04-08-2008, 04:51
|
|
|
חבר מתאריך: 15.10.04
הודעות: 1,404
|
|
מקרה קלאסי של "או טר"ש או טר"ש" ולא "או צל"ש או טר"ש".
אם הוא חשב שמדובר במחבלים - למה לא ירה על מנת להרוג?
אם הוא חשב שמדובר בכוחותינו - למה ירה בכלל?
אני זוכר סיפור על צבא הוד מלכותה בהודו, בו אחד החיילים ההודים ירה לכיון אחד האנשים בו חשד כי הוא גונב ציוד.
בדיעבד התברר כי מדובר באחד הקצינים. הוא נקנס ב300 רופי על כך שירה בקצין וקיבל בונוס של 1000 רופי על קליעה מדויקת...
_____________________________________
"החטיבה אינה מטה ואינה פיקוד ואינה מערכת של חוקים ופקודות.
החטיבה היא קודם כל מאות זוגות רגליים. הרגליים הובילו אל הקרב – אף כי מתוך פחד. הרגליים עמדו ולא ברחו, אף כי כמעט אבדה התקווה. והרגליים צעדו וצעדו וצעדו בעייפות, בגשם ובבוץ, כשלו וצעדו.
ולכל זוג רגליים היה לב, לב שחש בכאב, שהרגיש בעייפות, שנאבק עם הפחד. בלב הזה התחולל הקרב האמיתי, הקרב שהכריע. בלבו של הלוחם הבודד ניצחה החטיבה. זה הסוד אשר שמו "גבעתי"."
שמעון אבידן
מפקד חטיבת "גבעתי", תש"ח
|