למרות שהבלוג שלי מתמקד בסוגיות של נשק להשמדת המונים, הוספתי היום פוסט שמתייחס להיבט "לא שגרתי" של המלחמה בגיאורגיה והוא זיקה אפשרית בינה לבין הסיכויים שישראל תוכל לרכוש מטוסי F-22. אני יודע שהטיעונים יכולים להישמע כ"צעד גדול מדי" לאחדים, אך אני חושב שזו השתעשעות אינטלקטואלית לגיטימית. שימו לב שהפוסט לא עוסק בשאלה האם ישראל אכן צריכה לרכוש F-22, שהיא סוגייה אחרת.

לפוסט: http://thenonconventional.blogspot....topic-f-22.html

"[Nuclear] war is unthinkable but not impossible, and therefore we must think about it" - Bernard Brodie

עוד כיוון שיכול לחזק את אופציית המכירה הינו העובדה שרוסיה צפויה לחזק את ההתנגדות שלה לסנקציות/פעולה נגד איראן, מה שעשוי לקדם את ההגרענות של זו האחרונה.
במקרה של התגרענות מוכחת, עשוי להיות לישראל קל יותר להשיג אישור לרכוש את המטוסים במסגרת אופציית מכה שניה.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי nitch במקרה של התגרענות מוכחת, עשוי להיות לישראל קל יותר להשיג אישור לרכוש את המטוסים במסגרת אופציית מכה שניה.

מה הקשר?

לדעתי זה גם יכול לגרום לרוסים לחשוש שמא האמריקאים כבר בשלבים מתקדמים של פיתוח טכנולוגיות מתקדמות יותר (נתעלם כרגע מהטענות שהדור הבא יהיה בלתי מאוייש).

אבל אם אופציית רכישת F22 תהייה פתוחה יותר זמן - משמע לא בטוח שנראה F35, כי הוא כבר לא יהיה ברירת מחדל.

בכל מקרה אני חושב שבמידה ובאמת יגיע אלינו F22, יחתמו כל מיני הסכמים (למשל - לא להשתמש מתי שלא צריך - למשל לעשות קצת שרירים לכמה ספינות קרב רוסיות שיגיעו למזרח התיכון, כדי לא לחשוף את יכולות המטוס).

כפי שכתבתי ל-nsdq160 גם באופן פרטי בהחלט אפשר שנוצרה סיטואציה בה גדלה במידת מה הסבירות של מכירה (אף על פי שאני חושב שעדיין הסבירות לאי מכירה בשל אותם שיקולים שכבר פורטו פה בעבר, גדולה יותר).

אני כהרגלי דווקא מעוניין יותר בסוגיה מה תהיה משימתו העיקרית של F22-I שכזה בחיל האויר. בעוד הF15 המקורי משמש בארה"ב כמטוס עליונות אוירית מובהק (וכך גם פותח הF22) בפועל יוצא שגם האמריקנים הגיעו למסקנה שיש לפתח עבורו יכולות תקיפה (מוגבלות כמובן בשל יכולת הנשיאה הנמוכה שלו בתאים פנימיים). לטעמי בחיל האויר טייסת אחת של F22 (על בסיס עיקרון דומה ל-F15I) תשמש יותר למטרות תקיפה איכותית ראשונית (בעיקר חיסול נ"מ במכה ראשונה מפתיעה) ופינוי הדרך למטוסים רגילים.

אגב מן הראוי לזכור שגם לפי התו"ל האמריקני לF22 משימה דומה פחות או יותר (שהרי הוא זה שהחליף את הF117 ששימש חלקית במשימת חיסול נ"מ במלחמת המפרץ הראשונה והשנייה). כמובן שגם עליונות אוירית היא עניין חשוב אבל אני לפחות רואה משימה זאת כמשנית משום שלאויבנו הישירים (סוריה/אירן) אין כיום או בעתיד הנראה לעין שום מטוס קרב המאיים (או אפילו קרוב לאיים) על הקו הראשון של המטוסים הנוכחיים בחיל האויר, לא כל שכן על הF22.

