בזוכרי את העובדות, ידעתי שחפרתי לחינם.
טחנתי מים לצורך לא נודע וברור
ישבתי על כורסתי והנחתי את שלט הטלוויזיה בצד
בעודי חושב על הסיבה שאני לבד

זה לא סתם ככה שכבודי במקומו מונח
ואולי אף זרוק לו בחצר ליד הפח
עם איזה חרוז אחד או שניים המתנדנד בראש
ועם זאת אנוכי יודע שאין ממה לחשוש

מכיר אני, מספיק, סיבות לאנשים למות
אם זה אבדון או מיאוס כזה פשוט
איכשהו שום סיבה לא נראית לי הגיונית
איך אפשר לוותר על שיחה עם נהג מונית?

ואלה הם חיינו אם נרצה ואם לווא
וככה אנו שטים בין תרגיל לאזעקת שווא
גם אם החרוז נראה אידיוטי לפעמים
אין הרבה סיבות למות לאלה שחיים!

אז בואו נחיה! נצא ונכנס מהבועות
נבנה לנו חומות ונתרום את הכליות
לאנשים שבכלל איננו מכירים
כי אם לא הם, אז מי הם האנשים המעוניינים
בחיים

"אינני מוכן להודות בכך, אך אנסה לנסח זאת בבהירות מוחלטת: אנוכי הוא אנוכי. אתה הוא אתה. כל העובדות אשר נוכחות בשטח לא קיימות מבחינתי!"

הכל זרם לי, ואפילו ממש טוב, למעט השורה האחרונה.
רק הניסוח. הקונספט דווקא קולע.