פרש - שיריון כחול

1. הוספת מנוע המגבר לטיל מקורה לא בהכרח בצורך להגדיל את טווח הטיל אלא יותר בצורך לדמות שיגור ממטוס. השרייק הוא בעיקרו טיל שיוט (ולא טיל בליסטי) הנע בפרופיל טיסה קבוע לכיוון המטרה ולכן יש צורך להביא אותו לגובה שיוט מתאים, ממנו יוכל לחפש בצורה אופטימלית את מכ"מי סוללות הטק"א ולהתביית עליהם עד להשמדה. כך עובדים רוב טילי ה ARM למיניהם גם היום וכמוהם גם המזל"טים המתאבדים כמו ה HARPI. בדגמים מאוחרים היה אפשר להמתין לנעילה עוד שהטיל היה תלוי על כנף המטוס ולשגרו רק לאחר מכן (עדיין בפרופיל טיסה אופקי). אולם בניגוד לשיגור ממטוס בגובה רב במהלך טיסה הרי ששיגור מהקרקע (כמו בכחלילית) צורך הן דחף והן דלק רב יותר על מנת להביא את הטיל אל הגובה השיוט הרצוי, מה עוד שמנוע המיועד לשיגור אופקי ממטוס אינו אופטימלי כמובן לשיגור בפרופיל כמעט אנכי ולכן הצורך בהוספת מנוע מגבר ייעודי. כלומר המגבר לא הגדיל את טווח הטיל אלא בראש ובראשונה הביא אותו לגובה המתאים, ממנו יוכל לפעול כהלכה. נכון שהגרסה הראשונה של השרייק ה AGM-45A אכן הוגבלה בטווח ל 10 ק"מ אולם הגרסא הבאה, ה AGM-45B, כבר התברכה בטווח גדול בהרבה של בערך 40 ק"מ ולמיטב ידיעתי כבר הייתה ברשות ח"א במהלך מלחמת יום כיפור, לצד הגרסא הישנה. שימו לב לגודלו של מנוע המגבר - כמעט כגודל הטיל עצמו... הכפלת משקל המערכת והצורך לספק בסיס שיגור יציב דיו היו הסיבות העיקריות למעבר מתובת הזחל"מ לתובת השרמן.

2. החסרונות העיקרים של טיל השרייק, בגרסת האווירית כמו גם בגרסא היבשתית, היו כאמור
א. שני דגמי הטיל יוצרו כל אחד בלפחות 10 בלוקים שונים, שכל בלוק מיועד להנעל על תחום תדר ספציפי בהתאם לאבולוציית מכ"מי החיפוש ובקרת האש הסובייטים. דבר זה כמובן סרבל מאוד את הרכש, התחזוקה, תכנון המשימות והשימוש בטילים הללו. לצורך העניין, טיל שיועד להינעל על מכ"מ חיפוש מדגם P-12 (כמו זה שנחטף במבצע תרנגול 53) הפועל בתדרי תג"מ (VHF) היה חסר תועלת לחלוטין כנגד מכ"מ חיפוש מדגם P-15 הפועל בתדרי תא"ג (UHF) וההפך.
ב. אובדן נעילה והתבדרות בעת כיבוי מכ"מ המטרה, עקב חוסר יכולת לזכור את מיקום המטרה (תולדה של חוסר יכולת למזער אלקט' מתאימה בשנים בהן פותח הטיל). מצד שני כיבוי המכ"מ נטרל במידה כזו או אחרת את סוללת הטק"א או הנ"מ הקני מונחה המכ"מ עליה נורו, ולכן למעשה סייע במידה חלקית להשגת מטרת הגיחה... מדוע חלקית ולא מלאה? מאחר ונטרול מכ"מ החיפוש לא בהכרח נטרל את מכ"מ בקרת האש וההפך - לכן פעמים רבות היה צורך לשגר שני טילים על כל סוללה ולעתים גם יותר, במיוחד כאשר לא היה ברור באיזה ספקטרום תדרים פועלים המכ"מים הללו.
ג. רש"ק הטיל היה קטן יחסית ועל כן רק פגיעה ישירה בקרון המכ"מ עצמו הבטיחה למעשה את השמדתו. המצרים ידעו זאת היטב ומיגנו את אתרי השיגור בסוללות חול ובטונדות על פי התו"ל הסובייטי, מה שהפחית משמעותית את סיכויי ההשמדה הפיזית (פצצות מצרר היו הפתרון האידיאלי לחיסול סוללות הטק"א).
ד. פרופיל הטיסה לפני השיגור היה אופקי ועל כן קל יחסית לחיזוי וגם מסוכן באזורים מוכי טילים.

