היום בתוכנית הבוקר של טל ואביעד הם ביקשו שמאזינים יתקשרו אליהם ויספרו על טראומה כלשהי בעקבות אוכל

לדוגמא -
אוכל שהכריחו אותך לאכול בבית והיום אתה פשוט לא נוגע בו
משהו שטעמת פעם אחת וקיבלת זעזוע בפה וכו' וכו' וכו'

אז מה הסיפורים שלכם?!?

אתם מוזמנים גם לשתף אותנו בפורום גורמה - http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...ad.php?t=429327

כשהייתי קטן (אפילו יותר מהיום), אכלתי מרק אפונה. לא ברור אם המרק היה מקולקל או שמשהו אחר היה מקולקל, אבל כמה שעות אח"כ הקאתי את נשמתי.
התוצר של ההקאה היה ירוק, עם חתיכות אפונה בפנים.. והיה לי טעם של אפונה בפה ובאף במשך כמה שעות.
מאותו יום, אני לא מסוגל לאכול מרק אפונה

דורון

אז ככה ויש לי הרבה -

גיל ,אשל ושמנת - אמא היתה מכריחה אותי לאכול ברמות שהיא היתה יושבת עם חברות בחוץ ושמה אותי ליד שולחן הסלון עם גביע אשל וסוכר צופה בי ומחכה שאני אסיים הכל - בלי לוותר
ולא פעם פעמיים אלא המון פעמים! למה לעשות את זה? לא טעים לייייייי אני יכולה להקיא מזה....)
בקיצ הייתי מכניסה לפה הולכת לירוק באסלה במשך זמן רב עד שכנראה או שפשוט לא הסכמתי לאכול או שהיא הבינה סוף סוף.

כריכים לגן - כריך עם ריבה וחמאה או דבש וחמאה משהו גועלי בסגנון - גם שנאתי לאללה,
הגן היה מול הבית אז אמא תמיד היתה באה לגדר לשאול את הגננת אם אכלתי את הכריכים הגועליים...
מה שהגננת לא סיפרהה היה שהיא הכינה לי כריך אחר או הביאה לי עוגיות וכד'.

מרגרינה/חמאה - שוב צנים או כריך עם זה - זוכרת שפעם לא רציתי לאכול את הצנים עם החמאה ואמא כמעט ולא נתנה לי לסוע עם אחים שלי וסבתא לכנרת

מרקים - אפונה/עדשים - גם בכח - אבל היום אוכלת

מח - פעם אחרי אירוע ששתיתי בו המון שטויות הקאתי את הארוחת מח שאכלתי באירוע - מאז
לחשוב על לשתות אלכוהול יותר מכוס עושה לי אוטומטית בחילות פסיכולוגי שכזה, ומח אני מפחדת להכניס לפה :| למרות שזה טעים!

אבל מאז שאני עם ג'ולי - אני כן מוכנה לשמוע על טוסוני חמאה ושום (מה זה מוכנה? טורפת!) מוכנה לאכול בישולים עם חמאה - שאז לא יכולתי אפילו להריח.


בגדול העיקריים הנוראיים - אשל/גיל/שמנת- לא יכולה להריח!!
הריח עושה לי בחילה נוראית בלעעעעע מגעיל אותי!!!

דייסה - לא יודעת למה, אבל מרגע שעמדתי על דעתי אני לא יכולה להריח
שוקו - גרם לי להקיא בגיל 4 ומאז אני לא שותה
חלב חם - רק הריח עושה לי להקיא
טיגון בחמאה - כנ"ל, אם כי חל שיפור בשנים האחרונות, העניין הוא שסבתא שלי מצד אבא התעלמה מזה וגרמה לי בתור תינוקת להקיא.....
הכי טראומה - לשון. זה נראה כמו לשון ואחרי שראיתי בקצביה הרעיון מעורר בי גועל.
גיל,אשל,שמנת - אני עם הגר, ואפשר להוסיף גם גבינה לבנה וקוטג'

מיכל - 20.1.13
מאיה - 9.11.14
נטע - 2.4.20

לא הצליח.

