.......נפתח המלון הייקר ביותר בעולם + תמונות........
קצת פרטים: סכום השקעה של קרוב לשלוש מיליארד דולר, הכניסה למלון דרך שער מקומר שגובהו 40 מ' ורוחבו 36 מ', אולם הכניסה הענק שגודלו כגודל שני מגרשי כדורגל, עשוי ב-13צבעים שונים, שנעים מצהוב של זריחה ועד אדום של שקיעה ומשקפים את כל הגוונים השונים של המדבר. מעל לאולם מתנשאת כיפה הנחשבת לגדולה ביותר בעולם, הבנויה מאריחים מצופים זהב והגמלון שבראשה עשוי זהב טהור. במלון כולו יש כ-6,000 מ"ר של אריחים מצופים זהב, 114 כיפות, 7,000 דלתות, 12 אלף שלטי הכוונה ו-1,002 נברשות קריסטל-סווארובסקי מפוארות, מסעדות, 128 מטבחים, אולם קונצרטים ובו 1,200 מושבים, אולם נשפים שיכול להכיל 2,000 אורחים, מרכז תקשורת ו-12 חדרים למסיבות עיתונאים.
כתבה שאתם חייבים לקרוא, אסור לפספס..........
מיליוני בני-אדם יוצאים מדי שנה מבתיהם ונוסעים למדינות רחוקות כדי לצפות באוצרות הלאומיים שלהן. הם מגיעים לפאריז כדי לבקר במוזיאון הלובר ולעמוד לרגלי מגדל אייפל, טסים למצרים כדי לבקר בפירמידות, מרחיקים להודו כדי לראות את הטאג'-מהאל, נאבקים בקור העז של מוסקבה רק כדי לראות את הכיכר האדומה ובניין הקרמלין ומבקרים בפיזה כדי לטפס במעלה המגדל הנטוי.
עכשיו מקווים גם באבו-דאבי, בירת איחוד האמירויות, שהאוצר הלאומי שלהם יהיה מגנט לתיירים, ואלה יבואו בהמוניהם רק כדי לראות מקרוב את הפלא החדש, שפתח את שעריו בשבוע שעבר.
האוצר הלאומי של אבו-דאבי הוא מלון "ארמון האמירויות". וזה לא סתם מלון: הוא נראה יותר כמו ארמון מאשר כמקום שאליו מגיעים עם המשפחה לחופשה מרגיעה בשמש המדברית. שליט אבו-דאבי, שייח' זאיד בן-סולטן אל-נאהיאן, שבראשית שנות ה-70 הפך את אבו-דאבי מקומץ בקתות במדבר לעיר-מדינה משגשגת, הוא האחראי להקמת המלון החדש, שנחשב ליקר ביותר בעולם.
אריחים מצופים זהב טהור
איש אינו יודע לנקוב בוודאות בסכום שהושקע במלון החדש, אבל הערכות נעות סביב שלושה מיליארד דולר, ובסכומים כאלה כמה מאות מיליוני דולרים לכאן או לכאן כבר אינם משנים. זה הופך את ארמון האמירויות למועמד ודאי לכניסה לספר השיאים של גינס.
"רצינו שאנשים ירגישו קטנים מול הגודל והפאר של המקום", הסביר במהלך ביקור של עיתונאים במקום, ג'ון אליוט, הארכיטקט שתכנן את המלון. "הכוונה היתה שכשהם רואים את המלון פיהם ייפער בתדהמה והם יגידו 'וואו'".
אליוט, שכיהן בראשית שנות ה-60 בתפקיד אדריכל העיר באבו-דאבי, מכיר היטב את המנטליות של המקום ונהנה מתמיכתם של משפחת המלוכה וראשי הממשל. כך שכשהם הורו לו "לשלב במבנה את עיקרי התרבות והאסתטיקה של איחוד האמירויות", הוא ידע בדיוק מה עליו לעשות: מבנה גדול, עשיר, מפואר, מוזהב ועוצר נשימה.
