21-11-2008, 19:04
|
|
|
|
חבר מתאריך: 20.01.04
הודעות: 110
|
|
|
מחשבות
הודעה זו נכתבה באופן חד פעמי למשתמש אנונימי:
זהו, הכל נגמר, 3 שנים. אלפי רגעים שמחים, עצובים, קשים, מעצבים, נקודות שבירה, ושפל, והתפקחות. חרשנו את הארץ מהנגב ועד הצפון, ואכלנו את כל החרא שרק היה למדינה להציע מחברון לשכם והר דוב ולבנון להרי חברון ועזה. חרשנו את הארץ הזו ברגל. עלינו את הרי ירושלים הסתכלנו על השמש שוקעת מאחורי רכס רמים לא ישנו לילות וימים טבענו בבוץ, וישנו עם נעליים. חשבנו לפעמים אם זה שווה את זה. לא יודע, עד היום. ואולי עכשיו יותר קל להגיד אחרי שהכל עבר, כן זה שווה את זה. התפקחנו, הבנו שחברות זה הדבר הכי חשוב שיש, מאידך שאסור לסמוך על כל אחד. שאף פעם אסור לשפוט אדם על פי מוצאו, או מקום מגוריו.
למדנו כמה חרא זה שטחים, וכמה אזרחים לא מבינים אותנו הירוקים, שחזרנו מהחרא ורק רצינו לעלות לאוטובוס וקיבלנו פרצופים עקומים של אזרחים, שלא היה נעים להם להדחס עם התיקים שלנו, שהחברה עזבה שהחברים אף פעם לא הבינו אותך שהיית מספר להם על מה שעברת. שהיית שומע את החברים שלך מהקריה מספרים ששוב פעם "דפקו" אותם, כי יש להם שמירה והם צריכים לעשות לילה. וכמה המשפחה לא מבינה כמה המדינה לא מעריכה שאנשים מוכנים למות למענה. אני מסתכל אחורה ואומר שבכל זאת היינו גדולים מהחיים, אולי לא חיסלנו מחבלים עם סכין בין השיניים אבל עברנו הרבה מרגעי השמחה ועד ההשלמה שמחר נכנסים למלחמה וחלק לא חוזרים.
ואולי בכלל זה עצוב שילד? בן 18 צריך היה לחשוב על הדברים האלה. ועכשיו? אזרח? לא מוצא את עצמו מנסה כל מיני דברים הזויים, מפיקוד על מחלקה אל ראיונות עבודה ששם אפילו לא שואלים אם עשית צבא.
אני מנסה לכתוב כאן בלשון רבים, כי זה אנחנו וגם אם אני השתחררתי תמיד אני אזכר במקומות השחורים שהייתי, ששם עדיין יש חיילים, גם כשנצא בשישי נשתכר לנו, או נרקוד לצלילים שאנחנו אוהבים באיזה מסיבה טובה. תמיד יהיו חיילים שנמצאים שם איפשהו וחושבים על הבית.
גם שאנחנו מחובקים עם החברות שלנו תמיד יהיה את החייל שנמצא איפשהו שבדיוק זרקו אותו.
אני לא מצפה להבנה, אפשר אולי לנסות להזדהות, אני רק מנסה שאתם האזרחים (ועכשיו גם אני) לא נשכח וננסה לזכור שיש תמיד אנשים שנמצאים שם בשבילנו, ואסור לנו לשכוח אותם אף פעם.
גם אם תקדישו להם שניה של מחשבה לפני שאתם לוגמים מהבירה.
זהו..אולי יצא לי בליל של שטויות, אולי זה נשמע קצת בכייני. אבל ככה הלב מרגיש. |
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
