המוסכמה נשברה
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]

מאת ראובן פדהצור
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]


אפילו על פי הסטנדרטים של הפוליטיקה ההודית, שהשחיתות בה נהפכה לנורמה מקובלת, זה היה תהליך הצבעה מביש. חברי פרלמנט הוסעו מבתי החולים בכיסאות גלגלים, אחרים שוחררו זמנית מבתי הכלא רק כדי שישתתפו בהצבעה, לאחד הפוליטיקאים הובטח ששדה תעופה ייקרא על שם אביו, וכמה חברי פרלמנט ממפלגת האופוזיציה הראשית, BJP (מפלגת בהאראטיה ג'אנאטה - המפלגה ההינדית-לאומית) הגיעו להצבעה עם שקים מלאים שטרות כסף, שבהם ניפנפו בטענה שמפלגת השלטון ניסתה לשחד אותם להצביע בעד עמדתה.

בסופו של דבר ניצחה ממשלתו של ד"ר מנמוהן סינג בהצבעת האי-אמון. 275 חברי הפרלמנט, המונה 543 חברים, הצביעו בעדה, 256 נגדה.

המרכיב האירוני של הפרשה הזאת נעוץ בכך שהוויכוח הפוליטי, שכמעט הפיל את הממשלה, מקורו באישור הסכם הגרעין עם ארה"ב, שלטוב ממנו לא יכולה הודו לצפות. למפלגות האופוזיציה היה חשוב יותר לנגח את הממשלה מאשר לאשר את ההסכם, המעניק להודו מעמד של מדינה גרעינית מוכרת על ידי הקהילה הבינלאומית. על פי ההסכם, שפרטיו סוכמו כבר לפני שנתיים וחצי על ידי הנשיא בוש וראש הממשלה סינג, נהנית הודו מכל ההטבות הכרוכות בכניסה למועדון הגרעיני המכובד בלי להתחייב לשום צעד בכיוון של פירוק נשקה הגרעיני, או אפילו פיקוח עליו.

בשבוע שעבר קיבל ההסכם ההודי-אמריקאי את אישורה של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) שמועצת הנגידים שלה, שבה נציגים של 35 מדינות, אישרה אותו פה אחד. שני אישורים נוספים צריך ההסכם לצלוח כדי שייכנס לתוקף. ב-21 באוגוסט יתכנסו נציגי 45 המדינות החברות ב"קבוצת ספקיות הגרעין" (Nuclear Suppliers Group) כדי לאמצו, ולאחר מכן הוא יאושר על ידי הקונגרס. יש להניח, כי בשני המקרים לא תתעורר התנגדות.

ההסכם יאפשר להודו לרכוש מארה"ב ציוד, טכנולוגיה וידע בתחום הגרעיני האזרחי בפעם הראשונה זה 30 שנים. כך יסתיים בידודה הגרעיני של הודו, שנמשך יותר משלושה עשורים. ואכן, בדיון המתקיים סביב ההסכם בין שתי המדינות מושם הדגש על הבלטת המרכיב האזרחי שלו. הודו תוכל לקדם את תוכניותיה לפיתוח אנרגיה גרעינית כדי לעמוד בדרישות הגדלות של כלכלתה, שהיתה לחמישית בגודלה בעולם. הדבר ימנע ממנה גם את הצורך לרכוש 1.6 מיליארד טונות פחם בארבעת העשורים הבאים, כדי לייצר את החשמל הדרוש לה. כך גם תוגבל במידה רבה פליטת גזי החממה מתת היבשת ההודית.