זו לא הפעם הראשונה שאליוט מקבל על עצמו אתגר ארכיטקטוני בקנה מידה כזה. הוא כבר עיצב בעבר את ארמונו של הסולטן מברוניי, וגם הפעם התוכנית המקורית היתה לבנות ארמון שיארח כנסים בינלאומיים של ראשי מדינות ובתי-מלוכה. רק מאוחר יותר הרחיבו שליטי אבו-דאבי את הקונספט והחליטו לבנות במקום בית-מלון.
הבאים למלון עוברים תחילה דרך שער מקומר שגובהו 40 מ' ורוחבו 36 מ', קטן רק במקצת משער הניצחון בפאריז. למרות שיש בו רק 400 חדרים, המלון העשוי כולו שיש וגרניט משתרע על שטח עצום, ואורכו מקצה לקצה מגיע לקילומטר בערך.
אולם הכניסה הענק, שגודלו כגודל שני מגרשי כדורגל, עשוי ב-13 צבעים שונים, שנעים מצהוב של זריחה ועד אדום של שקיעה ומשקפים את כל הגוונים השונים של המדבר, למרות שמרכיביו הובאו מאיטליה, ספרד, סין והודו.
מעל לאולם מתנשאת כיפה הנחשבת לגדולה ביותר בעולם (גדולה יותר מכיפת הקתדרלה של סנט-פול בלונדון), הבנויה מאריחים מצופים זהב והגמלון שבראשה עשוי זהב טהור. במלון כולו יש כ-6,000 מ"ר של אריחים מצופים זהב.
כן אפשר למצוא שם, למי שיצליח לסיים את משימת הספירה, 114 כיפות, 7,000 דלתות, 12 אלף שלטי הכוונה ו-1,002 נברשות קריסטל-סווארובסקי מפוארות, שצוות של עשרה אנשים נשכר למען המטרה היחידה של שמירה על ניקיונן. עוד בארמון: 20 מסעדות, 128 מטבחים, אולם קונצרטים ובו 1,200 מושבים, אולם נשפים שיכול להכיל 2,000 אורחים, מרכז תקשורת ו-12 חדרים למסיבות עיתונאים.
2,600 עובדים מ-50 מדינות
הכל משתרע על שטח עצום כל-כך עד שגם אנשי הצוות הולכים עדיין לאיבוד במרחבי המלון. כמה מהמסדרונות מגיעים לאורך קילומטר", אמר וילי אופטקאמפ, מנכ"ל המלון, הפועל בתוך רשת המלונות הגרמנית קמפינסקי, לכתב ה"ניו-יורק טיימס".
"בקרוב אנחנו מתכוונים להביא לכאן עשרות קרוניות חשמליות, שבהן יובילו אנשי הצוות את האורחים מהחדרים למסעדות ולקבלה ויוכלו בעצמם לנוע בזריזות וביעילות ברחבי המלון. נכון לעכשיו, אם אחת החדרניות יוצאת להפסקת צהריים, היא עלולה לא להצליח לחזור לעבודה בזמן".
אף שהמלון זה עתה פתח את שעריו ועדיין איננו בתפוסה מלאה, יש במקום צוות של 2,600 עובדים מ-50 מדינות ברחבי העולם, (ביניהם גברים מקניה, שנבחרו לפי יופיים וגובהם). גם כשכל חדרי המלון יהיו מלאים, עדיין יהיו במקום ארבעה אנשי צוות על כל אורח.
החדרים במלון, שמחיר שהייה של לילה בהם נע מ-400 דולר לחדר פשוט עד 17 אלף דולר לסוויטה מלכותית, מתחלקים לפי הקומות. בקומה השמינית, העליונה, של המלון יש שש סוויטות בלבד, ואלה שמורות בלעדית לבני המשפחות המלכותיות של מדינות המפרץ: בחריין, כוויית, עמאן, קטאר, סעודיה ואיחוד האמירויות.
לימוזינה עד לסוויטה
שתי הקומות שמתחת כוללות 16 סוויטות נשיאותיות, אותן יכול לשכור כל מי שמוכן לשלם 15 אלף דולר ללילה. המתארחים בהן לא צריכים להתחכך עם שאר בני התמותה: הלימוזינה המובילה אותם למלון עולה ברציף מיוחד שמביא אותם היישר לסוויטה, שבה שלושה חדרים מרווחים וחדר אוכל בו יכולים לסעוד עשרה אורחים. זה בתנאי שהם מעדיפים שלא להשתמש בשירותי ההליקופטרים של המלון.