עריכה: ידידי nsdq160 העיר באוזני כרגע כי הפסקה האחרונה בקשר לשימוש בF117 למשימות תקיפת נ"מ אינו מדוייק. יחד עם זאת אני עומד על דעתי שזאת משימה מרכזית עבור ה-F22.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

אני מסכים איתך, ולכן לדעתי, במידה ונוכל לבחור בין ה-F22 ל-F35, עדיף לקנות כמות קטנה של F22 מאשר כמות גדולה של F35.

מה בנוגע לאיומים אווירים עתידיים? אומנם זה די מופרך, אבל יש סיכוי שהסורים ישנו את קו המחשבה ויתחילו להצטייד במיגים או סוחויים מתקדמים, והמצרים גם הם מהווים מטרד כלשהו.


שאלתיעודו של ה-F22 מעלה את השאלה האם האיתן הוא גם סוג של צייד נ"מ ולאו דווקא צייד טילים בליסטיים כפי שמייחסים לו . אומנם מדובר בכטב"מ ענק ובלי שום יכולת חמקנות (לפחות לא מבחינת מבנה) אבל בשל גודלו הוא יכול לשאת אמצעי ל"א מגוונים ואני מניח שגם חימוש עם טווח סביר.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי pptu1 והמצרים גם הם מהווים מטרד כלשהו.

כלשהו?
עם נ"מ שמתבסס על Avenger ו- Shilka-Streletz, ח"א מבוסס F-16 C/D , מסוקי קוברה אפאצ'י ומטוסי שליטה אווירית E-2C Hawkeye.

זה לא נראה לי כמו איום שאפשר להקל בו ראש

A nation is a society united by delusions about its ancestry and by common hatred of its neighbors - William Ralph

מדינת ישראל תיבחן לא בעושר, לא בצבא ולא בטכניקה, אלא בדמותה המוסרית ובערכייה האנושיים - בן-גוריון

Give a man fire, and he will be warm for a day. Set a man on fire, and he will be worm for the rest of his life...

אומנם F16 לא מתקדמים כמו של ישראל, אבל יש להם כמות רבה.
נ"מ - יש להם פטריוט.

בכל מקרה אני התכוונתי לאיומים עתידיים מצידם (היו כבר דיבורים על רכישת גירסא מתקדמת של מיג29 וטילי AIM9X).

בשים לב לכך שארצות הברית "סובלת" בעשורים האחרונים מעודף ידידים באזורנו והיא מעוניננת
מצד אחד לשמור על יחסי הכוחות בנהם ומצד שני להגדיל את מיכרות הנשק שלה .
ארה"ב "מקזזת" כל עיסקה עם ישראל בעיסקה מגבילה עם מדינות ערב שלא נמצאות בעימות ישיר מול ישראל.
להלן עסקת הF-15I מקוזזת ע"י F-15S לערב הסעודית +F16C/D למצרים .
עיסקת ה סופות מקוזזת במטוס מקביל לקטר
ואלו רק שתי דוגמאות .......
במצב הזה רכש של F-22 ע"י ישראל נתפס ע"י האמריקאים כשינוי "יחס האימה" מיסודו ועל כן יגרור
תמורה נדיבה במיוחד למדינות ערב,מצד שני רכישה של F35 יתפרש כעוד רכש טקטי והתגמול למדינות ערב יהיה צנועה יותר .
במצב הזה אנני חושב שהתמורה שהF22 מספק תהיה משקל נגד ראוי כך שעבור ישראל "יצא שכרה בהפסדה".

