הקיץ התחיל, והשמש מבשרת את ההודעה בחום,
כשילדים קטנים לא מפסיקים לרוץ לכל מקום,
ואני לא מתחבר אל הים ולא אוהב לשבת על החוף,
לפחות לא בשעות היום,
תופס לי מקום על המדרגה הקרובה,
מסתכל על האנשים החולפים..

אישה בגיל ארבעים, עם הטלפון על הכתף,
מדברת בקול בעודה מסיעה עגלה עם תינוק,
ובחור אחר עובר לידה עם ג'ינס משקפי שמש,
ממש ליד הבחורה שהחליפה איתו מבטים,
בוחנים את עצמם לרגע, ואז מגיעים להבא אחריו ואז שוכחים..

והנה מגיע מנקה הרחובות עם מטאטא ועגלת פחים,
בשבילו יום קיץ הוא רק עוד יום עבודה חמים,
מטאטא את המדרכה בכובד ראש ואותו שום דבר לא מעניין,
אהבה, שנאה, חום והפשרה, הוא כבר טעם מכל קצה ומכל פינה,
עכשיו הוא רוצה רק לנקות רחובותיו בשלווה..


שמש שוקעת לאיטה ומאירה את השמים בכחול אדמדם,
השמש כבר לא מסנוורת, היא גווע, ואני יכול פתאום לפתוח את עיניי לרווחה,
לוקח אותך ומתקרב, אני יושב מולך על החוף,
וכשהקיץ שלי תמיד זורח בשקיעה,
אני יושב שם ומנגן לך שיר אהבה..

הדפיוצר שלי בבמה חדשה:

http://stage.co.il/Authors/68901