כזכור, הייתי במצדה בשבוע שעבר. ראיתי שם משהו שאני לא בטוח שאני מבין.
יש על ההר כנסיה ביזאנטית קטנה, עם אפסיס כמו שצריך, ורצפת פסיפס כמו שצריך, אבל מה שמאד הפתיע אותי הם הקירות שלה: הם מטוייחים, ומשובצות בהם אבנים קטנות, סתם אבנים, בדוגמאות מופשטות ומורכבות.

הנה זה:


והרי השאלות שמטרידות אותי:

1. מה זה? האם זה חומר גמר (ואז זה מוזר, כי זה לא ממש יפה), או שזה מתחת לחומר הגמר (וגם אז זה מוזר, כי אם כך מדוע הם השקיעו כל כך הרבה מאמץ בשיבוץ הגיאומטרי של האבנים הללו)?

2. האם יש עוד דוגמאות כאלה בארץ? האם זה אופייני לבנייה הביזאנטית?


אשמח לכל עזרה.

בהתאם למה שידו של האומן (במקרה דנן עני למדי) השיג
אתה יכול לפגוש פסיפסי זהב כתמונה בכנסיית המולד בבית לחם (למען האמת כרגע אתה לא יכול מהסיבות הידועות של צו איסור כניסה לשטחי הרשות ) ושם כמובן החומר הוא מושבח ויקר למדי
לעומת כנסייה קטנה ומבודדת שהנגישות אליה וחשיבותה מועטה וכשיש נזיר אומן (אולי בגלל השיעמום )
הוא משתמש בחומר מקומי

לגבי איפיון באמת התקופה הבזאנטית היא תקופת היצירה המשמעותית בכנסיות המגיעה בשיאה אל האיקנוסטזיס
שקים בכנסיות המזרחיות עד ימינו אלו

אבל.... יש שם רצפת פסיפס ביזאנטית יפה ומושקעת למדי.



שאלתי היא לגבי הקירות.

כוונתי לקירות ולא לרצפה
אכן יש ריצפה הרבה יותר יפה מתקופה מאוחרת יותר מהקיר , וקח בחשבון את האפשרויות הכלכליות של היוצר /הכנסייה

אבל אני גם צמחוני, אז מה אני מבין בכלל בטעם...

נראה שהחרסים המשולבים בטיח הם המוצר הסופי, ולא היו מכוסים בשכבת טיח נוספת. סביר להניח שאם היו מכוסים בשכבה נוספת היו נשארים סמני טיח בגלל החספוס של שכבת הטיח משולב החרסים. לא נמצאו שם שרידי טיח נוסף

כאשר "אומרם" הוא כה מכובד. ובכל זאת - האם מישהו מכיר מוטיב דומה במקום אחר? האם עיטור הטיח ע"י הטבעת חצצים בדוגמאות מופשטות הוא "מוטיב ביזאנטי" או עשייה ייחודית לנזיר עני ומשועמם, ואיש לא עשה כך לפניו או אחריו?
כי אם זו עשייה ייחודית, הרי שזה שומט הרבה מהיכולת שלנו להבין ארכיאולוגיה: בדרך כלל אנו מנסים שלא לייחס "ייחודיות" לצורות ומוטיבים, ומייחסים להם דווקא מקום ברצף התפתחות התרבות. רק כך אנו יכולים להבין את המכלול על סמך חפץ בודד.
האמת - גילוי פרוע כזה של ייחודיות די מבהיל אותי.

אני מנסה לשלוף קצת מזכרונותי מלימודי הארכיאולוגיה במכון מלפני 12-13 שנה וקצת מתקשה.
צריך להגיע הביתה כדי לבדוק.
בכל מקרה, האם אכן מדובר באותה כנסיה או בשתי כנסיות שונות?
ייתכן כי מדובר בשני שלבי בניה שונים, אולי מדובר בתשתית לפסיפס קיר שבסווף לא יוצר...
אגיע הביתה ואבדוק.
בנוסף למרחק השנים גם ארוחת הצהריים לא מקילה על הזיכרון (מי לעזאזל מכין חמין בסתם יום שני? )

"החטיבה אינה מטה ואינה פיקוד ואינה מערכת של חוקים ופקודות.
החטיבה היא קודם כל מאות זוגות רגליים. הרגליים הובילו אל הקרב – אף כי מתוך פחד. הרגליים עמדו ולא ברחו, אף כי כמעט אבדה התקווה. והרגליים צעדו וצעדו וצעדו בעייפות, בגשם ובבוץ, כשלו וצעדו.
ולכל זוג רגליים היה לב, לב שחש בכאב, שהרגיש בעייפות, שנאבק עם הפחד. בלב הזה התחולל הקרב האמיתי, הקרב שהכריע. בלבו של הלוחם הבודד ניצחה החטיבה. זה הסוד אשר שמו "גבעתי"."
שמעון אבידן
מפקד חטיבת "גבעתי", תש"ח