עוד שבועיים אני מציין שנה לגיוס שלי לצה"ל.., ולאחרונה יש לי הרבה פעמים שאני נזכר בזמן הזה לפני שנה, לפני שכל הבלאגן עם הצבא התחיל, שהייתי עוד אזרח תמים, שהיו לי חיים יותר טובים עם יציאות ובילויים.., אהההה...,איזו תקופה נעימה הייתה אז.

בס"ד

היי...מה קורה?

אני שמחה לשמוע שכבר עברה שנה...זה יעבור מהר תתעודד...

אני צריכה את עזרתך....אולי אתה זה שבתוך המערכת יעזור לי..חבר שלי עוד 3 שבועות מתגייס ואני הסתבכתי עם עצמי..מה לקנות לו..אני רוצה מתנה שהיא גם מתנת גיוס אבל היא גם מסמלת רגש..אהבה.

שיהיה לך אחלה יום..

לכל אחד יש את העולם שלו, ככה שקצת קשה להתאים מתנה למישהוא מתנמה בלי להכיר אותו. למשל אצלי לפני הגיוס , ידידה שלי קנתה לי מצית זיפו מעוצב שדי שימש אותי בטירונות חורף קשה. אני למשל הייתי ממליץ על משהוא מחמם לחורף (בטירונות זה ממש, אבל ממש עוזר) כמו חולצת פליז או חולצה תרמית או איזה שמיכה מחממת, משהוא בסגנון כזה.

בהצלחה לחבר בצבא.

מה שלומך ? איך אתה מרגיש ? (אני מקווה שטוב.. ) .
מצטערת על האיחור בתגובה, ביום שישי בערב לפני שיצאתי לחבר שלי כתבתי לך תגובה ע-נ-ק-י-ת
ובטעות העמוד נסגר ושכחתי לגבות במסמך, אז הלך קפוט...

בכל מקרה- רציתי להגיד לך שאסור לך להתייאש או להיות מבואס, כי לכל דבר בחיים יש זמן וכל שלב הוא זמני !
מותר להתגעגע לימים יפים אבל אסור לחיות את העבר, ההווה הוא מה שחשוב .
גם לי יש רגעים שאני מאוד מתגעגעת לתקופה של 'לפני הצבא', אבל לא מצטערת שהתגייסתי כי הצבא נותן לי המון כלים .
לפני שהתגייסתי יכלתי להגיד שאני טיפוס חלש, הצבא מאוד חיזק אותי וגרם לי לגבש בטחון ואסרטיביות .
אז נכון שהייתי חופשייה לבלות כמה שחפצה נפשי, אבל גם עכשיו אני מבלה הרבה ונהנית (כשרוצים- מוצאים זמן להכל) .

אני משערת לעצמי שהתסכול שלך די נובע מהעובדה שאתה לא עוסק בתפקיד שרצית ושהמפקדים שלך מעצבנים ;
אז תן לי להגיד לך שאני באותה סירה כמו שלך, אני רציתי להיות מדריכת חינוך מיוחד אבל לא קיבלתי מיונים ומאוד התבאסתי .
לכשהתגייסתי שובצתי לתפקיד שלא רציתי אך כשהגעתי לבסיס הנוכחי שלי- שינו לי תפקיד .
אני לא אגיד שאני מרוצה מהתפקיד, כי שאפתי לתפקיד אחר; אבל לא ניתנה לי הזדמנות סואו- אני מסתדרת עם מה שיש .
אני רק יודעת שכשאני אצא לאזרחות- אני רק אעזר בכל הכלים שהצבא מעניק לי, ואוכל ללמוד ולעסוק
במה שארצה בלי שאף אחד יכתיב לי ויכפה עלי .

