לוגו אתר Fresh          
 
 
  אפשרות תפריט  ראשי     אפשרות תפריט  צ'אט     אפשרות תפריט  מבזקים     אפשרות תפריט  צור קשר     חץ שמאלה חץ ימינה  

לך אחורה   לובי הפורומים > השכלה כללית > הסטוריה ותיעוד
שמור לעצמך קישור לדף זה באתרי שמירת קישורים חברתיים
תגובה
 
כלי אשכול חפש באשכול זה



  #10  
ישן 21-09-2008, 21:15
  ארדיכל ארדיכל אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 25.08.07
הודעות: 1,097
מביך מאד
בתגובה להודעה מספר 9 שנכתבה על ידי .ישראלה היפהפיה שמתחילה ב "כן חמ"ד, כן 'בזוקה'. לא לסקוב."

לאחר שחיפשתי את "חיי ואני" במשך הרבה זמן, מצאתי אותו וקניתי. ואז - פתחתי אותו לרגע כדי למצוא שני ארועים - איזכור כלשהו של המאורעות, והסיפור המדהים על הזכייה בתחרות הארכיטקטונית של המוסדות הלאומיים, בירושלים.
להפתעתי הוא ממש לא מתייחס לשני הארועים הללו. האיש היה גם איש צבא וגם ארכיטקט מצוין, אבל ביומנו האוטוביוגרפי הוא ממש מתעלם מהצד הארכיטקטוני. הוא מספר על זיונים (בחיי) ועל מלחמות.
למשל, את דבר הזכייה בתחרות החשובה הוא מזכיר כשהוא מספר על מסעות רגליים שערך להכרת הכפרים הערביים בעמק. בשובו מאחד מהם, הוא מספר, נודע לו שכולם מחפשים אותו כדי להודיע לו על הזכייה. וזה הכל!!!.
בכל אופן - שמתי את הספר בצד, ושכחתי לחזור אליו.
כך שאינני מכיר בכלל את כל ההקשר לאופנוע.
בכל מקרה - הוא אכן הקים את חיל המדע ועמד בראשו, ואני מניח שהיה מאד מעורב בכל מיני המצאות הקשורות לנשק רקטי. אני מניח שזו בזוקה. אבל אתם יודעים שמכונות הרג הן לא הצד החזק שלי...
ובהקשר הזה סיפור אחרון: יעקב רכטר ז"ל, אחד מבכירי האדריכלים בארץ, נולד כאן וגדל כאן, היה מעורב כמעט בכל עשייה תרבותית, אבל ללא שום מעורבות במלחמות ישראל (למעט המלחמה בטרור. אשתו, חנה מירון, אבדה את רגליה בהתקפת מחבלים במינכן).
שאלתי אותו פעם מה הוא עשה במלחמת השחרור. מסתבר שהוא היה בחיל המדע, והמציא מוקשים ימיים. החוויה הכי סוערת שהיתה לו מהמלחמה היה פיצוץ מבוקר של מוקש במימי הים.
מסתבר שהיו גם כאלה.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #11  
ישן 21-09-2008, 21:39
  .ישראלה היפהפיה .ישראלה היפהפיה אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 07.07.06
הודעות: 15,705
מפתיע לשמוע שרטנר לא ראה עצמו בסיכומו של יום 'אדריכל'.
בתגובה להודעה מספר 10 שנכתבה על ידי ארדיכל שמתחילה ב "מביך מאד"

שהרי בשביל הדיוטות כמוני - רטנר זה בעיקר בניני האומה והמדרשה.

לעניין ולחידה: רטנר הוא גם שם המשפחה של הגיבור שלנו אך יוחנן הוא לא. גם הוא היה בכיר בחמ"ד וקשור לבזוקה ואף סיפור חיים מעניין היה לו וגם אופנוע. אך יען כי החרופ עלה בעפעפי והתנומה הכרעתני - אעלה את סיפורו מחר ולבינתיים הסתפקו נא בתמונתו של הבנדיט הלקוחה מאתר ביתמונה וYNET
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3153804,00.html


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.ynet.co.il/PicServer2/01082004/646569/07_wh.jpg]

נערך לאחרונה ע"י .ישראלה היפהפיה בתאריך 22-09-2008 בשעה 12:01.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #13  
ישן 22-09-2008, 12:00
  .ישראלה היפהפיה .ישראלה היפהפיה אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 07.07.06
הודעות: 15,705
והנה ספור חייו המענין של גבור חידתנו: ג'נקה איבגני רטנר כפי שפורסם ב'עתמול' [158]
בתגובה להודעה מספר 12 שנכתבה על ידי irir שמתחילה ב "זה לא מדויק..."

