05-10-2008, 04:33
|
יגיל הנקין. ד"ר להיסטוריה צבאית, חוקר במחלקת היסטוריה של צה"ל
|
|
חבר מתאריך: 16.02.04
הודעות: 5,564
|
|
"הגוש" היא ישיבת ההסדר באלון-שבות.
מכאן ש"מי שבא מהגוש" הוא "מי שמשרת בהסדר".
בכל אופן, הטענה לגבי סיכון היא דמגוגית בעיני מכמה וכמה סיבות.
ראשית - לנח"לאווים משום מקום לא הייתה הזדמנות להיתקל במצב נפיץ כמו ההתנתקות, אז זה בטח לא קשור.
שנית, בהתחשב באיומי 'ההסדרניקים המסרבים' שלפני ההתנתקות, ובעובדה שלא הייתה סרבנות המונית מצד הסדרניקים, הטיעון הזה בטח לא מחזיק מים. הוא הוכח כלא נכון בשטח ברוב המקרים, אז לא ממש הגיוני להשתמש בו.
שלישית, להניח שמי שבא מהגוש, שם שני ראשי הישיבה היו נחרצים בהתנגדותם לסירוב פקודה, הוא בעל אג'נדה של סירוב פקודה - נו, זה בטח אומר שזה לא קשור לישיבה.
ובאמת, מהישיבה בה למדתי היה מישהו שסירב פקודה בניגוד מוחלט לדעת ראש הישיבה בשאלה. מה זה אומר? לא ש'ההסדר' הוא מסגרת כפי שאתה מתאר אותה, אלא שגם אנשים שמסיבות של שיקול דעתם הפרטי מוכנים לסרב פקודה, בניגוד לדעת ראש הישיבה שלהם שלדעתך מחייבת אותם ללא שיקול דעת - מגיעים להסדר.
רביעית - כן, בזמנו לגרעיני נח"ל הייתה שדולה פוליטית חזקה מאוד. זה אמנם עבר להם לפני איזה שני עשורים ויותר, אבל לפני זה - אוהו. ויש על זה מסמכים, אם כי רק מיעוטם פורסם בכתובים מסיבות של חוק הארכיונים. התערבות לעניין זה או אחר בתוך צה"ל? כל הזמן.
בכל אופן, אני חושב שאתה ניזון ממיתוסים על ישיבות ההסדר הרבה יותר מאשר על המצב בשטח.
_____________________________________
"במידה רבה, הודות למאמרי הארץ הוקמה ממשלת הליכוד הלאומי ונתמנה משה דיין כשר הבטחון. הארץ דרש תגובה צבאית על האיום המצרי שבועיים לפני המלחמה, ואף דרש את תפיסת הרמה הסורית ימים אחדים לפני הפעולה".
(הארץ מפרסם את עצמו, 22 ביוני 1967)
המדריך לשביל ישראל, מאת יגיל הנקין ויעקב סער. מהדורה רביעית, 2020
גלריית התמונות שלי
|