שאר ה"עמך", שמשלמים רק מאות דולרים עבור החדר, "נאלצים" לחלוף על פני עשרות מזרקות עד לאולם הכניסה הענק ומקבלים את החדרים באגף המערבי או המזרחי, שהגישה אליהם היא ישירות מאולם הכניסה המפואר.
משרת אישי ואמבט שמפניה
בכל אחד מהאגפים יש ספא ובריכת שחייה ענקית. גם בחדרים הפשוטים ביותר של המלון יש טלוויזיות עם מסכי פלזמה ענקיים (50 אינץ' בחדרים ו-61 אינץ' בסוויטות) ומכשור המאפשר לכל אורח להיות און-ליין 24 שעות ביממה.
לחיצה על צג של מכשיר דמוי טלפון סלולרי מאפשרת להשתמש בטלוויזיה באופן אינטראקטיבי ולקבל שירותים שונים: מקניית מזכרות והזמנת שירות חדרים ועד לכיוון התאורה ומיזוג האוויר. אפשר גם להזמין סרט מהספרייה שבה הסרטים החדשים ביותר, 120 ערוצי טלוויזיה ואלפי אלבומי מוסיקה. והכל כלול במחיר.
למרות שלא כל השירותים כבר פועלים, וחדרי הכושר כמו גם מגרשי הטניס והגולף עדיין לא פתוחים, הזמינה הנהלת המלון נציגי תקשורת מאירופה ומארצות-הברית לבוא למקום ולהתרשם. ואלה אכן באו, וחזרו לארצות מוצאם עם סיפורים שנשמעים כאילו נלקחו מאגדות אלף לילה ולילה.
למשל, על מארחת יפהפייה, לבושה בגלימה פרי עיצובו של ורסאצ'ה, שעושה לאורח סיור במלון ומלווה אותו לחדר. על משרת אישי, שמחכה לכל אורח בחדר וממלא לו אמבטיה ריחנית מברזים מוזהבים. אם האורח, אגב, לא מסתפק ב"אמבטיה שגרתית" של מלחים או שמנים ארומטיים, יש בתפריט גם אמבטיות שמפניה, לכל המעוניין.
ועוד: על קונסיירז' שעורך פטרולים אחת לשעה בכל אחד מהאגפים ומציע לאורחים קוביות של פירות קפואים, תה, קרם הגנה, עיסוי רגליים או מחשב נישא. על ספרייה ענקית שאפשר להזמין בה ספרים באמצעות המחשב, המצויד בטכנולוגיית דיבור למי שמעדיף להאזין לסיפור ולא לקרוא אותו בעצמו.
על צוות עובדים, שמסתובבים לאורך 1.8 ק"מ של רצועת חוף פרטית וכל תפקידם לשרת את ציבור המשתזפים, להביא להם אוכל, משקאות ושיפודי פירות, לנקות את משקפי השמש שלהם ולהתיז עליהם מים צוננים להקלה מפני החום.
על חדרניות, שלפני שהן מתחילות לסדר את החדר, הן מפזרות פרחי לוונדר בין הסדינים. בתום סידור החדר הן משאירות על השולחן זר של פינוקי שוקולד ותוחבות את פרחי הלוונדר לתוך ציפיות הכריות כדי להנעים את שנת האורחים.
אך לצד התיאורים המתפעלים של העיתונאים אפשר להבחין בשמץ של מבוכה, כאילו הם מצאו עצמם לפתע בעולם אחר, שלא בדיוק הצליחו להתחבר אליו. אבל זה כנראה טיבו של ארמון האמירויות: הוא הוקם כדי להרשים ולהפגין את העושר והעוצמה של הבעלים, ולא כדי לגרום לאורח להרגיש בבית.
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3060651,00.html#n
נערך לאחרונה ע"י האור מציון בתאריך 20-03-2005 בשעה 14:49.
|
ראשי
צ'אט
20-03-2005, 14:44
מצב כלאיים
