לוגו אתר Fresh          
 
 
  אפשרות תפריט  ראשי     אפשרות תפריט  צ'אט     אפשרות תפריט  מבזקים     אפשרות תפריט  צור קשר     חץ שמאלה חץ ימינה  

לך אחורה   לובי הפורומים > השכלה כללית > הסטוריה ותיעוד
שמור לעצמך קישור לדף זה באתרי שמירת קישורים חברתיים
תגובה
 
כלי אשכול חפש באשכול זה



  #1  
ישן 11-07-2009, 19:04
  ארדיכל ארדיכל אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 25.08.07
הודעות: 1,097
אלה מהר הזיתים

חקרתי קצת את דמותה של יליזבטה פיודורובנה (אלה, בפי מכריה) בעיצומו של גל החידות, אבל נראה לי שהמשחק קצת החטיא את מטרתו: הפסקנו ללמוד או ללמד על דמויות הסטוריות, והשתעבדנו ללהטוטי הגוגל. אז אני פותח לכבודה אשכול, ללא חידות.

אתחיל את הסיפור על אלה (Ella) דווקא מאמא של המלכה ויקטוריה (להלן: ויקטוריה ב'), שגם לה קראו ויקטוריה (להלן: ויקטוריה א'), והיא היתה בכלל נסיכה גרמניה. (שוב, כדי למנוע בלבול: האמא היא ויקטוריה א', נסיכה לא חשובה מגרמניה. הבת היא ויקטוריה ב', מלכת אנגליה). ובכן, האמא, ויקטוריה א', התחתנה עם בנו הרביעי של ג'ורג' השלישי, מלך אנגליה, ונולדה להם בת אחת. אין שום בטחון שהנסיך, בעלה של ויקטוריה א', היה אכן אביה של ויקטוריה ב'. להפך – ידוע שהיה לה מאהב, וידוע שהיא הביאה מאיפהשהו את הגן הגורם להמופיליה, גן שלא היה קיים במשפחות המלוכה המוכרות. בכל אופן: ויקטוריה א' יולדת את ויקטוריה ב', ובעלה הנסיך הולך לעולמו זמן קצר לאחר מכן. הויקטוריות מבלות זמן קצר בלונדון, שאותה הן לא כל כך אוהבות, וויקטוריה א' מחליטה לחזור לגרמניה.

בשלב הזה מתערב אציל מקומי בשם משה מונטיפיורי ומציע להן לחכות. הוא טוען שאין הרבה יורשים למלך, ואם הן תישארנה בלונדון, יש סיכוי שויקטוריה ב' תזכה לשבת על כס המלכות. הן עושות כעצתו, ואכן – הלא יאומן קורה. כולם מתים פתאום, וויקטוריה ב' זוכה לכתר. היא זוכרת למונטיפיורי את חסד נעוריו, ותומכת בו במפעלותיו הרבים להצלת יהודים בכל מקום בעולם.

לויקטוריה, כמלכה, היו 3 הישגים חשובים: היא הנהיגה את אנגליה בעידן התיעוש, היא הובילה במודע לכך שהרבה מהסמכויות המלכותיות תעבורנה לפרלמנט, והיא הובילה את "מהפכת המוסר הבורגני" – ללא אורגיות, ללא הנקי פנקי, ללא מאהבים, פילגשים וכיו"ב, בקיצור – ללא כל הדברים שמהם ניתן היה ליהנות אם אתה מלך. היא המציאה את המלך הסגפן, המתנזר והמוסרי.

לויקטוריה ב', המלכה, קיסרית הודו ואנגליה, שהשמש אף פעם לא שקעה על השטחים בשליטתה - היו כבר המון ילדים (ורובם עם המופיליה). אחד מהם היה אדוארד המסכן, יורש העצר, שהלך והזדקן ואמא שלו סירבה לפרוש ו/או למות. בסוף, כשהיה ממש זקן, היא הואילה ומתה, והוא הומלך, עד מותו כמה שנים לאחר מכן. אבל בואו נתמקד בבת אחרת של ויקטוריה, הלא היא אליס (להלן: אליס א').