שלום בכל מחיר-פילוסופיה של עבדים.
Ceterum censeo "Palaestinam" esse delendam
אם אין אני לי, מי לי? וכשאני לעצמי, מה אני? ואם לא עכשיו, אימתי?

ח-ל-ב-ה !!

מה שמזכיר לי מקרה שנושי כפרעליה אפתה עוגיות ונזכרה להגיד לי רק אחרי שנתתי ביס שהן מח-ל-ב-ה !!

אני זוכרת את זה............

לי נהייתה טראומה רק מלראות את זה

חחחח...הטפט החדש במטבח שלך...?

תפסיקי להעליב לי את העוגיות,

וגם את המטבח!!!!

אפילו לי יש גבולות... עד העוגיות

תודה לך באמת..

שומני ופשוט מגעיל
הגעתי למצב כזה שאם היחס בין המרגרינה לגבינה אחוז מרגרינה ו99 אחוז גבינה
עדיין ארגיש את הטעם הגועלי של זה

הכנתי פעם סלט עם טונה ואכלתי אותו, עקב כך הגעתי לבית חולים אחרי הרעלת מזון קשה ,התייבשות קשה וגב תפוס בצורה קשה מאוד. מאז לא נגעתי בטונה הספיק לי!

will you marry me nesli barda? Operating system: Linux The day Microsoft & apple makes a product that does not suck will be the day they start making vacuum cleaners. say no to Apple&Facebook&MS&Samsung IL&Nokia&Hot&Yes,but say yes to Google

שלום בכל מחיר-פילוסופיה של עבדים.
Ceterum censeo "Palaestinam" esse delendam
אם אין אני לי, מי לי? וכשאני לעצמי, מה אני? ואם לא עכשיו, אימתי?

טופי בטעם תפוז- טראומה מהילדות, כשנפלה לי שן תוך כדי אכילת סוכריה שכזו, ובלעתי אותה...

אצל חברה שלי זה הרבה יותר ארוך:
מרק ברוקולי- לפני מספר שנים (בסביבות 10) ההורים שלה החזיקו במקרר מרק ברוקולי. כנראה שהוא שהה שם קצת יותר מדי זמן. במשך שלושה ימים הריח לא יצא לה מהאף, ומאז היא לא מוכנה אפילו להסתכל על זה.

סלט חסה- בגיל 10 (לפני 13 שנה) היא אכלה סלט מקולקל. הרוטב עמד בחוץ יותר מדי זמן, מה שגרם לה לקילקול קיבה ולסלידה עמוקה מהירק.

עוגת ביסקוויטים- הנסיבות דומות לאלה שבמקרה סלט החסה.

שוקו בשקית- אנחנו מדברים על תקופת הצבא, שהייה בשטח, שוקו שהתקלקל, אין צורך להמשיך ולפרט...

טונה- בהיותה בטיול שנתי בכיתה ב', היא נאלצה לאכול טונה במשך שלושה ימים רצופים. בעקבות אותו טיול, היא פיתחה שנאה גדולה כלפי טונה. אין לה בעיה להכין לי סלט טונה, היא פשוט לא מוכנה להתקרב אליו אחר כך.

פיצה ביתית- לפני מעט יותר משנה, אחותה של חברתי הכינה פיצה לרגל חג השבועות. באותו לילה חברתי חטפה וירוס אשר גרם לה להקיא במשך כל הלילה. ההקאות לא נגרמו בגלל הפיצה, אבל בכל פעם שהיא שומעת את המילה הזאת, היא נזכרת באותו לילה מר.

לעולם אשא דגלך בגאווה

חברה שלך צריכה גסטרואנטרולוג ... ואולי לבדוק למה כל הילדות אנשים מנסים להרעיל אותה .

דורון

בקיבוץ שלה, כל עוד זה לא זז ואין עליו יותר משני צבעים, אפשר לאכול את זה.

לעולם אשא דגלך בגאווה

ציטוט:

במקור נכתב על ידי עידו403 בקיבוץ שלה, כל עוד זה לא זז ואין עליו יותר משני צבעים, אפשר לאכול את זה.