איבגני רטנר, בנם של בן-ציון ואנה נולד בשוויץ ב1909 בעת שהוריו שהו שם לצורך לימודי רפואה. אביו היה 'אדום' והספיק קודם לכן לשבת בכלא הרוסי ואמו הייתה בת למשפחה 'לבנה' מה שאפשר לאביה הפרופסור הכימאי אליוף לשחרר את בן-ציון מהכלא. ב1915 מתה אימו מדלקת ריאות וג'נקה התלווה לאביו שהיה רופא באיזורי קרבות במזרח הרחוק. עם פרוץ המהפכה העביר בן ציון את ג'נקה לידי הסב וזה החליט ב1922 לעלות ארצה. בארץ התגורר הפרופסור הסב ברחוב פבזנר בחיפה והיה ממקימי הפקולטה לכימיה בטכניון.

ג'נקה המבריק למד ב'ראלי' כיאה לנכדו של פרופסור אך שלא כמקובל היה גם שובב לא קטן ורק בזכות יחוסו המשפחתי לא הושלך מבהי"ס לאחר שהטביע ברוב טקסיות מתועדת את פעמון בית הספר הריאלי בקישון. ג'נקה ארגן קבוצת בני נוער לצופי חיפה ובילה זמנו בטיולים ובצילום. ב1932 סיים לימודי הנדסת בנין בטכניון ועבד במ.ע.צ הבריטית ובחברת צינור הנפט.

תחביב הטיולים התרחב וחוזק באמצעות חיבה לאופנועים עד שב 12/35 זכה לחסות סוכנות אופנועי sunbeam של יחיאל וייצמן ויצא לתור את אפריקה ואסיה כשהוא מרחיק עד קניה והודו. גם במהז"ת ובאירופה רכב וצילם והתמונה שבאשכול הינה מביקורו בתחנת רכבת העמק בעפולה.

ב1936 התגייס להגנה ולמד הטסת מטוסים קלים במועדון שליד התבור ושם גם פגש את אשתו. ב1938 פתח מעבדה לחומרי נפץ מתחת למעבדת סבו בטכניון ושם הוכנו מטענים שנטלו חלק בפיצוץ קו הנפט ליד שריד והטבעת סירת המשטרה הבריטית סינדברד ואף מתקן לפיצוץ בתי הזיקוק תכנן אך גם המטען שהוליך לאסון הנורא ב'פטרייה' יצא ממעבדה זו.

עם החלטת ההגנה לסייע לבריטים התגייס איבגני ג'נקה רטנר לצבא הבריטי והאנגלים שמן הסתם ידעו מה פעל כנגדם לקחוהו חיש למרכז המחקר והפיתוח של הצי הבריטי בפורתסמות. שם השתתף בפיתוח אמצאי לאיתור ותקיפת צוללות בעת שהייתן מתחת לאוניה המחפשת אחריהן ופיתח "מרגמת סקוויד המקבלת נתוני איכון ישירות מהמכ"ם" [אין לי מושג מה זה אומר אבל זה נשמע 'פיתוחי' למדי].

האנגלים לא היו מעונינים בחזרתו ארצה [מסיבות מובנות] ולצורך כך ניסו לשכנעו להשאר באנגליה ולהתחתן שנית, הביאו את משפחתו לאי ואפילו הציעו לשלבו בפרוייקט המחקר הגרעיני בארה"ב.
ג'נקה רצה לחזור ארצה. שרת לא תמך, טדי קולק כן ובן גוריון הורה לעשות כל מאמץ להחזירו.

רטנר הצעיר נאלץ להעמיד פני חולה אנושות ועקב זאת פנה וביקש מהבריטים לאפשר לשוב לארץ בכדי למות בה. הבריטים שיחררו את זה שחששו כי יהפוך לפגע רע מאחיזתם אך הבולשת המשיכה לעקוב אחריו בארץ. ג'נקה הסתתר אך גם פעל. הוא השתתף בפתוח גירסת ההגנה של ה'פיאט' לאחר שהביא עימו מאנגליה את תוכניות 'הראש החלול' [אמרתי שהחידה היא לכבוד המנהל החדש...] עם פרוץ מלחמת השחרור והקמת חיל מדע מונה ג'נקה למהנדס הראשי של החיל ובשנת 1959 זכה בפרס בטחון ישראל בעבור פיתוח הקשור בבזוקה [באם מישהו יכול לעיין ב'צה"ל בחילו' כרך 17 עמוד 30 ולספר מה כתוב שם - יבורך].