כל זה כמובן נכון וראוי, אך מה שחשוב עוד יותר בהסכם הגרעיני ההודי-אמריקאי הוא מה שלא נכתב בו. הודו תעמיד אמנם לפיקוח סבא"א 14 כורים גרעיניים ותאפשר לפקחי הסוכנות לבקר בהם, אך היא לא תאפשר להם להיכנס לאף לא אחד משמונת הכורים האחרים שלה, המוגדרים "מתקנים צבאיים". כך תוכל הודו להמשיך ולייצר פצצות גרעיניות בלי הפרעה, תוך שהיא נהנית מגיבוי של הקהילה הבינלאומית, המשלימה עם מעמדה כמעצמה גרעינית מוצהרת. כל זאת בלי שהודו נדרשת להצטרף לאמנה למניעת הפצתו של הנשק הגרעיני (NPT), או להתחייב שלא תבצע בעתיד ניסויים גרעיניים.

שלוש מדינות בלבד לא הצטרפו לאמנה הזאת - הודו, פקיסטאן וישראל - והנורמות שהתפתחו בתחום הגרעיני קבעו, כי מדינות אלה לא יזכו לשיתוף פעולה של מדינות אחרות בתחום האנרגיה הגרעינית האזרחית. ההסכם עם הממשל האמריקאי שבר את המוסכמה הזאת, והודו שנותרה מחוץ ל-NPT, תוכל ליהנות משיתוף פעולה מלא בבניית כורים גרעיניים לצורכי שלום ובייצור אנרגיה גרעינית.

סיבותיו של ממשל בוש, שפעל במרץ בשנים האחרונות לאישור ההסכם עם הודו, נעוצות בהערכה שלפיה על ארה"ב להדק את הקשרים עם הודו, שהופכת לשחקן חשוב בכלכלה ובפוליטיקה העולמיות, ובצורך להעמיד בעלת ברית בדרום אסיה מול כוחה העולה של סין. אך בלי קשר לסיבות אלה - העובדה היא שההסכם משנה את כללי המשחק הגרעיניים. מעתה יכולה כל מדינה השואפת לפתח נשק גרעיני להאמין כי רק אם תצליח להשלים את ייצורו, ארה"ב והקהילה הבינלאומית ישלימו עם ההפרות של כל משטרי מניעת התפוצה, ואפילו יאמצו אותה לחיקם ויעתירו עליה הטבות ושיתופי פעולה גרעיניים. בטהראן, יש להניח, לומדים היטב את פרטי ההסכם ההודי-אמריקאי.

http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1008278.html

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]

Diplomacy is about surviving until the next century - politics is about surviving until Friday afternoon
Sir Humphrey Appleby

ציטוט:

כל זאת בלי שהודו נדרשת להצטרף לאמנה למניעת הפצתו של הנשק הגרעיני (NPT),

מה בעצם מפריע להודו להצטרף לאמנה? היא מייצאת טכנולוגיה גרעינית כיום?

כרגע בהיותה לא חתומה על האמנה היא חופשיה ממשטר הפיקוח המובנה בה.

Diplomacy is about surviving until the next century - politics is about surviving until Friday afternoon
Sir Humphrey Appleby

ציטוט:

במקור נכתב על ידי G_Zhukov כרגע בהיותה לא חתומה על האמנה היא חופשיה ממשטר הפיקוח המובנה בה.

ע"ע מדינת ישראל.

! This is Sparta

זה ברור- אני פשוט תוהה מה משמעות ההסכם עבור הפצת נשק גרעיני מהודו עצמה (לא כתקדים למדינות אחרות). אם הודו לא הפיצה נשק גרעיני עד כה, פחות סביר שתעשה זאת עכשיו- גם אם היא לא חתומה רשמתי על אמנה.

אני פשוט תוהה מה משמעות ההסכם עבור הפצת נשק גרעיני מהודו עצמה אם הודו לא הפיצה נשק גרעיני עד כה, פחות סביר שתעשה זאת עכשיו- גם אם היא לא חתומה רשמתי על אמנה.
מנגנון האי הפצה לא תלוי בהודו לבדה. המגבלות של ה- NPT חלות על כל מדינות העולם שכן חתומות על האמנה המחייבת אותן לא לרכוש נשק גרעיני מהודו או כל מדינה גרעינית אחרת.