אליס א' חזרה לגרמניה, ונישאה שם לאיזה נסיך. גם לה היו המון ילדים, ומתוכם נתמקד ב-3: הבכורה, ויקטוריה (להלן: ויקטוריה ג') שחזרה עם בעלה, עוד נסיך גרמני אחד, לבריטניה, ובזמן מלחמת העולם החליפה את שם משפחת בעלה, פון בטנברג, ל- מאונטבאטן. לויקטוריה ג' נולדו כמה ילדים, ואחת מהם, נסיכה בשם אליס (להלן: אליס ב') נישאה, לשם שינוי, לנסיך יווני, די מטומטם. אליס ב', קוקו לא קטנה בפני עצמה, עשתה לבעלה את המוות, ודי ניתקה את הקשר עם משפחתו, לרבות עם ילדיהם. הבן של אליס ב' (הקוקו) הוא פיליפ, בעלה של מלכת אנגליה הנוכחית. הוא לא גדל אצל אמו המטורללת, אלא דווקא אצל הסבתא, ויקטוריה ג', מאונטבאטן. עוד נחזור לאליס ב'.

[font='Arial','sans-serif']כזכור, עזבנו את אליס א' עם הבטחה לספר על 3 מבנותיה, וסיפרנו רק על ויקטוריה ג'. השתיים האחרות הן אלכסנדרה ואליזבת. אליזבת היתה מבוגרת יותר, ונחשבה לאשה היפה ביותר באירופה. מצאתי לא מעט תמונות שלה ו- וואלא, מדהימה. באמת יפה. כל נסיכי אירופה חיזרו אחריה, עד שלבסוף שבר את ליבה חתיך רוסי מדהים, גבוה ורזה, בשם סרגיי.

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה

סרגיי היה בנו של הצאר אלכסנדר השני (אלכסנדר הטוב, הסלחן, הליברל והנוח ליהודים), ואחיו הצעיר של אלכסנדר השלישי (אלכסנדר הרשע, הריאקציונר, האנטישמי). אני חושש שהוא היה דומה דווקא לאח שלו, יותר מאשר לאבא שלהם. בכל מקרה – הוא היה האח של הצאר, מושל מוסקבה, ועוד כל מיני תארים. בין היתר – הוא היה המייסד ויושב הראש של האגודה הפרבוסלבית המלכותית למען א"י. במסגרת זו הוא ביקר בארץ ב-1884, הקים את האכסניה הקרויה על שמו (חצר סרגיי), והניח את אבן הפינה לכנסייה על שם אמו, מריה מגדלנה, בהר הזיתים.

חצר סרגיי (עם השרותים הכי יפים במזה"ת):
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה

אחרי שהתחתן עם אליזבת היפהפיה הוא הביא אותה לארץ, ב-1888, כדי לחנוך את הכנסיה עם הבצלים. היא מתאהבת בארץ, מתאהבת בסרגיי, ומודיעה לו ששניהם ייקברו שם, על הר הזיתים. בין היתר היא גם מתאהבת בעין כרם, ומחליטה לבנות שם כנסייה גדולה ומרשימה, הקרויה "המוס קובייה", ועכשיו, סוף סוף, מסיימים את בנייתה. השניים חוזרים למוסקווה, ושם אליזבת עושה כמה דברים: היא משדכת לאחותה אלכסנדרה את בנו הבכור של אלכסנדר הרשע (האחיין של סרגיי); היא נעשית פעילה ביותר במוסקווה ולשם כך משנה את שמה ליליזבטה פיודורובנה, ואת דתה לרוסית אורתודוקסית; והיא קצת חוזרת בתשובה ומתפרסמת כעושת חסדים. בעלה, בינתיים, מתגלה כאנטישמי לא קטן בזכות עצמו, וכמושל מוסקווה הוא מגרש ממנה את כל היהודים. בכל מקרה – ב-1894, שש שנים לאחר שובה מא"י, אלכסנדר הרשע , אח של בעלה, מת – ובנו, ניקולאי השני מומלך תחתיו. הפעם אחותה הקטנה היא הצארינה, והשתיים הללו עושות חיים משוגעים, נשפים, טיולים וכל מה ששתי אחיות יפהפיות יכולות לעשות כשאין עליהן שום מגבלות – לא משטרה, לא חוק, לא כסף ולא בטיח. חוץ מקללה אחת נוראית: המוסר הויקטוריאני, שהורס להן את כל הכיף.

