אם היה אפשר לתאר את הסיפוק שלי מעצמי בגרף במהלך השנתיים האחרונות הוא היה נראה כמו ירידה תלולה ומפותלת כלפי מטה.
בכיתה ט' הייתה לי חברה, כמה ידידות, התאמנתי בחדר כושר, טיפחתי את עצמי, יצאתי עם בנות והביטחון העצמי שלי לעולם לא היה גבוה יותר.
בכיתה י' רבתי עם אחת הידידות ועם השאר פשוט ניתקתי קשר, הלימודים גרמו לי לאבד את חיי החברה שלי והפסקתי להיפגש עם ה"חבורה" שלנו בגלל אותה ידידה שרבתי איתה, ואני מניח שהם נפגשים כבר בלי לספר לי, יש לי רק חבר אחד נורמלי, אני כבר לא הולך לחדר כושר ומנסה להתאמן בבית אבל זה לא כלכך משנה, עליתי 4 קילו בחודשיים האחרונים, הביטחון העצמי שלי התדרדר בצורה מחרידה, אני בקושי מסוגל לפתח שיחה קונבנציונלית עם בת כלשהי ולא יכול להסתכל לה בעיניים.
ובערך כל לילה לפני השינה אני אומר לעצמי "זהו, נמאס לי אני עושה מעצמי משהו, מחר אני אירשם לחדר כושר, אתקשר למישהו שאני ממש לא בקשר איתו ואצא קצת", אבל בתאכלס אני קם בבוקר ויושב עד הלילה על המחשב.
אני פשוט מרגיש פתטי, שנה הבאה כיתה יא', ואני מפחד שאני שוב אגיע לאותו מצב ואהיה חסר חיי חברה, life sucks!

תודה על ההקשבה/קריאה.

אני קצת אקצר את זה כי אני בדיוק יוצא כדי לנסוע ללימודים ,
תשמע,הפתרון כ"כ פשוט ,אתה מודע לו ועדיין אתה לא עושה אותו ,אז כמו שהפרסומת של נייק אמרה :
Just Do It !

גם אני חזרתי לפי +- חודש לחדר כושר אחרי שתקופה לא קצרה לא הגעתי אליו וזאת הרגשה אחרת ,
פנימית ,חיצונית ... הכל ,
ואם תוכל לדמיין זאת בנימה אפרו מהגטו :
Boy ! get your lazy ass straight to the gym,Right now !

הLazy היה בהגזמה , תמצא את האנרגיות הדרושות , תתמיד ואל תעשה לעצמך חיים קלים

בהצלחה.

האמת גם אני לא רחוק ממך, אני מניח שזו מן תקופה כזאת. גם אני פשוט כל היום בבית מחשב טלויזיה.
שטויות תן לזה לעבור לבד פשוט תזרום, אני מניח שאתה באופן טבעי פשוט עושה את מה שיותר נחמד לך ואם זה מחשב אז מחשב. האמת אני מרותק למחשב כי אני רואה (באיחור קצת..) אבודים אחלה סדרה ממליץ בחום. קח משפט שאני לא יודע כמה הוא קשור, יש בעיה רק אם אתה חושב שיש בעיה.
אל תדאג יהיה בסדר בסוף בייי

קודם כל תחשוב על אנשים שנמצאים במצב ממש גרוע לעומתך (נכים בכיסא גלגלים וכאלה).

שנית, בגיל הזה יש תחושות מאוד מעיקות אבל זה עובר. כדאי לך לחזור להתאמן כי זה עושה תחושה טובה.

ולמה זרקת ידידות של שנים ארוכות בגלל ריב טיפשי למרות כל הנסיונות שלי אחנו לא מדברים יותר משנה?

ולמה במקום לברר אם אנחנו נפגשים אתה פשוט מניח דברים (אגב החיים של כולם ממש עמוסים, אז אנחנו פשוט לא נפגשנו חודשים)

ולמה אתה אוהב להתלונן במקום לעשות דברים? כמו למשל לענות לי להודעות? אין לך למי להתלונן חוץ מלעצמך, כי תכלס יש מעט מאוד דברים בחיים שהם לא בשליטתנו.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי dafiduck תכלס יש מעט מאוד דברים בחיים שהם לא בשליטתנו.

וואו... מעניין אם כשתגור לבד, עם שותפים או עם בחורה גם תגיד את המשפט הזה. יש אוקיינוס של דברים שהם לא בשליטתנו אבל סה"כ צריך להבין שהחיים הם התמודדות ואם הכל היה בא לנו בקלות לא היינו מעריכים שום דבר והבאסה הייתה משתלטת עלינו.

ודבר שני, כן יש דברים בחיים שהם לא בשליטתנו אבל רוב הדברים בדרך כזאת או אחרת כן.. אולי אתה לא יכול לשנות אותם לגמריי אבל אתה יכול להשפיע עליהם אם יש לך כוח רצון ומודעות ליכולות שלך.

מה הקטע של לחפש הודעות שלי בפורומים?

אם את עדיין חושבת שזה היה "ריב טיפשי", אז עדיין אין לך מה לדבר איתי.