בנוסף:
אים לוקחים את הדוגמאות הנ"ל אין לנו אלה להסיק כי קיזוז ראוי לעסקה של F22 לישראל תהיה F22
לאחת המדינות הערביות ,אנני חושב שיש היום ולו אמריקאי אחד שלא נשטף מיד בזעה קרה מהמחשבה של "ראש מגבת" בתוך קוקפיט של F22 .......
מכאן שאנני מאמין שבכלל תהיה אופציה לרכש שכזה עם גרוזיה אוו בלעדיה.

טוב.... האמת שכבר רס"ר ,אבל לא מחליפים "ניק" מנצח!

שם החוק: DoD Appropriations Act 2000

None of the funds made available in this Act may be used to approve or license the sale of the F-22 advanced tactical fighter to any foreign government.

"[Nuclear] war is unthinkable but not impossible, and therefore we must think about it" - Bernard Brodie

התחיקה הזאת למרות קיומה כרגע ניתנת לשינוי ואף סביר להניח שאכן תשתנה בעתיד.

תשומת ליבך למסמך מעניין (בו יש גם איזכור בעמ' CRS-4, של שאיפת מדינת ישראל בנדון) שפורסם בתחילת יולי 2007 ע"י ה- CRS, זרוע הקונגרס עצמו, וזאת בהתייחס לבקשתה של יפן לרכש ה- F-22:

http://fas.org/sgp/crs/weapons/RS22684.pdf

כבר בפתיחת הסקירה הזאת (ב- Summary) נמצא את לשון הניסוח הבא (ההדגשות באדום הינן שלי):

Summary



Japan has expressed interest in purchasing the F-22A Raptor aircraft from the United States. Although the export of the plane is now prohibited by U.S. law, Congress has recently and may again consider repealing this ban. Arguments for the sale include potential benefits to U.S. industry, contribution to the defense of Japan and the region, and promotion of U.S. interoperability with the Japanese military. Arguments against the transfer include concerns about technology proliferation and the potential for undermining regional stability. This report will be updated as warranted

אגב מי שמתעניין במהות ה- CRS, יוכל לקרוא אודותיו בקישור הבא:
http://www.loc.gov/crsinfo/whatscrs.html

אני מכיר את הדו"ח שאתה מצטט ממנו, כמו גם מסמכים אחרים בנושא. ההתייחסות שלי להיבט התחיקתי הייתה בעיקר לטובת דיון בנושא שקיימתי עם עמית, שלא הכיר את הסוגיה הזו.
יחד עם זאת, הרושם מהתבטאויות של בכירים בממשל, לרבות שר ההגנה גייטס, היא כי הממשל רואה בתחיקה הזו מיכשול ממשי. גייטס צוטט, למשל, באומרו :

I think it probably is at the end of the day not appropriate for Australia to make its case directly to the Congress, to change the law. I think that's my job and the job of the administration. he reality is we have a law that prohibits the United States from selling F-22 to any country. Others, such as Japan, want the F-22 and we are in a position - we can't sell them the F-22 either. So I think it's up to us to try and see if we can get this statute changed.

ובהתבטאויות נוספות:

Because we have not had the ability to sell the F-22, to be honest I haven't delved into all the reasons for that -- what the complications would be, the questions about whether a new design would be required for export. I just need to go back and get better educated on this and in concert with the secretary of state decide if this is a matter that we should pursue with the Congress, I would have to say, quite honestly, I am not optimistic about that prospect. But we will work on it,

הממשל מצדו, למיטב ידיעתי (והיום עשיתי כמה בירורים מול גורמים אחרים), לא ממש מנסה לתקן את התחיקה. אפשר אפילו לטעון, כי התחיקה גם משרתת את הממשל, שחושש מהעברת טכנולוגיות ייחודיות גם לבעלות-ברית קרובות (מעניין מה היה קורה לו הבריטים היו מגלים עניין ברכש) וכעת יש לו תירוץ טוב למה לא ניתן למכור את המטוס

קצת על הויכוח בפוליטי בנושא:

http://www.military.com/features/0,...106513,00.html.

http://www.f-16.net/news_article2894.html

"[Nuclear] war is unthinkable but not impossible, and therefore we must think about it" - Bernard Brodie

השאלה הינה מעניינת אולם קשה לנבא את התשובה לה. אני מניח שהחוק הזה ישתנה. השאלה המרכזית הינה מתי.

