14-10-2008, 17:36
|
|
|
חבר מתאריך: 01.09.08
הודעות: 1,275
|
|
כשהייתי ילדה, אבא נהג לספר שטרם נולדתי, כשהייתי נשמה רכה עדיין, בעולם העליון, הראה לי אלוקים את כל מהלך חיי ונתן לי לבחור האם אני מוכנה לרדת לעולם התחתון או לא.
אבא ספר שהשבתי בחיוב והראיה לכך היא שאני כאן, בסופו של דבר.
מתמיד סירבתי לקבל את התשובה הזו, היא נראתה לי כקונספירציה מתוחכמת שהומצאה בשביל להשתיק אותי.
"את?" אתה מנסה להביט פנימה ומדמיין את הנשמה שלך באמצע ספר, "את הסכמת? לרדת? לכאן? שאלו אותך כשהיית שיכורה, או מה?"
קשה לך להאמין.
"מה היה רע לך שם, למעלה? מה את בכלל צריכה את החיים האלה, השבריריים, הבנאליים, המורכבים? מה היה כל כך רע שם?"
היו תקופות שחשבתי והגעתי למסקנה שהדבר הכי טוב הוא להתאיין.
לא למות.
כשאתה מת, אתה עדיין קיים, לעיתים גם עדיין סובל, במדורים אחרים של הקיום.
(להתאיין = להיות אין. כלום. נאדה. גורנישט. כאילו לא בראו אותך אף פעם. לעשות delete לנשמה שלך.)
נשמע מקסים, לא?
וכאשר דמיינתי שנותנים לי לפתע את האפשרות הזו לחדול מן החיים, ואפילו מבטיחים שזה לא יהיה כואב, נסוגתי במחשבתי אחור, התחרטתי לפתע.
למה?
כי עמוק בלבי ידעתי שיש דברים ששווה לי לחיות למענם, עם כל הקושי, עם כל הכאב. אלו הדברים שבאמת מחזיקים אותי חיה, ונושמת, ומתפקדת, ובועטת... שורדת.
דברים לכאורה קטנים, אבל הם אלו שממלאים אותי:
-היכולת ליצור משהו חדש.
-הידיעה שמילה שאמרתי יכולה להשפיע על מישהו.
-השירים שעוד לא כתבתי והמחשבות שעוד לא חשבתי, שאם אתאיין לפתע - הם יתאיינו איתי.
-המשפחה שלי, שאני כל כך אוהבת, הילדים שסביר שבעתיד ארצה להביא לעולם, והידיעה שאחנך אותם להיות אנשים נהדרים.
-המעשים הטובים, הקטנים האלו, שאני עושה סתם כך, בסתר, ורואה מרחוק כיצד הם גרמו אושר לבני-אדם.
-החיוכים שאני נותנת ומקבלת.
-התקווה לטוב יותר.
כל הדברים הנהדרים האלו שאני שוכחת מקיומם כשאני מתוסכלת, עצבנית או עייפה מכדי לחשוב עליהם. אבל הם תמיד שם בשבילי.
גם השמש שוקעת בדומה לערב האתמול, עם אותם צבעים מדהימים, רק שאתמול לא שמנו לב אליה. פתאום זה בולט. הימים נראים אותם ימים, לכאורה, אבל לכל יום ביכולתנו להעניק משמעות חדשה, אם רק נרצה. בכל יום אנחנו שונים ממי שהיינו ביום הקודם, וכל יום מביא עימו את המתנות המיוחדות שלו, את הלימודים, ההתנסויות החדשות והתובנות שלו.
השבלונה היא אותה שבלונה אבל בכל פעם הצבעים שונים, והמכחול בידינו.
_____________________________________
לעיתים, אנשים משתנים.
|