15-11-2008, 01:32
|
|
|
|
חבר מתאריך: 01.10.06
הודעות: 303
|
|
|
מכתב שאני מפחד לשלוח למישהי
האמת היא שאני חייב לפרוק את זה מהלב כי אני סוחב את זה כל כך הרבה זמן.
ואני לא יודע אם אני רוצה לשכוח או לזכור כי הזיכרון שלך שימש כעוגן שפיות שלי ברגעים היותר קשים שעברו עלי.
האמת היא שאני נורא מתגעגע, את הבנאדם היחיד מהתיכון שאני מתגעגע אליו, וזה אומר המון ביחס אליי כי אני לא נקשר לאנשים ואני כמעט אף פעם לא מתגעגע, מעולם לא ראיתי ביכולת להתנתק רגשית ממישהו או משהו כדבר מאתגר, ועדיין אני כותב את המכתב הדבילי הזה...
האמת היא שהייתי מאוהב בך ברמות מטורפות בשנתיים האחרונות שלמדנו ביחד, כשאבא שלך נפטר וחזרת אחרי יומיים מנסה להראות חזקה כאילו כלום לא קרה זה נגע בי איפשהו עמוק, כל כך עמוק שזה צרוב אצלי עד עכשיו. נדלקתי על הרבה בנות מאז, חשבתי שאני אוהב כמה אבל אלה היו רגשות חולפים. את היחידה שלא יצאה לי מהראש.
זה מצחיק איך התת מודע מתמרן אותנו מתחת לפני השטח, בשלב מסוים שמתי לב שאני נמשך לבנות שמזכירות לי אותך. יש לי בראש תמונה שלדעתי שטחית מדי של הנערה שהיית ב-4 שנות תיכון, וזה חבל כי אני בטוח שיש בך עומק שלא נתת להרבה אנשים לראות.
האמת היא שלמרות כל מה שאני מרגיש ויתרתי על הסיכוי שייצא משנינו משהו מזמן ואני כותב את המכתב הזה כדי לנסות למצוא איזה סיום,מהצד שלי כמובן, ורציתי שתדעי שאני חושב שאת ילדה מדהימה, למרות שאני לא יודע אם ההגדרה ילדה עדיין תופסת, ושאת מקסימה בכל המובנים ושאת אחת היצורים הכי מתוקים שיצא לי לפגוש ותוך כדי שאני כותב את זה אני מנסה למצוא מילים שישקפו את מה שאני חושב עלייך כדי שתביני אבל כל המילים מתגמדות..
אני מאחל לך רק טוב ובהצלחה בכל מה שתעשי, ולא משנה מה יהיה תמיד תזכרי שאת מיוחדת.
_____________________________________
|
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