ג'נקה איבגני רטנר נפטר ב1979. ביקש להקבר בשדה הנסוי של רפא"ל וביקש הלוויה מצומצמת בכדי שחבריו לעבודה לא יבטלו ממלאכתם לשווא. מן הסתם שתי הבקשות לא כובדו...
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #21  
ישן 23-09-2008, 22:55
  ארדיכל ארדיכל אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 25.08.07
הודעות: 1,097
על תחרויות ועל מפסידים
בתגובה להודעה מספר 20 שנכתבה על ידי .ישראלה היפהפיה שמתחילה ב "יש כלל שאומר שכל מי שמתכנן משהו בארץ חייבים הוא או בנו לפוצץ משהו אחר לפני כן??"

מוסד התחרות הארכיטקטונית הוא מוסד ממש ותיק. שמעתי סיפור, מעניין, שאפילו כפת הסלע היא תוצר של משהו דומה לתחרות ארכיטקטונית. מהסוג הפתוח - כלומר, מי שרוצה להשתתף - שיבורך.

היו בארץ לא מעט תחרויות חשובות, ובתקופת שנות השלושים זה היה ממש מהותי, שכן הגיעו לארץ המון עולים עם תואר בארכיטקטורה, ואיש לא הכיר אותם, והתחרויות הללו נתנו להם צ'אנסים.

מאז העסק מאד בירידה, אבל אגודת האדריכלים מנסה ככל שאפשר להחיות את פארו. שמעתי לא מזמן תזה, עליה סיפרה לי דווקא אדריכלית ותיקה, שאומרת כך: בבתי ספר לכלכלה, כשרוצים להביא דוגמא לעסק שבו כולם מפסידים, הם מביאים את התחרות הארכיטקטונית:

המפסידים עבדו קשה, ובחינם. הזוכה עבד קשה, הימר, ולבסוף הוא מקבל שכר טרחה רגיל. כאילו לא היתה תחרות. הקליינט מקבל חתול בשק, ולא יכול לשנות את התכנון.

וזו גם התשובה לשאלה על המפסידים - נאדא. כלום. גורנישט. זירו. במקרה הטוב מישהו יעשה תערוכה של ההצעות, והן תישכחנה אחר כך.

מצד שני - יש באמת כמה יצירות מופת שנבנו לאחר תחרות: המוסדות הלאומיים (רטנר), ביהמ"ש בתל אביב (רכטר), מוזיאון ת"א (איתן וישר), ככר דיזנגוף (ג'ניה אוורבוך), בנין הכנסת (קלרווין), מוזיאון ישראל (מנספלד), בית הספרים הלאומי בגבעת רם (ארמוני ואחרים), ביהמ"ש העליון (רם ועדה כרמי), משרד החוץ (קולקר), ביהמ"ש בחיפה (חיוטין), בנין הממשלה בבאר שבע (להב), המוזיאון ביד ושם (ספדיה), ועוד.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
תגובה

כלי אשכול חפש באשכול זה
חפש באשכול זה:

חיפוש מתקדם
מצבי תצוגה דרג אשכול זה
דרג אשכול זה:

מזער את תיבת המידע אפשרויות משלוח הודעות
אתה לא יכול לפתוח אשכולות חדשים
אתה לא יכול להגיב לאשכולות
אתה לא יכול לצרף קבצים
אתה לא יכול לערוך את ההודעות שלך

קוד vB פעיל
קוד [IMG] פעיל
קוד HTML כבוי
מעבר לפורום



כל הזמנים המוצגים בדף זה הם לפי איזור זמן GMT +2. השעה כעת היא 14:02

הדף נוצר ב 0.08 שניות עם 10 שאילתות

הפורום מבוסס על vBulletin, גירסא 3.0.6
כל הזכויות לתוכנת הפורומים שמורות © 2024 - 2000 לחברת Jelsoft Enterprises.
כל הזכויות שמורות ל Fresh.co.il ©

צור קשר | תקנון האתר