יחד עם זאת - עם התקרב מועד הבחירות לנשיאות, ובהתאם לתוצאותיהן - אין לי ספק שיוכנסו שינויים רציניים במערכת השיקולים הן הצבאית והן המדינית (והן קשורות ביניהן קשר הדוק ביותר) בארה"ב.

אין איש שיכול לנבא כרגע מה יהיה לאחר נובמבר. אפשר להניח שעד הבחירות בארה"ב לא נראה שינויים משמעותיים בתקציבי משרד ההגנה. אולם הכל ייתכן. מי צפה שהגרוזינים יפתחו ביוזמה התקפית חסרת תכלית לפני ימים מספר? מי צופה את הקורה בזירת אירן? מי צופה את תגובת הדוב הרוסי להצבת טילים אנטי בליסטיים על אדמת פולין?

נראה לי כי ייצור ה- F22 הינו נושא תקציבי שולי לכל היותר בהתיחס לקורה בזירת גרוזיה. הקשר בין השניים רופף ביותר.

כמובן שיהיו כאלה בממשל בקונגרס ובעיקר בתעשייה הביטחונית בארה"ב שינסו לתפוס "טרמפ" על גבו של העימות הנוכחי. להערכתי אין להם סיכוי רב להצליח כרגע בשיכנוע הציבור האמריקאי בנושא הזה.

אכן ניתן להניח כי קיימת קורלציה בין מצבים שלכאורה אין ביניהם קשר מידי וברור. אולם זו כבר שאלה פילוסופית יותר (מעניינת לכשעצמה) החורגת מניתוח נסיבתי-אסטראטגי וחד ערכי ברור בין העימות בגרוזיה לקבלת החלטות על ייצור ה- F22 או אף על היתרי הייצוא לו מארה"ב.

הרעיון ללא ספק מעניין. אם אפשר ברשותך להמשיך את התרגיל האינטלקטואלי, הרי מספר נקודות שסותרות לדעתי את האפשרות שהעלית:
1) הבעיה היא שרק תרחיש של מאבק בין-מעצמתי דורש מטוסי קרב ברמה של ה-F-22, וגם כאן לא בטוח שהכמות הקיימת של המטוסים אינה מספיקה. הרי בסופו של דבר מדובר במכפיל כוח משמעותי ביותר, גם על רקע האפשרות שרוב גרסאות הקרב של ה-F-15 יגרעו מן הסד"כ בשנים הקרובות.

2) תפוצת מטוסי קרב מתקדמים למדינות עימות פוטנציאליות אינה משמעותית (הסתייגות בהמשך) - גם בראיה של עוד 10-15 שנים. לכן אפילו בהתמודדות אוירית במספר חזיתות סד"כ הרפטור הנוכחי, יחד עם הצי שיעמוד לרשות האמריקאים בעתיד, אמור לענות על הצרכים.
ד"א, בהקשר זה מעניין יהיה לראות אילו לקחים יפיקו האמריקאים מן הפריסה האחרונה של הפלנקרים ההודיים ללוק ולנליס. אולי דוקא מכאן תבוא הישועה ל-F-22...

3) השיקול הכלכלי. נכון אמנם שייצור יחידות נוספות יוזיל את המחיר לכל יחידה, אבל היות והמחיר האתחלתי הוא כ"כ גבוה, בסופו של דבר ההוזלה לא תהיה משמעותית. לדעתי אפילו אם היה אישור ליצא את המטוס למדינות נבחרות, ההתעניינות האוסטרלית והיפנית היו נגמרות בלא-כלום בגלל העלות האסטרונומית.