בקיבוץ שלי לא אכפת לאף אחד גם אם זה זז, יש לזה מעל 10 רגליים וצבעים כמו קשת

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

LOL!!
כל כך נכון, אבל בתנאי שזה מוגש בחד"א. אם זה בעגלה אז זה כנראה אכיל. לא שואלים שאלות - פשוט אוכלים.
לפעמים מדובר בחרקים שהטבח לא בישל בעצמו אלא הצטרפו לסעודה מאוחר יותר, אבל כמו שאמרתי, אם זה על העגלה, זה אכיל

בברכה, מתן.
www.MatanNarkiss.com

דגים - חוץ מגפילטעפיש וטונה - לא מסוגל להיות במרחק הרחה מהם.
(זה כולל לסתום את האף כשעוברים ליד חנות דגים..)

בקשר לחלב - שתיתי פעם חלב מקולקל, הטעם לא עזב אותי למשך כמה ימים
טובים. הקטע ההזוי זה שהתאריך היה בסדר.. אבל מאז אני מקפיד על בדיקה
שהריח והתאריך בסדר..

יותר מידי קינמון לא מסתדר לי בכלל, אפילו לא בתוך עוגת שמרים עם ריח מטריף...

* ההפסד הכי גדול: לפני כמה שנים אמא הכינה בלינצ'ס טעימים עם קצפת, ולמחרת לא הרגשתי טוב, ובאופן לחלוטין חריג (קרה לי פעמים ספורות בחיי) - הקאתי. משום מה נזכרתי בבלינצ'ס מהלילה שלפני, ולמרות שידעתי שאין שום קשר, חשבתי לעצמי "זה בטח בגלל הבלינצ'ס, בטח מהיום אני לא אוהב קצפת". וזה אכן קרה. לא סובלת קצפת וחלב מוקצף (יותר סביר שהבלינצ'ס היו עם גבינה מתוקה, כמו שהיא בד"כ מכינה, אבל הטראומה היא משום מה מקצפת).

*באופן פחות טרגי - אני מאוד אוהבת פסטה, אבל אני לא אוהבת את הצורה של הביסלי, כי זו הצורה שאמא תמיד היתה מכינה כשהיינו ילדים (כנראה מיציתי או משהו).

מיונז עם ירקות (תפו"א,גזר, אפונה) או איך שנקרא "מיונית".

שהייתי בן 4-5 אמא שלי היתה דוחפת לי את הגועל נפש הזה בכל הזדמנות,
הייתי מנסה כמה שיותר להמנע מזה כי זה היה עושה לי (עד היום) בחילה קשה, אפילו רק מהריח,
יום אחד בגיל 5-6 שהיא ממש התעקשה שאני אוכל את הפסולת האורגנית הזו, הקאתי לה את זה על כל השולחן,
מאז היא לא ניסתה אפילו לרמוז לי לאכול את זה, ועד היום אני לא יכול אפילו להריח את זה, למרות שאין לי בעיה עם מיונז רגיל.

לא מסוגל להתקרב לזה.
ומי באמת רוצה להתקרב לגבינה שנראת כאילו מישהו כבר אכל אותה והקיא אותה?

חברי כנסת ישרים

אתה לא יודע מה אתה מפסיד - קוטג' זה הדבר הכי נפלא שיש בגבינות רכות

הקוטג' הוא אויב העם ומקור כל צרותינו (או לפחות סתם גבינה עם טקסטורה ממש מוזרה!)

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

חחחחח האמת שזו אחת הגבינות הבודדות שאני כן אוכלת מזל שהיא לא מגעילה אותי כמו שאתכם אחרת בקושי
הייתי אוכלת גבינה כלשהי...:\

אני??????? או שאתם?!?!
קוטג' זו הגבינה הכי טעימה שיש, בזכות הקוטג' שרדתי את ארוחות הבוקר המבחילות בצבא

האמת זה הכי טעים על צנים

כמובן מעט מלח על הקוטג'

מחזק את שתיכן (ואם יש זיתים סורים ושמן זית, מה רבה החגיגה)

אם כבר אז - שתיכן - לך עם זה עד הסוף על הנשיות!