אם אנני טועה ישנן רק 4 מדינות שלא חתומות על ה-NPT.

אכן, ישראל חופשיה ממשטר הפיקוח של ה-NPT אולם אם פירסומים זרים נכונים, יש הבנות לאטנטיות
בין ישראל לארה"ב בשורה של סוגיות רלוונטיות (המשפט "ישראל לא תהיה ראשונה להכניס נשק גרעיני
למזה"ת " ומה שמשתמע ממנו על כל הציבעוניות שבו מהווה דוגמה טובה לכך).

Diplomacy is about surviving until the next century - politics is about surviving until Friday afternoon
Sir Humphrey Appleby

מה בעצם מפריע להודו להצטרף לאמנה
רצון להחזיק בנשק גרעיני

אתקן- מה מפריע להודו להצטרף לאמנת NPT כבעלת נשק גרעיני (NWS)?
http://en.wikipedia.org/wiki/Nuclea...feration_Treaty

מה מפריע להודו להצטרף לאמנת NPT כבעלת נשק גרעיני
מפריע התאריך 1 לינואר 1967. רק למדינות שייצרו ופוצצו מטען גרעיני לפני תאריך הנ"ל מותר להחזיק בנשק הגרעיני ולהשתתף ב-NPT. שאר המדינות צריכות לבחור אם להחזיק בנשק גרעיני או להשתתף ב-NPT.

הם איחרו ב-7 שנים.

מעניין מה עבר בראש של ההודים כשהם קראו לניסוי בודהה המחייך

bertold, אני מצטער אם קשה לי להסביר את עצמי.
הרי העולם מכיר בהודו רשמית כמעצמה גרעינית. מצד שני, לא זכור לי נסיון הודי למכור טכנולוגיה גרעינית.
אז למה בעצם לא לשמר את המבנה הבסיסי של אמנת ה- NPT כך שיהיו 6 מדינות מוכרות כבעלות נשק גרעיני, שהגבלות NPT חלות עליהן? האם ההתנגדות היא הודית פנימית או בינ"ל (הרי 35 המדינות במועצת הנגידים של סבא"א אישרה את ההסכם הנוכחי, שמכיר בהודו כמעצמה גרעינית בלי התחייבוות שלה)?

כמה נקודות
- מועצת הנגדים לא אישרה את ההסכם בין הודו לארה"ב אלא הצביע בעד הסכמה להרחיב פיקוח סבא"א על כורים הודיים במסגרת הסכם בין הודו לסבא"א.

http://www.iaea.org/NewsCenter/News...oard010808.html
ככלל סבא"א תמיד שמחה להרחיב את מספר אובייקטים הנמצאים תחת פיקוח שלה - ועל זה יש באמת קונצנזוס מלא.
במקרה - הסכם בין סבא"א והודו ישמש כאבן דרך לשיתוף פעולה אמריקאי הודי העתידי, אבל זה לא הסכם הודי אמריקאי עצמו.

-התנגדות לצירופה של הודו כמדינה מס' 6 "המוכרת" ב-NPT תהיה בינלאומית כמובן. ישנן מדינות שהיו מעניינות בנשק גרעיני (ואף עסקו בפיתוחו) ובסוף וויתרו עליו כדי מנת לשמור על ה-NPT. אז למה להודו כן ולברזיל, למשל - לא ? על מנת לצרף את הודו כמדינה שישית יש צורך לשנות את הניסוח של ה-NPT ולצורך כך נדרשת הסכמה רחבה ביותר (ראה סעיף 8 של ה-NPT) שלא צפויה להתקבל בקלות.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי G_Zhukov בטהראן, יש להניח, לומדים היטב את פרטי ההסכם ההודי-אמריקאי. [התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]

ואני מקווה שגם בירושלים לומדים.