שלום!

אני אשמח אם תוכלו לייעץ לי, אז ככה:

לפני כמעט חודשיים חברות שלי הציעו לי להפגש אם בחור אחד, הם ממש שיכנעו ואמרו שהוא בחור חמוד ונחמד, וכו וכו.. - נפגשתי איתו ולא כ"כ התלהבתי, אבל לא היתה לי סיבה ברורה למה לא, פשוט לא נדלקתי.

אחרי זה הם שאלו אותי "למה לא?" ולא ידעתי מה להגיד, כי הוא באמת בחור מקסים, ממש נשמה טהורה ,

אז החלטתי להפגש איתו שוב. כשנפגשנו שוב הוא היה חמוד ומקסים, והיה נראה לי מאד נחמד, מאז יצאנו עוד כמה וכמה פעמים ודיברנו בטלפון, ובאייסיקיו, ואנחנו נקראים "זוג".

אני מאד נהנית איתו והוא נחמד אליי, ונראה טוב, וכו וכו...העניין הוא שאין לי רגשות כלפיו, אני לא מאוהבת בו או משהו כזה, אני פשוט מאד מעריכה אותו ונהנית איתו. אהבה ממבט ראשון בטח אין פה...עכשיו השאלה שלי האם זה הגיוני? אולי אם עד עכשיו לא "קרה" לי כלום בלב אז כבר לא יקרה? ואולי מדי מוקדם לדעת? מה דעתכם?
ובכלל, מתי אצלכם האהבה הופיעה? אחרי חודש? שנה? מיד? בבקשה תעזרו לי אני חסרת ניסיון.

ואל תגידו לי לזרום ולראות מה יהיה כי אנחנו שומרי מסורת ואם הכל יהיה בסדר כנראה זה יתקדם לחתונה מתישהו... אז מה דעתכם? יכול להיות שזה יגיע או שכדאי "לחתוך" ועכשיו?

נ. ב. הוא מקסים בעיני, אני לא מוצאת בו שום דבר רע.

ברוב המקרים כשאין כימיה אז זה לא בא, אתם יכולים להיות זוג נפלא אבל זה לא יבוא, לא מומלץ לקשר של חתונה, לדעתי כשאת לא שלמה עם משהו <בטח משהו רציני כ"כ לכל החיים> אז תחתכי, קחי בחשבון שאולי עם מישהי אחרת הוא והיא יהיו יותר מאושרים וכך גם את, עדיף לחתוך כמה שיותר מוקדם כדי שזה לאיתפתח אצלו לשווא ואז הפגיעה תהיה הרבה יותר קשה.

"עדיף לשתוק ולהחשב לטיפש מאשר לפתוח את הפה ולהוכיח שזה נכון"

כי ככה זה, כל המקסימים והחמודים והנחמדים והטובי-לב נדפקים ואף בחורה לא מסתכלת לכיוון שלהם, אלא אם הבחורה מעל גיל מסוים (אני מעריך 25 או 30) וכבר מתחילה להעריך גברים כמו שצריך, כי כל גברי הסוג ב' שיצאה איתן לפני כן פשוט יותר עשו לה את זה.

אם הבחור היה יותר ציני ו"פוגע" בך באופן ציני (לא ממש פוגע, אלא המשחקי פוצי מוצי האלה) סביר להניח שהיית מוצאת בו יותר עניין.

קליק ומשיכה הכרחיים לקשרים רומנטיים, בייחוד כשהשאיפה היא חתונה, אבל לא תמיד הם מופיעים מיד. לפעמים הם מתפתחים מתוך קשר אפלטוני במרוצת הזמן.

הייתי ממליצה לך להמשיך ולהיפגש איתו כידידה ולראות איך הדברים מתפתחים, אבל השאלה עד כמה זה מתאפשר לך (אני מניחה שקשרים אפלטוניים בין בנים לבנות, או מערכות יחסים אחת כלשהי אכן אפשריים לך, בהתחשב בעובדה שהכרת את הבחור דרך חברות).

אבל יכול מאד להיות שאת צריכה לקחת את התגובות שלנו בעירבון מאד מוגבל. בעיניי, אי אפשר להיכנס למערכת יחסים כשאין כימיה וניצוצות, אבל זוהי המציאות שמתאימה לחברה החילונית. במסגרת דתית יותר, האהבה מוגדרת כ"אהבה מתהוות" (לאחר החתונה), שזוהי כמובן גישה הגיונית כאשר לא באים במגע עם גברים אחרים. אני לא יודעת לאיזה צד אתם נוטים יותר כ"שומרי מסורת", אבל אני חושבת שבזה תלוייה כל ההחלטה.

אולי כדאי לכתוב גם ב"מה שבכיפה"?

לדעתי תחתכי את זה..
תעשי מה שאת חושבת
כנראה שאת סתם לחוצה עכשיו לקשר...תחכי שיבוא לבד ואל תלחצי על זה להגיע

אני מכיר את המצב שלך כי גם אצלי לא היה קליק בהתחלה וכשהתנשקנו לא היו זיקוקים או רעידת אדמה והיה נחמד ואחלה ואצלנו זה כן התפתח לסיפור אהבה.
אני לא יודע כמה זמן את כבר יוצאת אם אותו בחור אך את צריכה לשבת עם עצמך ואולי בעזרת חברה טובה לעשות באמת חושבים (והכוונה לא אותה ידידה שדוחפת אותך אליו).
זה נשמע כאילו אתם ידידים טובים מאוד ויכולים להיות הרבה דברים אבל אם את אומרת שאין לך שום רגשות או געגועים אליו כשאתם לא מתראים (בהנחה שאתם לא נפגשים כל הזמן) אז אולי באמת שווה לשקול פרידה כי נראה שנכנסת לזוגיות הזאת בעיקר בלחץ הסביבה, ואני חושב שלהתחתן שאין אהבה או התלהבות לפחות בהתחלה זה בהחלט עוול לשניכם מה שנותן לגירושים אופציה גדולה להגיע בסוף

אני מניח שאת עדיין צעירה וכמו שאומרים כל החיים עדיין לפנייך אז תחשבי טוב ובנוסף תחשבי גם איזה עוול את עושה לו שאת איפה שהוא מוליכה אותו שולל
ודבר אחרון אם לחתוך אז כמה שיותר מהר שוב כדי לעשות לו כמה שפחות עוול
בהצלחה ותעדכני

שלכם,
The CHARM one

מנהל פורום "מה שבלב"