4) תהיה שאתה ללא ספק יכול לנתח בפירוט רב: אין זה סביר שבמקרה של התדרדרות חמורה ביחסים עם רוסיה הממסד הבטחוני האמריקאי יעדיף לחזור להרתעה הגרעינית הישנה והטובה במקום להגביר את החימוש בנשק קונבנציונלי?

השיקול היחיד שעשוי לעניות דעתי לתמוך בתרחיש שלך היא התדרדרות חמורה ביחסים הן עם רוסיה והן עם סין, אשר בונה בשנים האחרונות כוח אוירי גם גדול וגם איכותי.

1. לא עסקתי בשאלה האם אכן יש צורך ב-F-22 מעבר לכמות הנרכשת (למרות שאני חושב שיש). טענתי היא, מהכרותי עם הלכי הרוח בארה"ב, שייתכן מאוד ונהיה עדים לניסיון לשלב את המלחמה בגיאורגיה לויכוחים על בניין הכוח האמריקאי בכלל, ושאלת ה-F-22 בפרט. להערכתי הסיכויים של הנימוק המחודש להשפיע יותר מאשר נימוקים אחרים אינם מבוטלים.

2. אני דווקא רואה שחיקה מצטברת ביתרון העליונות האווירית האמריקאית. אני חושב שבשלב זה הם יכולים לחיות איתה, אך ביחס לעתיד הרחוק יותר אני חושב שהיא תחמיר.

3. ביחס למחיר היחידה הרי שיש הרבה מחלוקת בנוגע לסכום. הערכתי היא שגם היפאנים וגם האוסטרלים הם לקוחות רציניים בהקשר של המטוס, גם בהינתן תג מחיר גבוה. ההתרשמות הזו מתבססת רק על דיווחים בתקשורת המקומית בשתי המדינות הללו ולא משיחות עם אנשים רלוונטיים.

4. אני בספק רב אם נראה שינוי כלשהי במדיניות הגרעינית האמריקאית, שכן גם במתכונתה הנוכחית היא רלוונטית מול רוסיה. ביחס למדיניות הרוסית, הרי שבימים אלה אני שוקד על מאמר בנושא. במקרה זה הרי שייתכן ונראה כמה שינויים, הגם שלא במדיניות עצמה (שהיא כבר נרחבת משל ארה"ב) אלא בבניין הכוח.


מטרת התרגיל הייתה לנסות ולהראות כיצד האירועים בקווקז יכולים להביא להשפעות בסוגיות שפחות חושבים עליהן. לא עסקתי בשאלה האם ההשפעה הזו נכונה ומוצדקת.

"[Nuclear] war is unthinkable but not impossible, and therefore we must think about it" - Bernard Brodie

ליפן תקציבים מוגבלים למערכות שכאלה. אני מכיר היטב את נושא התיצוב ואישוריו בין היתר מכוון רכש המסוקים מדגם AH-64D . לא הייתי מהמר על רכש משמעותי של F22 יקר ביפן.

אוסטרליה - גם כאן יקשה לאוסטרלים לאשר תקציבי ענק כאלה בקרב הציבור אצלם. כאן גם נכנס נושא הדמ"צ האוסטראלי ותרחישי המלחמה האפשריים של מדינה זאת. להערכתי - אם יותר הייצוא של המטוס לאוסטרליה, ואם אכן יהיה הממשל שם מעוניין במטוס, כמות המטוסים שירכשו תהיה קטנה ביותר. זו דעתי המתבססת בעיקר על שיחות לא מעטות גם עם לובשי המדים והדרגות של המדינה הזאת. ועוד יאמר כי ללא OFFSET רציני באוסטרליה לא תהיה תמיכה רחבה שם לפרויקט שכזה. ארה"ב לא תמהר בשלב הנוכחי להעביר ידע משמעותי לשום מדינה, כולל אוסטרליה למטוס קו ראשון כ- F22.

בכל אחת מארבע הנקודות שציינת !

נועם, קראתי בענין את דעותיך בנידון בבלוג אליו קישרת אותנו.

