24-07-2008, 15:21
|
|
|
|
חבר מתאריך: 16.02.02
הודעות: 1,242
|
|
בעזרת ה' יתברך
הרמב"ם בהלכות אבילות פרק א' כותב כך:
ט המאבד עצמו לדעת--אין מתעסקין עימו לכל דבר, ולא מתאבלין עליו, ולא מספידין אותו. אבל עומדין עליו בשורה, ואומרין עליו ברכת אבילים וכל דבר שהוא כבוד לחיים. ואיזה הוא המאבד עצמו לדעת: לא שעלה לראש הגג, ונפל ומת; אלא האומר הריני עולה לראש הגג, וראה אותו שעלה מיד דרך כעס, או שהיה מצר, ונפל ומת--הרי זה בחזקת שאיבד עצמו לדעת."
י אבל אם ראו אותו חנוק ותלוי באילן, או הרוג ומושלך על גב סיפו--הרי זה בחזקת כל המתים, ומתעסקין עימו, ואין מונעין ממנו דבר.
והמקור הוא במסכת שמחות פרק ב':
הלכה א
המאבד את עצמו בדעת אין מתעסקין עמו בכל דבר, רבי ישמעאל אומר קורין עליו הוי נשלחה הוי נשלה, אמר לו רבי עקיבא הנח לו בסתמו, אל תברכהו ואל תקללהו. אין קורעין ואין חולצין ואין מספידין עליו, אבל עומדין עליו בשורה, ואומרין עליו ברכת אבלים, מפני שהוא כבוד לחיים, כללו של דבר כל שהוא לכבוד החיים הרבים מתעסקין בו, וכל שאינו לכבוד החיים אין הרבים מתעסקין בו.
הלכה ב
איזהו מאבד את עצמו בדעת, לא שעלה לראש האילן ונפל ומת, ולא לראש הגג ונפל ומת, אלא זה שאמר הריני עולה לראש האילן או לראש הגג ואפיל עצמי ואמות, וראוהו שעלה לראש האילן ונפל ומת, או לראש הגג ונפל ומת, הרי זה בחזקת המאבד את עצמו בדעת, וכל המאבד את עצמו בדעת אין מתעסקין בו בכל דבר.
הלכה ג
מצאוהו חנוק ותלוי באילן, הרוג ומושלך על גבי הסייף, הרי הוא בחזקת מאבד עצמו שלא לדעת, וכל המאבד עצמו שלא לדעת אין מונעין הימנו כל דבר.
הלכה ד
ומעשה בבנו של גורגיוס שברח מבית הספר, והראה לו אביו באזנו, ונתיירא מאביו, והלך ואיבד עצמו בבור, ושאלו לרבי טרפון ואמר אין מונעין הימנו כל דבר.
הלכה ה
ושוב מעשה בתינוק אחד מבני ברק ששיבר צלוחית, והראה לו אביו באזנו, ונתיירא ממנו, והלך ואיבד עצמו בבור, ובאו ושאלו לרבי עקיבא, ואמר אין מונעין הימנו כל דבר. ומיכן אמרו חכמים אל יראה אדם לתינוק באזנו אלא מלקהו מיד, או שותק ולא אומר כלום. רבי שמעון בן אלעזר אומר יצר תינוק ואשה תהא שמאל דוחה וימין מקרבת.
*ואתה מוזמן לקרוא גם כאן.
_____________________________________
יוגב.
I'm not going to not live because of the fear of what could happen" - Laird Hamilton"
נערך לאחרונה ע"י Mad_Tiger בתאריך 24-07-2008 בשעה 15:24.
|