פרש - שת"פ ישראל-נאט"ו.

אודה על האמת, לא הצלחתי להבין מרוב כמות המילים מה בדיוק כוונת המשורר..

http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1041653.html

במירוץ מול נאט"ו, צה"ל עומד לנצח

מי יקדים את מי - האם צה"ל ישתתף לראשונה במבצע רב-לאומי, בכפיפות לשרשרת פיקוד זרה, או שכוחות נאט"ו יבואו לישראל לשמור על השלום? במירוץ הזה, צה"ל עומד לנצח

מאת אמיר אורן

בשנה הבאה, אם ירצו המשפטנים, יירשם ציון דרך בתולדות צה"ל. לראשונה ישתתף כוח ישראלי, סטי"ל של חיל הים, במבצע צבאי רב-לאומי תחת פיקוד זר. החידוש כאן הוא בשילוב של שני רכיבים - המבצע והפיקוד הזר. כבר היתה השתתפות ישראלית במבצע מתואם עם מדינות נוספות (צרפת ובריטניה, במבצע סיני 1956), וזה שנים נוטלות יחידות של צה"ל חלק בתרגילים לצד צבאות נוספים. אבל מעולם עד כה לא העמידה ישראל את חייליה לרשות פעולה מבצעית של מסגרת חיצונית, מחוץ לשטחה, לתכלית שאפשר לפרשה כמוסיפה לביטחון ישראל אך שאינה נתחמת לייעוד המקורי של צבא ההגנה לישראל.

הסטי"ל החלוצי ישוט נגד הזרם. הדיבור השגור הוא על הצבת כוחות נאט"ו בין ישראל לשכנותיה - סוריה או פלשתין - ואם מדובר במועמדות הישראלית להצטרפות לנאט"ו, הדגש הוא על מה ישראל תקבל כאשר תעבור את כל מדרגות המועמדות לחברות, ולא על מה שתתבקש לתת.

העיקר שישראל כבר נמצאת בתפוצת נאט"ו, דרך שגרה. בכל שנה מתקיימות מאות רבות (1,000 לפי גרסת נאט"ו, 800 בספירת משרד הביטחון הישראלי) של פעילויות משותפות. יחסי ישראל עם הברית הם בתהליך אטי אך מצטבר של שדרוג. בכירים באים והולכים בין בריסל לירושלים: הרמטכ"ל גבי אשכנזי למפגש מפקדי הצבאות החודש; ציפי לבני לכנס שנתי של שרי חוץ בשבוע הבא (אילו נבחר ראש ממשלת ישראל בהצבעה בנאט"ו היה ללבני יתרון גדול על יריביה); המזכ"ל יאפ דה הופ סחפר יבקר בישראל בתחילת 2009.

הדיווחים מסביבתו של הנשיא הנבחר ברק אובמה על מינוי אפשרי של מפקד כוחות נאט"ו לשעבר, גנרל ג'יימס ג'ונס, ליועץ לביטחון לאומי העלו שוב את מפלס הדיון בכוחות חיץ של נאט"ו, על גדרות הגדה המערבית ועזה, לאורך הירדן או בגבול סוריה עם חתימת הסכם שלום שיסיג את ישראל מהגולן.

אלה השערות, או משאלות, מוקדמות מדי. הברית הצפון-אטלנטית, שנועדה להגן על אירופה וצפון אמריקה מפני הסובייטים ועושי דברם, שקועה עכשיו בעניינים אחרים. לקראת חגיגות ה-60 לייסודה, שיהיו בשבוע הראשון של אפריל על שתי גדות הריין, בשטרסבורג הצרפתית וקל הגרמנית, היא תערוך ספירת מלאי וחשבון נפש, וגם קבלת פנים לאובמה.

נאט"ו נבנתה להרתעה יותר מאשר ללחימה, ואכן רשמה לעצמה ניצחון במלחמה הקרה ללא ירייה אחת. הצרות התחילו למחרת הניצחון. זה שני עשורים בנאט"ו גם נלחמים, בבלקנים ובאפגניסטאן. כשהם שוקלים אם להתרחב מזרחה, גואה מחדש המתיחות עם רוסיה. אין להם ראש, אין להם כוח, לישראלים ולערבים.

בביקור סחפר בארץ, שיהיה ערב הבחירות לכנסת, יחזור בוודאי המזכ"ל על נוסחת שלושת התנאים למעורבות נאט"ו בהסדר הסכסוך הישראלי-ערבי: הזמנה משותפת של הצדדים, הסדר מדיני, הסמכה של מועצת הביטחון. יחסי האו"ם עם נאט"ו השתפרו בשנים האחרונות. נאט"ו שוב אינה רק או"ם-מינוס, מנגנון עוקף וטו רוסי-סיני. עכשיו היא גם קבלן משנה לעבודות עפר מחוץ לתחומיה, בין השאר בדרפור שבסודאן, בשליחות האו"ם ולבקשת האיחוד האפריקאי.