בהקשר של- להסתדר עם מה שיש, אני רוצה לספר לך על שיחה שהייתה לי היום עם רב- נגד (רנ"ג) באחת החטיבות שלנו ;
היום במקרה נפגשנו והזמנתי אותו לפריסה שלי (אני מקבלת רב"ט) ואז הוא שאל אותי למה לא יצאתי לקורס קצינות ?
אז אמרתי לו שאף בעל תפקיד מהאגף לא הציע לי (רק אחת הקצינות מאוד המליצה לי) וגם- אני לא תופסת מי-יודע-מה מהמערכת ולכן - אני לא רואה את עצמי משתלבת בה בטווח הארוך אם אני לא מסכימה עם הרבה דברים בה .
אז הוא אמר ש"חבל", אמרתי לו שהוא צודק ושהצבא הפסיד אותי כי אני בחורה שאוהבת לתרום מכל הלב .
והמשכתי ב: "לא נורא, אני אבצע את תפקידי עד לשחרור", ואז הוא אמר : "את עושה עבודה מצויינת" .
ויודע מה ? -וואלה, זה שווה לי הכל; לדעת שכן יש אנשים שמעריכים את העבודה (לא כולם, אבל קשה לרצות את כולם) .
אז וואלה- אני לא הכי מאושרת שבעולם בצבא (ולא מכירה הרבה חיילים ש-כן), אבל אני תורמת את חלקי
למדינה בגאווה ויודעת שיש אנשים שמעריכים את העבודה שלי וזה שווה הכל .

לסיכום דברי :
מה שצריך לחשוב עליו- זה העתיד, כי בסופו של דבר לכשתשתחרר, אתה תסתכל על הכל כ-חוויה אחת גדולה מאוד .
נכון שיש רגעים קשים ומעאפנים אבל אסור להתייאש כי זו רק תקופה זמנית שאורכת שלוש שנים !
תחשוב על כל החופש שיהיה לך לכשתשחרר, בהזדמנות זו אפשר לציין שהמסגרת הצבאית גורמת לך להעריך את החופש,
כי כשהיית בתיכון - הייתה לך מידת עצמאות מוגבלת, כשהתגייסת- העצמאות שלך הצטמצמה, ולכשתשתחרר- העצמאות שלך
תהא בכל מאת האחוזים שאולי אף תתקשה לקבל אותה, אבל אתה תדע להעריך אותה .

אני מאחלת לך המון מון מון מון בהצלחה בהמשך השירות ואם מתחשק לך להרחיב ולשתף במה שעובר עליך,
אני אשמח לשמוע ובאם אפשר- לעזור .

ערב טוב ושבוע מקסים
רחלי .

"Beauty is in the eye of the beholder..."

תודה על התגובה המושקעת!

אני חייב לציין משהוא די טוב שקרה לי - אני כנראה עובר תפקיד ובסיס בתקווה למשהוא הרבה יותר טוב ומאתגר ממה שיש לי עכשיו, מה שנותן לי קצת תקווה לעתיד טוב יותר וגם אולי ל"דף חדש" עם המערכת הצבאית.

יצא לי לדבר עם חברים שלי על העניין הזה, וכולם מתגעגעים לזמן שלפני הצבא (מה שגורם לי להרגיש שאני לא לבד בגעגועים שלי...... ).

היי,נכון שלפעמים כשאתה חייל במיוחד ברגעים מסרחים אתה אומר לעצמך איזה כיף היה כמה זמן היה לי כמה יצאתי בילית וכול זה...
אני יודעת את זה טוב מאוד...
אני חגגתי לפני 3 חודשים שנה ואני מתה ש9 חודשים הבעים יעברו הכי מהר שרק אפשר..
אבל אני בטוחה שכשמתי שתשתחרר אתה קודם כול תתגעגע מאוד מאוד לחברים שלך שנמצאים אתך רוב היום. וחוץ מזה אתה גם תהיה גאה בזה שאתה לא איזה פטורניק שלא עשה צבא.
ואם אפשר לדעת איפה אתה משרת ומה התפקיד שלך?