ב-1904 פורצת המלחמה בין רוסיה ליפן. אליזבת-יליזבטה הופכת להיות המלאך המושיע של החיילים הפצועים, ויש סיכוי שהיא טיפלה גם בטרומפלדור שאיבד במלחמה ההיא את היד. אלא שהתפקיד החדש רק מבשר את בוא הקץ: ב-1905 רוצח איזה אנארכיסט את סרגיי, בעלה, ויליזבטה מחליטה לעבור למנזר. בדרך למנזר היא עוד עוברת בכלא, נפגשת עם האנרכיסט שרצח את בעלה, ומנסה לשכנע גם אותו לחזור בתשובה. היא אפילו מבטיחה לו חנינה אם הוא יסכים, והאדיוט מסרב. בערך באותה שנה גם אחותה של יליבטה, הצארינה אלכסנדרה, מתאהבת ברספוטין, שמבטיח להציל את בנה אלכסיי חולה ההמופיליה, שאותה הוא קיבל מסבתן, ויקטוריה ב', המלכה הבריטית.

חייה של יליזבטה משתנים מאד. היא צוברת פופולאריות בזכות החסדים הרבים שהיא עושה, והעם די מתאהב בה. היא גם יורשת את תפקידו של בעלה בראשות האגודה למען א"י, וממשיכה להזרים כסף לכנסיה שלה בעין כרם, ולרכישות נוספות כאן בארץ. כאשר פורצת לבסוף המהפכה, המהפכנים לא נוגעים באחותה של הצארינה, ולהפך – מזרימים מזון למפעלות החסד שלה. עד שגם להם משתנה הדיסק, והצ'קה מגלה את יליזבטה ממוסקבה. היא נכלאת, מאבדת לאט לאט את כל זכויותיה, ולבסוף, ביולי 1919, הם מחליטים להרוג אותה. את התפקיד הם מטילים על איזה קצין זוטר, שרוצה לחסוך תחמושת, ומסתפק בהשלכתה לבור עמוק, באיזה מכרה נטוש. אותה, את החברה הטובה שלה – הנזירה ברברה, ועוד כמה ספיחים ממשפחת המלוכה.

יש כמה גרסאות למה שקרה אחר כך. מה שבטוח, שרוב הנופלים לבור נותרו בחיים. גרסה אחת מספרת שלאחר כמה דקות החיילים שמעו את יליזבטה שרה מקר'קעית הבור, ולפיכך השליכו לשם גם רימון. היא המשיכה לשיר. עוד רימון, והיא עדיין שרה. בסוף הם התחילו לזרוק לבור שיחים בוערים, עד שהוא נמלא עשן. גרסה אחרת מספרת על כך שהם עזבו אותם בבור והם מתו מרעב, בעודם שרים. גרסה שלישית מסתפקת ברימון שהושלך, והרג אותה. אלא שבערך יום יומיים לאחר מכן מגיעים למכרה הכוחות הלבנים, שנלחמו בקומוניסטים, ומחלצים את הגופות מהמכרה. כאשר הבולשביקים חוזרים וכובשים את המכרה, הלבנים מבריחים את הגופות, ובמיוחד את זו של יליזבטה ושל ברברה, ומעבירים אותן למנזר רוסי בסין. משם הדרך כבר קצרה לירושלים, וכעבור שנה הגופות שוב יוצאות מהקבר, ועוברות לקריפטה של כנסיית מריה מגדלנה.