סתם, למקרה שתהיתם לשם מה בדיוק נוצרו ה"הודעות הפרטיות"... אז זה בדיוק לשם זה.

אין שום סיבה שכל הפורום יראה את הויכוח שלכם וידע, אוליי, יותר ממה שרציתם לחשוף...

אז, בבקשה. תמשיכו בפרטי. אם לא - האשכול יינעל וחבל.

אתה מוזמן לנעול את האשכול.

אם אתה מרגיש שאין בזה עוד צורך, אפשר פשוט להשאירו פתוח. אבל, אם אתה עוד רוצה לשמוע עוד דיעות, להתייעץ, לעדכן... למה לסגור? בכל מקרה אין טעם לנעול...

אלא אם כן האשכול הולך לכיוונים בלתי רצויים.

תודה רבה לכולם על התגובות, לקחתי לתשומת ליבי, פשוט אין לי הרבה מה להגיב.

גם אני נמצא באותו מצב כמו שלך אבל למדתי לצאת מזה בצורה משונה אבל הצלחתי פחות או יותר?!?!?.
בקשר לחדר כושר אני אישית אוהב להתאמן לבד אבל אתה יודע מה זה יותר מעודד ללכת עם חבר (תחשוב על זה).
בקשר לידידה שלך לך אחי תדבר איתה אין לך מה להפסיד אני לא חושב שהיא לא תרצה לסלוח לך למען האמת אני בטוח שאתה גם חסר לה בתור ידיד.

כמו שאני תמיד אומר, לזהות את הבעיות זה כבר חצי מהפתרון עצמו.

במקרה שלך, אלו בעיות שמשליכות אחת על השנייה:
הריב על הידידה, השפיע על הסתובבות בחבורה, מה שמשאיר אותך הרבה בבית, מה שמוציא את החשק לעשות משהו... בכלל זה גם חדר כושר... מה שמביא לעלייה טבעית במשקל - מה שמביא לירידה בבטחון העצמי ו... כמובן, מצב רוח יותר מדיי ירוד.

זאת שרשרת של נסיבות שכאילו קשורה לך לרגל וגוררת אותך למקומות שאתה לא רוצה להגיע שם.

"חוזקה של כל שרשרת תלוי בחוליה הכי חלשה שלה". או, במילים אחרות, אם אתה רוצה לשבור את השרשרת הזאת - עלייך לנתק אותה איפשהו.

אני מייעץ לך דווקא לתקוף הכל בו-זמנית:
1. תחליט שהיום זה "יום ללא מחשב". אתה סוגר אותו ולא מדליק עד מחר.
2. לך לחדר כושר. עכשיו. לא מחר. לא אחר הצהרים. עכשיו.
3. אני לא יודע על מה הריב עם הידידה - אבל תחשוב אם אתה רוצה לסיים אותו או לא.
4. הגעת למסקנה שאוליי תתקשר לאנשים שלא התראת איתם כבר הרבה זמן ותצאו... למה אתה לא עושה את זה? מחשבות הם דבר נחמד. הם גם חסרות ערך אם הן לא באות ליידי יישום. אז קדימה. טלפן ותקבע להיום בערב.

אני מאמין שאחרי שתטפל בחיי החברה שלך, תחזור לפעילות גופנית כלשהי ותתנתק קצת מהמחשב - אתה גם תרד במשקל ותתעצב את הגוף וגם תרגיש יותר טוב. שלושה דברים שמשפיעים על הבטחון העצמי... מה שעוזר להתחיל עם בנות.

הכל תלוי בהכל.

יש לך שתי אופציות.

או להמשיך להנהנן עם הראש ולהסכים איתי ולא לעשות כלום או להתחיל לפעול.

אתה כבר יודע לאן הדרך הראשונה מובילה... אחרת, לא היית פותח את האשכול. מה דעתך לנסות את הדרך השנייה?

בהצלחה...

השעמום והרקנות האלו גורמים לך להרגיש חסר תועלת, אבוד, חסר בטחון ועוד..
מנסיון אישי, רבתי עם כמה חברים שלי, היה לי קשה מאוד והעקשנות שלי רק הרחיקה אותי מהם.
אבל מה שהיה היה, נכון שזה היה מאוד קשה להתנתק ככה ולהרגיל את עצמי להיות קצת בודדה, אבל התנתקתי מהם. בהתחלה הייתי שקועה בדיכאון של עצמי- זה כואב. לא הרשתי לעצמי להמשיך כך.
בשביל לצאת מהמצב הזה, החלטתי שאני אתחיל לעשות דברים שאני אוהבת, נרשמתי לחוג של ריקוד וחוג של אומנות לחימה (דברים שאני חולמת עליהם), זה עשה לי טוב, התחלתי לעבוד במקום שיש בו חיות, שמחה, שם התחלתי להכיר אנשים חדשים ופשוט להתחבר. <חברים תמיד יבואו, לא צריך להיות תקועים בעבר>.

עשה דברים שאתה אוהב, דברים שישמחו אותך... כל השאר כבר יבוא לבד, הביטחון, האהבה, הכל!

יום טוב. תירס