז הוא אמר: בואו, תחזירו לנו את השבויים, קונטאר ועוד כמה גופות. ומייד נחזיר לכם את החיילים שלכם. אבל אתם, מה עשיתם? הממשלה המבולבלת שלכם יצאה מייד למלחמה. נכון. נתתם מכה קשה בהפצצות מהאוויר. אבל נסראללה אמר לכם: אין כח בעולם שיחזיר לכם את החיילים, מתים או חיים. רק אם תחזירו מה שביקשנו. אז מה עשיתם?, נכנסתם פיזית ללבנון וחטפתם שם מכה נוראית מכמה חיזבאלונים שפעם? פחדו לנשום לידכם. ואיך חטפתם. חטפתם בראש. עבדתם שם כמו עיוורים שבחיים לא ידעו מה זה מלחמה. ואז? שיקרתם את עצמכם, כמה אתם גדולים וחזקים ורצתם לספר את זה בטלוויזיה. כמו שפעם, אתם זוכרים? ב-67, המצרים שיקרו את עצמם. רוצים דוגמה? הנה, נכנסתם לבינת ג'בל, ישר הודעתם בערב בטליוויזיה וברדיו, שהשטח נקי מחיזבאללה. למחרת בבוקר טנקים שלכם פינו לאחור. הם חזרו בדיוק במסלול בו הגיעו אתמול. ואז? עלו על מטעני צד שאתמול לא היו שם. אכלתם אותה ב10 הרוגים. איך זה? זה נקרא השטח נקי? למי סיפרתם סיפורים?.

עןד דוגמא? לא רחוק משם נתקע כח שלכם. הוא נכנס כידוע לכם ללא תחמושת מספיקה וללא מזון. מולו, היו חיזבאלונים. הם כבר היו בלי אוכל, מיים ובלי תחמושת. הם חיכו שזה יהיה הסוף. טוב. שלחתם מטוס. הוא טעה וזרק את התחמושת אוכל ועוד ישר לידי החיזבאללה. נתתם להם מתנה מהשמיים.

ככה עובד צבא? זה צבא של אהבלים.

טוב. נגמרה המלחמה. אז אחרי שחצי מהמדינה היתה במקלטים. אחרי שחטפתם טילים כמו גשם. אז? המשכתם כי אין ברירה? לא. פשוט הפסקתם להילחם. מה זה? זה ל נקרא והראה ששוב ברחתם?

ומה אתם עכשיו עושים? היום ? היום אתם מסכימים לתנאי נסראללה שנאמרו לכם במפורש ובגלוי בטלויזיה מול כל העולם, מייד אחרי החטיפה, ואתם מחזירים שבויים, את קונטאר ויותר גופות ממה שיכולתם להחזיר ולקבל ללא מלחמה בלבנון. אז בשביל מה נלחמתם?"

"ישראל", הם מסכמים "היא היום מדינה חלשה. עם צבא חלש שלא מזכיר ודומה לצבא שהיה פעם".

מדינה ללא כח הרתעה.