ונחזור עכשיו לאליס ב', המטורללת, שהיתה אחייניתה של יליזבטה. ואמו של פיליפ. היא רוצה להקבר עם הדודה, בהר הזיתים. ואכן, לאחר מותה היא נקברת בכבוד רב בקריפטה, לצידן של יליזבטה ושל ברברה. אלא שאין חסד - בשנות השמונים מכריזה הכנסייה הרוסית אורתודוכסית על יליזבטה וברברה כעל קדושות, ומטלטלת אותן מהקריפטה לכנסייה עצמה, היכן שהן מונחות, בארון זכוכית עד היום. אליס נותרת לבדה בקריפטה.

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה

נערך לאחרונה ע"י ארדיכל בתאריך 11-07-2009 בשעה 19:11.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #4  
ישן 12-07-2009, 08:44
  ארדיכל ארדיכל אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 25.08.07
הודעות: 1,097
עוד על המוסר הויקטוריאני
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי ארדיכל שמתחילה ב "אלה מהר הזיתים"

רספוטין, הנזיר המשוגע, שהבטיח לרפא את אלכסיי מההמופיליה, לא היה נכד של ויקטוריה, וחי ללא עכבות. בין היתר, בעקבות דעותיו הפרו-עממיות ואנטי-מלוכניות, הוא היה שנוא ביותר על אנשי החצר המלוכנים והריאקציונרים. בסוף הם רצחו אותו, על אף תמיכתם בו של הצאר והצארינה.

אלא שלפני זה, עוד ב-1916, היתה להם עוד הזדמנות להתעלל בו: הם מצאו צילומים של אורגיה שבה השתתף, כנראה תמונות זימה מובהקות, ועשו סקנדל. להזכירכם - בתקופה שהוא משתולל ונואף, האחיות המלכותיות מבלות את מרבית זמנן בתפילות ובעשיית חסדים. רספוטין אכל אותה בגדול, והפופולאריות שלו הגיעה לשפל. כדי לכפר על חטאו, המליצו הזוג המלכותי על מסע היטהרות, ורספוטין עשה מסע לא"י. אין לי מושג אם זה עזר לו.

מישהו יודע פרטים על מסעותיו של הנזיר הנואף מהתמונות הפורנוגרפיות בארצנו?
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #6  
ישן 12-07-2009, 17:12
  דובושכהן דובושכהן אינו מחובר  
יורם [דובוש] כהן ז"ל, איש כפר עזה, חבר בפורום הסטוריה וידיעת א"י
 
חבר מתאריך: 01.10.08
הודעות: 371
עוד על אלה -יליזבטה פיודורובנה
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי ארדיכל שמתחילה ב "אלה מהר הזיתים"

