01-08-2008, 22:31
|
|
אדמין לשעבר
|
|
חבר מתאריך: 28.10.01
הודעות: 42,600
|
|
הספר על דן בן אמוץ היה דווקא בימים של דנקנר אמיץ וישר
דן בן-אמוץ היה פרה קדושה שרוב מכריו וחבריו ידעו שהוא בהמה חרמנית בעלת נטיות פדופיליות הולכות
ומחריפות - וכוווווווווווווווווולם שתקו, גם כאשר העסק הגיע למשפט בעקבות אבא שלא גילה הבנה לכך
שהסופר הדגול מישש את בתו בת ה12. דנקנר החל לכתוב את ספרו כאשר בן אמות היה בחיים, בברכתו
ובעידודו של בן אמוץ. אני מניח שבן אמוץ לא היה חותם על התוצאה הסופית, אבל הרבה פעמים ביוגרפיה
שנכתבת ע"י מישהו אוהד, הופכת למשהו אחר, כאשר לכותב מתגלים יותר ויותר פרטים אפלים על נשוא
הביוגרפיה.
יחסי אמנון דנקנר וחשודי הם עניין אחר לגמרי. דנקנר נהג כאנטי-עיתונאי (בדומה לברנע, מרקוס, כספית,
חסון, אבן-אוברקוביץ', אברמוביץ' סגל, שחר ועוד רבים וגרועים). דנקנר לפחות נהג בצורה מחפירה בגלל
שהוא חבר אישי של חשודי - אצל האחרים אין אפילו את התירוץ הזה...
ובנושא אחר לגמרי - אמנון דנקנר, חסר אינטגריטי ככל שיהיה, הוא אחד מטובי כותבי הסיפורים הקצרים
והלא-קצרים שהיו פה. זה כואב לי נורא שאדם כ"כ לא הגון, הוא כ"כ מוכשר - אבל לעתים אין צדק...
|