התזה אותה הבעת ובה אתה מקשר בין התרחיש הגיאורגי הנוכחי לבין סיכויי ישראל לקבל את מטוס ה- F22 נראית לי כחלשת בסיס.

יש לזכור ולהזכיר - ישראל אינה רוכשת את מטוסיה מארה"ב אלא מקבלת אותם. חינם אין כסף בכספי משלם המסים האמריקאי !!! - מכאן שבמידה ואחת הסיבות המרכזיות לסגירה אפשרית של קו ייצור של המטוס הזה בארה"ב, הינה תקציבית, הרי שדרישת ישראל לקבל את המטוס תכביד אף יותר על הקונגרס בתמיכתו האפשרית לתיקצוב ייצור המטוס.

לא כך הדבר במקרה אוסטראליה, יפן ומדינות אחרות המשלמות בעבורו מכספן שלהן. אולם לכך אין קשר ישיר ואומר אף קשר רופף ביותר עם ההתכתשויות בגרוזיה כיום.

לגרוזיה חיל אויר קטנטן וחסר חשיבות אסטראטגית באזור. לא ידוע לי על קרבות אוויר בין מטוסיה למטוסים רוסיים, ולא ידוע לי על פעילות אוירית של הגרוזינים שהציקה למטוסי רוסיה בעת האחרונה. לא ידוע לי גם על יכולות חדשות וחדישות של חיל האויר הרוסי שיושמו באזורי המריבה ושיגרמו לאמריקאים לדאגה רבתי.

ניתן גם להעריך את הנושא מצידו השני קרי - מכיון שהטכנולוגיות הרוסיות שהופיעו בזירת גרוזיה בתחום האויריה לא היו ברמת על, יוכלו חסידי ביטול הפרויקט לטעון כי אין בו צורך של ממש כרגע.

אלה הנחות שניתן לבסס או אף להפריך באותה המידה.

אינני רואה כרגע קשר ולו אף עקיף בין הקורה שם בגרוזיה לבין סיוע הקונגרס האמריקאי באישור ייצוא ומימון ה- F22 לישראל דוקא. קשר שאני כן יכול ליתוות כהערכה בלבד, הינו אפשרות חיזוק המערך האוירי של נאטו באירופה כתוצאה מהתחזקותה המחודשת של רוסיה באזור ואיומיה על פולין וסלובקיה בעת האחרונה.

אלא שלמדינות החדשות הללו שחברו לא מכבר לנאטו אין תקציבי ענק לתשלום רכש אחזקה, אימונים וכיו'ב ל- F22 וכך חזרנו אל בורות המים....

מבחינה אסטראטגית, נראה לי שארה"ב איננה מתכוונת כיום ליישם שום הרפתקאות צבאיות מול הרוסים. הזירות בעיראק, באפגניסטאן ובאירן (אולי אף בצפון קןריאה) מספקות לארה"ב די והותר כאבי ראש אותם לא בהכרח יפתור פרויקט ה- F22 היקר כל כך. מלחמה עם הרוסים, זאת יודע כל עולל, הינה התאבדות לאומית. לשתי המדינות ולאנושות גם כן. לא הרוסים ולא האמריקאים חפצים בעימות שכזה.

קשה לראות קשר הגיוני ערכי בין "המכות שהולכים בשכונת גרוזיה..." לבין אישורי ייצוא ל- F22 למדינות אחרות ובתוכן ישראל. אם ינתנו אישורים כאלה, לא תהיה להם סיבה "גרוזינית- רוסית" דווקא.

כך הערכתי.

אני חוזר לנקודת ההתחלה. לא שאלתי האם ישראל צריכה או תרכוש F-22. בנוסף, אני מסכים לחלוטין שאין דין ישראל כדין אוסטרליה ויפאן בכל הקשור להצטיידות במטוסים.