לאלה - יליזבטה פיודורובנה היפה היו הרבה מחזרים ממשפחות המלוכה בארופה שכמה מהם בקושי התגברו על אכזבתם כשדחתה את חיזוריהם. כשהחליטה להנשא, בגיל 20 לסרגיי, היה זה לאכזבתה של הסבתא - המלכה ויקטוריה באנגליה, (שחשבה כנראה שכמה ממחזריה המיוחסים של נכדתה היו ראויים יותר). די מפתיע, לדעתי, בהתחשב בעובדה שויקטוריה דאגה ל"פזר" את ילדיה ובעיקר בנותיה ברחבי הממלכות בארופה וכך היו לה בני משפחה למעשה בכל חצר מלכות אירופאית. אלה מתה במכרה ב 17-18.7.1018 גופתה היתה שמורה עם שאר הגופות של בני משפחת הצאר ( משפחת רומנוב ) כנראה כשלושה חודשים, קרוב מאוד למכרה הברזל הנמצא כאמור במערב סיביר,הרי אורל, לא רחוק מיקטרינבורג מחוז סברדלובסק. לאחר זאת מועברת לסין לפקינג (היום בייג'ין) ונשמרת (נקברת שם בחצר השגרירות הרוסית של אז, לזמן מה, כנראה שנתיים?) ורק בסוף 1920 ובמהלך ינואר 1921מועברת בספינה למצרים- לפורט סעיד ומשם בספינה (או רכבת) לירושלים בארון.
כאן שרידי גופתה נקברים כאמור בקריפטה של כנסיית מריה מגדלנה בטקס רב משתתפים.
(יש אומרים שקבורתה כאן הייתה די ב"פרופיל נמוך" כדי לא להרגיז את הרוסים במוסקוה - הייתי שמח לשמוע על כך יותר בכתבה מעיתון ניו יורק טיימס מ 3.2.1921 שאני מצרף כתוב טקס השכבה פרטי. אבל יש גם כנראה עדויות נוספות על טקס יותר "ממלכתי" בצילום המצורף של טקס ההשכבה ב -1921 רואים מעט אנשים. אגב הידיעה בעיתון ניו יורק טימס רצופה שגיאות ומידע לא מדויק אך בכל זאת היא חשובה בעיקר בגלל התאריך)).
שלוש מצגות מעניינות עם עשרות מתמונותיה של אלה ביוטיוב


לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.


לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.


לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.

כאמור ב1981 הוכרזה ע"י הכנסיה הרוסית האורטודוקסיתשמחוץ לרוסיה כאחד ה"מרטירים" של הכנסיה במאה ה-20 וגופתה הועברה מהקריפטה לאולם המרכזי בכנסיה, יחד עם זו של ה"אחות" הנזירה ברברה שהיייתה שותפתה ובת לוויתה של אלה כל השנים. ב1992 גם הכנסיה הרוסית ברוסיה הכריזה עליהן כ"קדושות".
בקיר החיצוני מערבי של כנסיית (Westminster Abbey) וסטמינסטר בלונדוןהוחלט להציב את פסלי דמויותיהם של עשרה מרטירים מהמאה ה-20 מכל העולם בצילום (שהוא רק חלק מהקיר כולו) אלה היא הראשונה משמאל
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
צילום מקורי מ1921 של ההלוויה - השכבה של אלה והאות ברברה בכנסיית מריה מגדלנה

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #10  
ישן 12-07-2009, 20:44
  דובושכהן דובושכהן אינו מחובר  
יורם [דובוש] כהן ז"ל, איש כפר עזה, חבר בפורום הסטוריה וידיעת א"י
 
חבר מתאריך: 01.10.08
הודעות: 371
כמה מילים על אליס אמא של פיליפ
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי ארדיכל שמתחילה ב "אלה מהר הזיתים"