3. מאידך, השרייק היה
א. טיל זול מאוד,
ב. פשוט יחסית להכנה (מלבד אולי הצורך ולייצב את ראש הביות על הקרקע),
ג. פשוט מאוד לשימוש (הצריך הכשרה מינימלית של הטייסים)
ד. ניתן לשיגור ממטוסי העיט והקורנס כאחד
ה. בשמי מערב סיני הבהירים היה ניתן בדרך כלל להבחין מהקרקע בשיגורי שרייק ממרחק רב יחסית, מה שיכול היה בתיאוריה להביא לשיתוק אגד טק"א מצרי שלם, מאחר ולא היה ברור על איזה מן הסוללות עומדים הטילים להתביית.
על כן גם נעשה בו שימוש מסיבי וטילים רבים כאלו סופקו במסגרת הרכבת האוירית, כולל בלוקים מאוחרים יותר שידעו להתמודד ולו חלקית גם עם התדרים בהם פעלו מכ"מי מערכת ה SA-6 וכן מערכי נ"מ קני מונחה מכ"מ נייחים וניידים כאחד.
רוב חסרונותיו של השרייק קבלו מענה בטיל המגודל שירש אותו, האגרוף הסגול, שחסרונו הגדול היה תג מחיר גבוה בהרבה ומורכבות טכנית גבוהה. היורש האמיתי היה כמובן ה HARM המאוחר יותר.

4. לפי עניות דעתי מערכת הכחלילית לא הייתה מבצעית בזמן מלחמת יוה"כ ובוודאי שלא נעשה בה שימוש מבצעי במהלכה! (זה מזכיר לי את מיתוס מטל"ר העברי / חביב...). עדות נוספת לכך היא העובדה שהשרמנים ששמשו כבסיס לכחלילית היו בעברם טנקי M51 (תובת M4A1 מאוחרת עם החרטום המחודד ומזקו"ם רחב), שהיו עדיין טנקים פעילים מאוד במלחמת יוה"כ והוצאו משימוש בהדרגה רק אחריה, עם הגעת משלוחי הענק של טנקי מג"ח חדשים.
בכל מקרה מערכת הכחלילית הוגדרה כפתרון ביניים בלבד - STOP GAP - עד לפיתוח מערכת הקרס ומספר המערכות שנבנו (במפעל רמת"א של התעשיה האווירית?) היה לא גדול בהרבה ממספר הכלים שמוצגים היום בחצרים. ברגע שהתברר שטיל השרייק אינו אפקטיבי כנגד מערך ה SA-6 וה ZSU-4-23 ברור שלא היה עוד טעם בהמשך פיתוח או פריסת המערכת הנ"ל.

5. הערות נוספות
א. שימו לב שלא רק האמריקנים ואנחנו עשינו שימוש בשרייק אלא גם הבריטים במלחמת פוקלנד, (שבישראל כמעט לא התייחסו אליה בזמנו מכיוון שהתרחשה במקביל למבצע של"ג...) וזכו להצלחה מוגבלת יחסית לאופרציה הלוגיסטית שנדרשה על מנת להרים את המבצע. מחוסר ברירה הם בחרו במפציצי וולקן ענקיים כפלטפורמת השיגור והוציאו לפועל שתי גיחות בלבד (16 שעות טיסה הלוך חזור! כמו מלוס אנג'לס לישראל!) במהלכם ירו למיטב זכרוני בסך הכל 4 טילי שרייק בניסיון שניתן להגדיר אותו ככמעט נואש לשתק את מכ"מ הגילוי הבודד מדגם ה AN/TPS-43 שהארגנטינאים פרסו בצעד מבריק בפורט סטנלי (דרך אגב אותו מכ"מ מעולה משמש גם את מערך הבקרה של ח"א).

המבצע דל התוצאות הסתיים בתסבוכת דיפלומטית חוצת גבולות, כאשר אחד זרנוק התדלוק של אחד המפציצים שהשתתפו בגיחה נשבר בעת נסיון תדלוק אווירי, מה שאילץ את צוותו לבצע נחיתת אונס על המסלול הראשי של שדה התעופה הבינלאומי של ריו דה ז'נרו לעיניהם המשתאות של אלפי נוסעים ועובדים, כאשר הוא נושא על כנפו את אחד מטילי השרייק, שסופקו לבריטים בחשאי על ידי ארה"ב אחרי תחילת המלחמה (ובניגוד ברור להצהרה של האמריקנים על "אי מעורבות" מצדה בקונפליקט בין שתי מדינות ידידותיות לה...)

ב. יניב - הויאטקונג היה כידוע הזרוע הלא סדיר של צפון ויאטנם וכמובן שלא הפעיל מערכות נ"מ מונחות מכ"מ... אתה מתכוון בוודאי לצבא צפון ויאטנם - ה NVA .

אפשרויות משלוח הודעות

אתה לא יכול לפתוח אשכולות חדשים

אתה לא יכול להגיב לאשכולות

אתה לא יכול לצרף קבצים

אתה לא יכול לערוך את ההודעות שלך

קוד vB פעיל

סמיילים פעיל

קוד [IMG] פעיל

קוד HTML כבוי

כלי אשכול	חפש באשכול זה
הצג גירסת הדפסה שלח דף זה ב E-Mail	חפש באשכול זה: חיפוש מתקדם
מצבי תצוגה	דרג אשכול זה
עבור למצב לינארי מצב כלאיים עבור למצב משורשר	דרג אשכול זה:

הדף נוצר ב 0.07 שניות עם 12 שאילתות
צור קשר - Fresh - למעלה