08-11-2008, 17:14
|
|
|
|
חבר מתאריך: 15.11.04
הודעות: 5,533
|
|
דברים שרציתי לומר...
כמה זמן עבר מאז שבכיתי כי היה לי כל כך קשה לעבוד איתך? כי זלזלת בי, ביכולות שלי, בכל מה שהייתי...
כמה זמן? מעל שנה.
זה מוזר איך התחלנו להיות חברות, איך פתאום גילינו מכנה משותף, ואז עוד אחד, ועוד אחד...
לאט לאט נקשרנו כל כך חזק עד שהיה נדמה כי לעולם לא יגיע הפיצוץ, לעולם לא יוכלו להפריד בינינו.
ואז, כמו סצינה מאיזה סרט דרמתי, אמרת לי ששיקרת לי כל כך הרבה זמן.
שבגדת בי.
שעשית דברים שאת לא גאה בהם ואת לא יכולה להסתיר יותר.
שקשה לך להסתובב עם הידיעה שפגעת בחברה הכי טובה שלך ואת לא יכולה להמשיך לשקר לי.
עשית את זה כל כך מהר, לא היה לי זמן לעכל או להבין, לבנות את התגובה שלי כמו שרציתי, אז פשוט שתקתי.
נדמה שהיה לך יותר חשוב לפרוק את הכל בלי קשר לאיך אני ארגיש, ורק אח"כ הבנת שאולי ההשפעה עליי הייתה גדולה מדי. שאולי אני לעולם לא אוכל לסלוח.
תביני, מעטות החברות הטובות שהיו לי. העדפתי להתרחק מהן, להתחבר עם גברים. מסיבה לא ברורה הם לא שופטים אותי, מתייחסים אליי כאחת מהחבר'ה... בעוד אישה... אישה לאישה זאב הוא המשפט הנכון במקרה הזה.
כל כך רוצה לסלוח לך, כל כך מתגעגעת לשיחות איתך, להבנה השקטה שהייתה בינינו, למן הרגשה של חברות מגוננת ואולי לא בריאה שהיתה לנו. היית הכי קרובה אליי, יותר מהחבר, וידעתי שאלייך אני בורחת כשקשה או כשטוב...
והיום, לאן אברח אם אתחיל לבכות או להזכר? לאן אברח אם יהיה לי קשה או מעיק? במי אתמך?
לא עשית הכל מרוע, אולי ניסית להגן עליי.
לא ידעתי כמה כוח נפשי צריך לבזבז כדי לשנוא מישהו שאתה אוהב. יותר מדי- וזה לא שווה את זה.
נשארים בסופו של דבר עם ריקנות מכל הכיוונים.
אני עדיין אוהבת אותך, אבל מרגישה נורא.
חושדת בך על כל דבר שאת עושה או אומרת- שלא תשקרי לי שוב...
"ואהבתי אותך והיה לנו טוב, טוב עד גדותינו.
והיה לנו רע, ואהבתי אותך לא פחות"...
נשמע מוזר לדבר כך על חברה, ואין פה שום רגש רומנטי, פשוט אכזבה אדירה מקרבה שהיתה עבורי עולם ומלואו.
אז תגידי לי את, איך אני משתחררת מההרגשה הנוראית של בגידה וריחוק?
היש לנו פתרון?...
כי עם כל האהבה, עדיין לא מסוגלת לסלוח. עדיין לא.
_____________________________________
אני אהיה לי אש מאנשים קרים
|