ראשית תודה ארדיכל על המילים החמות. אני מתעניין בקברים מיוחדים=בודדים בארץ במאה השנים האחרונות. אומנם עיקר התענינותי בקברי יהודים אך במקרה הסיפור המיוחד של שתי הגברות האלה
(למעשה שלוש נשים כי כידוע מדובר גם באחות נרברה) חרגתי מנוהגי והתעניינתי בסיפורן.
אליס, נסיכת בטנברג - 1885- 1969- נולדה בוינדזור אנגליה והייתה חרשת מלידה. אכן ההגדרה שלה כקצת משוגעת (קוקו) יש לה על מה להסתמך. ב - 1930 אובחנה כסכיזופרנית ואושפזה במוסד בשוייץ לשנתיים, אף כי יש טוענים שאחר כך היא "יצאה" מזה ונרפאה. מ1932 חיה למעשה בנפרד מבעלה אנדריאס שאף עליו עברו כנראה ימים לא קלים - שכרות והימורים בפריז.
כפי שרשם adinax חשוב לציין, שבזמן מלחמת העולם השניה כשגרה באתונה ועבדה עם הצלב האדום הסתירה במשך שנה את בני משפחת כהן בביתה תוך סיכון אמיתי, ובצדק הוכרה כחסידת אומות העולם. היא יסדה את מסדר (האחיות) הנזירות ע"ש מרתה ומרי
הנסיכה אליזבט התחתנה עם פיליפ ( שהוא קרוב של אליזבט גם מצד משפ' אביו וגם מצד משפ' אמא שלו ),בעקבות החתונה ב 1947 פיליפ ויתר על תאריו היווניים והדנים וקרא לעצמו מאונטבטן., וחמש שנים אחר כך הוכתרה אליזבט למלכת אנגליה עד היום. בהכתרה של המלכה אליזבט ה-שנייה ב- 1953 השתתפה אליס (אמו של פיליפ) בבגדי נזירה, בהחלט לא לפי פרוטוקול הטקס. ב1967 כשהיא בת 82 הוזמנה ע"י בנה לגור בארמון בקינגהם. שנתיים אחר כך ב1969 נפטרה ונקברה בוינדזור אף כי בקשתה הייתה להיקבר ליד דודתה יליזבטה - אלה, בכנסיית
מריה מגדלנה. למעשה רק אחרי כ-20 שנים ב 3.8.1988 קוימה צוואתה והיא הועברה לקבורה בקריפטה בכנסיה. הנה צילום קברה
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
ב 31.10.1994 הוזמנו שני ילדיה של אליס, סופפיה והנסיך פיליפ, לירושלים לטקס קבלת התעודה בשם אמא שלהם כחסידת אומות העולם. פיליפ גם נטע אז עץ בשדרת חסידי אומות העולם לאחר הטקס "נעלם" והעיתונאים לא ידעו היכן הוא נמצא ורק הבינו שהוא בביקור פרטי. למעשה הגיע לכנסיית מריה מגדלנה כדי לבקר את קבר אימו. כדאי גם להזכיר שילדיה שרתו במלחמת העולם השניה גם בצבא אנגליה (פיליפ) וגם בצבא הגרמני (האחים שלו) בזמן שהיא הייתה כאמור ביוון הכבושה והחביאה בביתה יהודים. גם היא כפי שצויין הייתה יפהפיה
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #12  
ישן 21-07-2009, 15:22
  דובושכהן דובושכהן אינו מחובר  
יורם [דובוש] כהן ז"ל, איש כפר עזה, חבר בפורום הסטוריה וידיעת א"י
 
חבר מתאריך: 01.10.08
הודעות: 371
טקס קבורתה של אלה
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי ארדיכל שמתחילה ב "אלה מהר הזיתים"

By the order of Admiral Kochack, the head of the Siberian White Army, the body of the Grand Duchess, Ella, and all who were murdered with her were solemnly buried in Alopaev Cathedral (November 1, 1918). Later, when the White Army had to retreat under pressure from the Reds, the boodies were taken to Irkutsk (July 1919) and later to China(February 28, 1920).

At a point near the Chinese border the communists were able to attach the convoy. They had time to throw out the coffin of the Grand Duke John, but some Chinese soldiers arrived in time to stop the sacrilege. On 3 April, the bodies were buried at the church of St. Seraphim of Sarov at the cemetary of the Russian mission in Peking. Later, the body of the Grand Duchess Elizabeth and that of sister Barbara, through the care of Princess Victoria, were taken to Palestine, on December 15, 1920 VIA PORT SAID in EGYPT. Arriving to Jerusalemthey were solemnly met by the representatives of the English government, by the Greek and Russian clergy, and by innumerable Russian immigrants and local residents. The Grand Duchess Elizabeth was buried in the church of St. Mary Magdalene of Gethsemane, the church built in memory of the Dowager Empress Maria (wife of the Emperor Tsar Alexander II) by her august children. The Grand Duchess had been present with her husband at its cosecration in 1888, and they say, she loved the church so much that she expressed a desire to spend the last days of her life near it.
דרכה האחרונה של אלה עד לקבורתה הסופית