יחד עם זאת, ולמרות כל הסבריך ההגיוניים, התחושה שלי היא שיהיו מי שינסו לנצל את המשבר הנוכחי ככלי נוסף בויכוח על נחיצותם של פרויקטים כאלה ואחרים. אני התמקדתי בפרויקט אחד והוא ה-F-22. אני מסכים שניתן לטעון טענה הפוכה - מול האיום הרוסי, כפי שהשתקף בגיאורגיה - אין צורך ביכולות מיוחדות. יחד עם זאת אני מאמין שייגבר קולם של אלה שיטענו כי ההחרפה ביחסים עם רוסיה (ואני לא חושב שצריך להפריז בה) וההתעצמות סינית (שגם ביחס אליה יש הרבה מאוד הגזמות) מספקים רציונאל לבחינה מחודשת של נחיצותם (או אי נחיצותם) של אמצעים מסויימים ובהם ה-F-22. לכך יש להוסיף מניעים אחרים להמשיך בפרויקט - אליבא החסידים שלו. השילוב של כל אלה, עשוי, להערכתי, לחזק את הקריאות להמשיך בפרויקט ה-F-22. וגם כאן, אני לא דן בשאלה האם יש לאמריקאים צורך ב-F-22.

ייתכן ואני עושה צעד רחוק מדי, אבל החלטה כזו עשויה לחזק מאוד את הקריאות לאפשר את ייצוא המטוס - בשלב ראשון למדינות כמו אוסטרליה ויפאן (שיירכשו אותו בכסף מלא). לצורך כך יהיה צורך לשנות את התחיקה בנושא. מתן אישור ייצוא למטוס למדינות נבחרות יוכל לפלס את הדרך למסירת F-22 לישראל, דבר שכרגע לא נראה מאוד סביר.

לסיכום, זה לא שאני רואה תמרות עשן בטיביליסי ורואה F-22 בתל-נוף. ממש לא. אני רק ניסיתי להראות שיש לפעמים קשרי גומלין (הגם שאולי לא חזקים ואף תיאורטיים בלבד) בין סוגיות, שלכאורה אינן קשורות. בחרתי בקווקז וב-F-22 כדוגמה לתרגיל המחשבתי שעשיתי כחלק מדיון עם אדם שכותב בנושא ושלא חשב על הזווית הזו. אפשר לעשות את זם גם עם נושאים אחרים.

"[Nuclear] war is unthinkable but not impossible, and therefore we must think about it" - Bernard Brodie

נועם, כפי שראית מהתגובות הרציניות, יש פה אנשים המעוניינים בתרגילים אינטקלטואליים כאלה, למרות שלפחות לי ולמיקיטל לא נראה שיש לתיזה שלך בסיס מוצק. מדיונים כאלה רק לומדים ולכן אני לגמרי בעדם.
השאלה המהותית שעמדה במרכז המאמר שלך היתה האפשרות שהאירועים הנוכחיים בקווקז יגרמו לשינוי באקלים הבינ"ל, ובעקבותיו יבוא שינוי בחקיקה האמריקאית בנוגע ליצוא ה-F-22. בסופו של דבר, אתה רואה בכך דרך להשאיר את קו הייצור של המטוס פתוח לאחר סיום אספקת המטוסים לחא"א. הבעיה היא בהחזקת קו הייצור פתוח לאחר אספקת המטוסים לחא"א היא שונה ולטעמי אינה נוגעת להדי הסכסוך בקווקז. בוא נניח שהמשל האמריקאי מוכן לפתוח לדיון את הגבלת הייצוא של המטוס ונדבר על שני תרחישים. שניהם ביחד או כל אחד לבדו עשויים להשאיר את קו הייצור פתוח:

1) יופיעו לקוחות זרים שאליהם יסכים הממשל ליצא את המטוס. זהו תרחיש לא סביר. כפי שכבר נכתב, סיכויי הייצוא לאוסטרליה ויפן קלושים. נוסף למה שכבר נכתב כאן, לדעתי את אוסטרליה ניתן למחוק סופית מרשימת הלקוחות בעקבות בחירתה ב"סופר חרק". מדינות מזרח-אירופה המאויימות ע"י הרוסים? אין סיכוי. בהתחשב באקלים הכלכלי והציבורי, ראה במה בחרו הונגריה, פולין וצ'כיה - ואלו עוד המדינות העשירות. כל מי שנשאר יעדיף לחכות ל-F-35 ולהצטייד בו.
אם נסתכל על תמונת המאקרו, במערכת בינלאומית וכלכלית בה אפילו מעצמות סוג ב' כמו צרפת מצמצמות את צבאן (רק שלשום ראיתי את רשימת בסיסי האויר שהצרפתים עומדים לסגור בשש השנים הקרובות) ומסתמכות על מערכות של בטחון קולקטיבי, הסיכויים לייצא מטוס יקר ומורכב כמו ה-F-22 הם אפסיים.

2) האפשרות הרצינית היחידה להחזקת קו הייצור של המטוס פתוח עוד מספר שנים היא החלטה על הצטיידות חא"א במטוסים נוספים. לאור הלכי הרוחות בממשל, בציבור האמריקאי (לפחות בשני החופים) ועל "הגבעה", זוהי אפשרות קלושה. הדיון בצורך האמריקאי במטוסים נוספים הוא לכן מהותי לצורך הדיון בשאלה שהעלית וכנראה שהאמריקאים יוכלו להסתדר עם מה שקיים.
יחד עם זאת ייתכן מצב בו ממשל רפובליקני יחליט על הצטיידות בעשרות בודדות של מטוסים נוספים, אבל בקצב איטי ותוך פרישת תקצובם על פני מספר שנים.
רק במקרה כזה ניתן יהיה להשאיר את קו הייצור פתוח ובעתיד ניתן יהיה לפתוח דיון על הצטיידות ישראלית במטוס.
העניין הוא שקצת קשה לראות קשר ישיר בין האירועים בקווקז ותרחיש כזה, אבל ימים יגידו.

כל הדיון מניח שלכל משבר גיורגיה בכלל תהיה השפע כל שהיא על קבל החלטות .
אני אישית חושב שאחרי שהעשן יתפזר והאבק ישקע יבינו בארה"ב שרוסיה טיפלה במשבר הזה לא רק עם יד אחת קשורה לאחור אלה רק עם הזרת של היד המשוחררת .
ולמעשה ההתנהלות של רוסיה בשנים האחרונת בצצניה היא הרבה יותר תמוהה ובעיתית .
בסה"כ מה היה לנו שם ?
גרוזיני אחד שחשב שאפשר לנהל מלחמה כמו מכות בשכונה (מזכיר קצת מישהוא קרוב אילנו ,לא?)
ורוסיה העמידה אותו במקומו .
הרי אם באופן היפוטיתי מכסיקו תפלוש מחר לארה"ב בניסיון להחזיר את "השטחים הכבושים" שלה
התגובה של ארה"ב תהיה חמורה פי כמה מהתגובה של רוסיה .

לדעתי כבר ניתן לראות את הסימנים לדברי בתגובות המתונות של ארה"ב להזכירהם המושג "תגובה לא מידתית " נוצר כדי לעשות נו נו נו לישראל על המלחמה בלבנון .
ועצם העובדה שהנשיא מסתפק בתגובה "פרווה" כזאת ובביטול סימלי של תימרון צבאי משוטף
(שכנראה שרק ידחה) אומר הרבה על מה חושבת ארה"ב על כל המשבר הזה ......

בכלל עם מישהוא הוכיח את עצמו כלא יציב ולא שקול בכל הסיפור הזה הרי אלו הגרוזינים
וסביר להניח שהם ישלמו על כך מחיר גם בנטו.

טוב.... האמת שכבר רס"ר ,אבל לא מחליפים "ניק" מנצח!