וואלק כבר יש חתימה עם מדליה.....זריזים!

את יודעת מה זה אומר ,נכון?
הוא חושב שאחת מאיתנו גבר !!!!!

אני הגבר זה בטוח.......(ככה ג'ולס אומר בכל אופן )

הוא גבר מוכה אני מניח?

גבר מוכה אוכל אולי....

כן ראיתי את האשכולות של הגר,
הגר! אם זה נגמר בינכם תודיעי לי - לא תזיק לי בשלנית כמוך...

עכשיו יש קינואה וכד' בא לך? חחח
נגמרו ימי העוגות ,המטוגנים, בגדול הדברים הטעימים שהם לרוב משמינים
גם עכשיו אוכלים טעים אבל נו אתה יודע......זה לא אותו הדבר!

מה אין איזה פיצה טועה פה ושם?..

מה לא שמעת על הפסוק "הבא נשמינה מנחת, כי החיים גם ככה שווים ל.... מדד"

לחצת על החתימה?

אף פעם לא אהבתי קוטג'..
לעומת זאת במשפחה של אשתי זה מאסט בכל ארוחה.. אז יוצא שיש לנו בכל רגע נתון שלשה גביעים או יותר במקרר

אגב, אני עובד בתנובה. תדעו שקוטג' זה אחד הדברים היותר מורכבים להכנה

לבלוג שלי - Sandbox

Pinky: Ha ha ha ha, Troz!
Brain: What is troz?
Pinky: Why that's Zort in a mirror. Huh huh, Troz!

אני בעד כל המזון :l
יש לי חוסר בטראומות.

יהיה משהו, כי יש משהו

לאוכל יש טראומה ממני!!! מוהאהאהא

פלפל חריף.

"עדיף לשתוק ולהחשב לטיפש מאשר לפתוח את הפה ולהוכיח שזה נכון"

ציטוט:

במקור נכתב על ידי ShoobyD אוי העלת לי פלאשבק מלפני כמה שנים חזרתי הבייתה ורציתי להכין לי חביתה פתחתי ביצה והיא הייתה כל-כך רקובה שכמעט הקאתי הייתה נוזלית כזאת בצבעים ירוק ושחור (לא נורמלי לביצה...) ונראה לי גם שיצא מתוכה קצת עשן.. ביצה מהשאול אני אומר לכם במשך מספר חודשים לא נגעתי בביצים....

http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...695#post2048005

תוספים לפורום
קורס לטינית בלעדי לפרש, בפורום שפות ובלשנות.

חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח.....

ציטוט:

ונראה לי גם שיצא מתוכה קצת עשן..

אני אוכל הכל... לא בוחל באמצעים.
אבל שני דברים השאירו "מגורש" מהדרכון של האוכל, להם אין יותר אשרת וויזה בקיבה שלי.

1. רגל קרושה.
אבא סינג'ר אותי לעשות בייביסיטר לסבא/סבתא שלי (ההורים שלו) ולהסיע אותם לאיזו מסיבה של כמה פולנים זקנים באיזה ישוב שקר כלשהו... ידעתי שיש שם גם רומנים ואשכנזים אחרים שהמשקה החריף לא זר להם וחשבתי להשאר שם עד שאצטרך להחזיר אותם בחזרה הביתה.
הייתי עם אחי הגדול באותה הנסיעה.
יותר מדי אוכל לא היה שם... כל מיני עוגות, כיבודים... האלכוהול לא היה מהסוג שאני אוהב (בייליס / שרידנס) אז שתיתי רק ספרייט / קולה.
את הרגל הקרושה לא הכרתי. למעשה, לא ידעתי שיש דבר כזה. זה נראה לי כמו סוג של עוגה מתוקה וכמו שאמרתי, מעולם לא היתה לי בעיה לאכול כל דבר. אפילו את האוכל בצבא אהבתי... גם את מנות הקרב בטירונות ואפילו את האוכל במטבח של מז"י.
עם הביס הראשון בדבר המזעזע הזה רציתי למות. חיפשתי איפה להקיא את זה - זה היה נוראי! הייתי בטוח שאכלתי משהו מקולקל... מקולקל מאוד.
כולם צחקו עלי אחרי זה. בעיקר אחי. סבתא שלי לא הבינה על מה המהומה "זה טעים מאוד!"... כן, בטח... אדושם שבשמיים, מה לעזאזל היהודים האלה חשבו לעצמם?!