בכנסיית מריה מגדלנה

לפי הצו של אדמירל Kochack, שעמד בראשו של הצבא הלבן הסיבירי, גופותיהם של הגרנד דוכסית,אלה, וכל האחרים שנרצחו איתה נקברו חגיגית בקתדרלה ב Alopaev (1 בנובמבר 1918). מאוחר יותר, כשהצבא הלבן החל לסגת תחת הלחץ של האדומים (הבולשויקים), הגופות נלקחו לאירקוטסק (יולי,1919) ומאוחר יותר לסין (28 בפברואר, 1920).

בנקודה ליד הגבול הסיני הקומוניסטים השיגו את השיירה. הם ניסו לזרוק את ארון המתים של הדוכס ג'ון, אבל כמה חיילים סינים הגיעו בזמן להפסיק את חילול הקודש. ב-3 באפריל, 1920 נקברו הגופות ליד כנסיית of SarovSeraphimSt.

בבית הקברות של המיסיון הרוסי בפקין. מאוחר יותר,

ב 15.12.1920 גופותיהן של הגרנד דוכסית אליזבת ושל האחות (הנזירה)ברברה, בעזרת הטיפול והמימון של הנסיכה ויקטוריה, נשלחו באוניה אנגלית דוונה Devanha לפלסטין, דרך פורט סעיד במצרים. כשהארונות הגיעו לירושלים הם התקבלו חגיגית על ידי נציגים של הכמורה היוונית והרוסית ועל ידי אין ספור צליינים ועולים מרוסיה ועל ידי התושבים המקומיים.

אלה הדוכסית הגדולה, נקברה בקריפטה שבכנסית מריה מגדלנה

MagdaleneSt. Mary של Gethsemane, הכנסייה נבנתה לזכרה של האלמנה הקיסרית מריה (אשתו של הצאר אלכסנדר השני), על ידי בני משפחתה. הגרנד דוכסית אלה הייתה נוכחת עם בעלה הנסיך סרגיי בחנוכת הכנסיה והקדשתה, בשנת 1888. אומרים, שהיא אהבה את הכנסייה כל כך שהיא הביעה רצון לבלות את הימים האחרונים של חייה ליד[font='Arial','sans-serif'] הכנסייה [/font][font='Arial','sans-serif'][/font]

[font='Arial','sans-serif']לפי הטקסט הזה, שמצאתי במרשתת, יש לשים לב ל- שתי מילים[/font]

Solemnly[font='Arial','sans-serif'] =בחגיגיות, [/font]Innumerable[font='Arial','sans-serif'] = ברוב עם, אין ספור[/font]

[font='Arial','sans-serif']זה נותן ראיה שטקס הקבורה היה מכובד ורב משתתפים ולא נעשה בהסתר ובצנעה כמו שאולי ניתן היה לחשוב.[/font]
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
תגובה

כלי אשכול חפש באשכול זה
חפש באשכול זה:

חיפוש מתקדם
מצבי תצוגה דרג אשכול זה
דרג אשכול זה:

מזער את תיבת המידע אפשרויות משלוח הודעות
אתה לא יכול לפתוח אשכולות חדשים
אתה לא יכול להגיב לאשכולות
אתה לא יכול לצרף קבצים
אתה לא יכול לערוך את ההודעות שלך

קוד vB פעיל
קוד [IMG] פעיל
קוד HTML כבוי
מעבר לפורום



כל הזמנים המוצגים בדף זה הם לפי איזור זמן GMT +2. השעה כעת היא 06:07

הדף נוצר ב 0.07 שניות עם 12 שאילתות

הפורום מבוסס על vBulletin, גירסא 3.0.6
כל הזכויות לתוכנת הפורומים שמורות © 2024 - 2000 לחברת Jelsoft Enterprises.
כל הזכויות שמורות ל Fresh.co.il ©

צור קשר | תקנון האתר