26-10-2008, 10:36
|
|
|
חבר מתאריך: 06.09.08
הודעות: 8
|
|
אני סובל ולא יודע מה לעשות אם זה
שלום קוראים לי עומר.
אני כרגע בצבא (שנתיים וארבע) קרבי ומפקד.
אני אספר בקצר את היסטוריה הצבאית ומשם אני יגיע לבעיה.
התגייסתי לצבא - טירונות - אימון מתקדם - אימון יחידה- הגעה לצוות.
בשלב זה מאוד נהנתי מצבא והרגשתי סיפוק רב והייתי סוג של מורעל אחרי 6 חודשים בצוות יצאתי לקורס מכים וגם שם נהנתי מאוד, והרגשתי שאני רוצה לתרום הכי הרבה שאני יכול (אפילו להיות קצין), הבעיה התחילה אחרי הקורס מאוד לחצו עלי לצאת מיד לקצונה, מה שאני לא הסכמתי איתו כי אני חושב שמפקד טוב צריך להתחיל בתחתית להבין מה זה פיקוד ראשוני לפני שהוא נהיה קצין. אז סרבתי לצאת אמרתי להם שאני רוצה לצאת עוד 4 חודשים. מפקד יחידה מאוד כעס עלי והחליט לזרוק אותי למקום הכי גרוע לצוות של "בעיתיים" אני לא נכנעתי וננתי את הנשמה שלי. והעלתי את הצוות את זה לאוויר והתחלתי לקבל לקבל הרבה חוות דעת חיוביות, ואז מפקד יחידה החליט לעביר את הצוות לגזרה שונה (הכי פחות טובה) הצוות שלי כעס, אבל אני כפקד חייב תמיד להראות כמו מודל לחיקוי ואני אמרתי קיבלנו פקודה ונעשה אותה על הצד הטוב ביותר. עכשיו בגזרה הזאת כבר 4 חודשים ואני מאוד סובל, הצוות שלי כל פעם שאני מנסה לשפר אותו נופל לחיילים אין רצון אין כוח, לא חשוב כמה אני מנסה להכניס בהם. ואני עצמי מרגיש אותו דבר בדיוק, בזמן האחרון כל מיני רגשות של כעס, תיאוב עצמי, בושה ופשוט דיכאון מאוד חזק. נכנסו בי ואני לא יודע מה לעשות אם זה, אמרתי לקצין שאני רוצה לעבור תפקיד אני לא מרגיש טוב פה, והוא לא מסכים הוא אומר שאני נכס חשוב מידי. אני לא יודע מאיפה כל הרגשות האלה נובעים אבל נראה שזה בעיקרון מאכזבה האישית שלי מהצבא אחרי שהוא זרק אותי, הצוות שכל פעם לא חשוב כמה אני מנסה חזק מהאכזב אותי, או פשוט עייפות צבאית, העסק החמיר שחזרתי הביתה פתאום משום מקום תקף אותי התקף זעם, והרבצתי לאח שלי שהוא בן 25 ואני אף פעם לא עשיתי את זה. אני לא יודע מה לעשות אני שוקל להתקשר לער"ן מאוד חשוב לי להישאר קרבי כי זה מי שאני. מה דעתכם?
|