2. קלמרי.
דווקא אהבתי את זה מאוד. הייתי מזמין את זה במסעדות טובות של פירות ים. יש כל מיני דרכי הכנה, טיגון, ציפוי וזה... זה נחמד... כמובן שעדיף שרימפס, אבל גם קלמרי זה נחמד...
יום אחד כשידידה שלי טסה לתקופה ארוכה לארה"ב (עבודה בלתי לגאלית), ישבנו במסעדת מאכלי ים כלשהי (ברחבות בפארק המדע, ליד תחנת הדלק שבסמוך לרכבת) ולא רציתי משהו כבד... לקחתי מנה של קלמרי שהרגישה לי קצת מוזר, אבל לא חריג במיוחד.
באותו יום הוזמנתי לצלם בתצוגת אופנה של מנגו בהרצליה. במהלך הצילומים הבטן שלי התחילה לעשות את שלה וכמעט שלא יכלת לעמוד ולצלם. התכופפתי וצילמתי כשאני קורע על הברכיים ובשלב מסויים פשוט יצאתי באמצע התצוגה החוצה ונשכבתי בחוץ על השטיח ליד המאבטחים של האירוע. הראיתי להם את התמונות של הדוגמניות במצלמה שלי, בזמן שאני הולך הצידה ומקיא את הנשמה שלי לתוך עציץ...

קיבלתי כזאת הרעלה, שהמשכתי להקיא גם כשלא היה לי מה להקיא.
בסיום האירוע חזרתי הביתה ובדרך כבר הודעתי לאמא שתכין שמיכת פליז וכרית כי אני הולך לקבל 2 ליטר אינפוזיה בבית חולים (תרגולת שכבר היינו רגילים אליה אחרי שכמעט התייבשתי ממקרה דומה, רק של שתיית אלכוהול).
אגב, גם באלכוהול אני לא נוגע (רק בירה קטנה פה / שם וקצת ביילס, וגם יין בשישי... חובה).

בברכה, מתן.
www.MatanNarkiss.com

בשבת קבלנו על קצה המזלג - תרתי משמע - והזמינו את מי שרצה לבוא בצאת השבת ולאכול עוד, באנו, אכלנו ואחרי בערך 5 דק' והקאנו את הנשמה, טראומה של 30 שנה.......

שונרא מאי 1992-מרץ 2006.
R . I . P

נראה לי טונה, מאז הצבא, אפילו עכשיו שאני משוחרר יותר מ8 חודשים, אני לא מסוגל לראות\לטעום את זה..

גם משום מה דברים מבצק שנעשים בבית(פיצה ביתית או בורקסים ביתים) עושים לי בחילה ואני לא מסוגל להתקרב אליהם.

Everybody Lies

ממרח טונה - מהסוג שבא במנק"ר. הייתי גמור אחרי איזה ניווט והייתה קופסא זרוקה בטיולית שלא עשתה טוב לבחילה שהייתה לי באותו רגע. אני מקבל בחילה עכשיו רק מלרשום את זה...

______________כל אישה אוהבת את אנשי הרמפה היורדת. ______________

אמא שלי מכינה מוח, שיגעון של מרוקאים...
מאז שהייתי ילדה קטנה ונגעלתי, לא מסוגלת אפילו להריח, בטח שלא לטעום .

הטראומה השכיחה יותר היא מגבינה לבנה שילדים היו מביאים בסנדביצ'ים לבית ספר, היו שוכבים כל היום בתיק ומסריחים, מאז אני לא מסוגלת לאכול גבינה לבנה רגילה, אלא אם יש משהו שמשנה לה את הטעם והריח - תיבול/תוספת זיתים; לגבינת שמנת יש מרקם וטעם שונה אז איתה אין לי בעיה .

"Beauty is in the eye of the beholder..."