כפי שציין השבוע ביום עיון על נאט"ו השגריר לשעבר למוסדות נאט"ו והאיחוד האירופי, עודד ערן, העומד בראש המרכז למחקרי ביטחון לאומי שליד אוניברסיטת תל אביב, כוח בינלאומי נוכח או צפוי בכל גבול, למעט ירדן. משקיפים או שומרי שלום של יוניפי"ל בדרום לבנון, אונדו"ף בגולן, הכוח הרב-לאומי בסיני וגם פקחים סמליים בחברון ובמעבר רפיח. אם יעלה רצון מלפני הקהילה הבינלאומית, הכוח הבא, בהסדר הבא, יכול להיות של נאט"ו, למה לא.

אלא שספק אם זה יקרה לפני שהמזכ"ל הידידותי סחפר יסיים חמש שנים וחצי בכהונתו. לפני שנאט"ו תבוא לישראל, צה"ל יבוא לנאט"ו. אחת משלוש ספינות הטילים מדגם "להב" (סער 5), בפיקוד סגן-אלוף בראש 64 לוחמים, תפליג למרחבי הים התיכון בכפיפות לאדמירל האיטלקי מאוריציו ג'מיניאני. ממפקדתו שבנאפולי חולש ג'מיניאני על מבצע "אקטיב אנדוור", לסיכול טרור, העברת אמצעי לחימה, הברחת סמים והובלת מהגרים בלתי חוקיים לאירופה ולמזרח התיכון בדרך הים.

אח"י איפה את

אוניית חיל הים "חנית", שנפגעה מול ביירות בטיל של חיזבאללה ביולי 2006, או אולי אחת משתי אחיותיה - אח"י "אילת" ואח"י "להב" - תפעל במסגרת הכוח הימי של נאט"ו. באותם שבועיים של סריקות, יירוט ואולי גם השתלטות על ספינות חשודות, יהיה מפקדו של מפקד הסטי"ל לא מפקד חיל הים אלוף אליעזר (צ'ייני) מרום, אלא אדמירל ג'מיניאני, בשרשרת המגיעה עד למטה נאט"ו בבריסל. הקפיטן האיטלקי שסייע למעפילים, ושלחייו הורמו כוסיות הרבה, היה בוודאי מאושר: נכדיהם של אותם טרום-ישראלים שהכיר, ישייטו בפיקודו של אדמירל איטלקי.

מבחינה כמותית, התרומה הישראלית תהיה לא הרבה יותר מטיפה בים. לפי נתוני נאט"ו, בכל רגע נתון יש בים התיכון 6,600 כלי שיט. בשבע שנות המבצע, שהושק בעקבות פיגועי 11 בספטמבר, נבדקו כמעט 100,000 ספינות. המודיעין הוא נדבך חשוב במבצע: חברות נאט"ו ומדינות מעוניינות נוספות אוספות, מספקות ומתאמות עם המפקדה של ג'מיניאני את הפרטים שבידיהן, מזיהוי בסיסי של כלי שיט לפי חתימה אלקטרונית ועד לדיווחים רגישים שנקלטו בציתות או שהעבירו סוכנים. מאז ינואר השנה יושב בנאפולי כקצין קישור גם רב סרן א' ממספן מודיעין של חיל הים הישראלי. רא"ל אשכנזי שמח לשמוע ממפקדי נאט"ו שהניסוי הצליח.

מה שקושר עדיין את הסטי"ל למעגן בחיפה הוא כבל משפטי. מדינות אינן ששות להפקיע לטובת זרים ולו כזרת, ולו כרגע, מסמכותן הבלעדית והמלאה על כוחותיהן הצבאיים. רק בשבועות האחרונים הסתיימה ההתגוששות האמריקאית-עיראקית בשאלת הסכם מעמד הכוחות (סופ"א), לאחר פינוי עיקר הצבא האמריקאי מעיראק בשנתיים הבאות והשארת יחידות מעטות שם. נדונו סוגיות כהוראות פתיחה באש והמשטר המשפטי שינהג כלפי חיילים אמריקאים שיואשמו בעבירות נגד עיראקים. אך עם כל הכבוד לצדק העיראקי, וגם ליפאני מאז מלחמת העולם השנייה, האמריקאים מעדיפים שהרוצחים והאנסים שלהם יישפטו אצלם.

לפני שממשל בוש האב הציב בישראל בינואר 1991 בבהילות חירום את סוללות הפטריוט, להגנה נואשת מפני הסקאדים, היה על הממשלה להסכים - ועל הכנסת לאשר בשינויי חקיקה - סופ"א שהעניק לחיילים האמריקאים חסינות מפני החוק הפלילי המקומי. חיילי צה"ל ראויים להגנה דומה, כאשר הם פועלים בחו"ל. כשחיל הים השתתף בתרגיל של נאט"ו בים השחור, בקיץ 2006, קבע צה"ל לעצמו הסדרה של ביטוח והגנה מפני תביעות נזיקין.

אלתור כזה לא יספיק כשהאדמירל האיטלקי יורה לסגן אלוף הישראלי להשתלט על כלי שיט חשוד, אם צריך גם באש, ויתפתח קרב עם נפגעים. הנוסח המשפטי שיעובד ימציא בוודאי פרשנות מרחיבה ל"חוק יסוד הצבא", המגדיר את הרמטכ"ל כדרג הפיקודי העליון בצה"ל, ואולי גם לחוק שירות הביטחון, שמכוחו משרתים חיילי החובה; אבל הוא לא יספק תשובות משכנעות להוריהם של החיילים.

המפרץ האנטי-פרסי

מהצד הזה של הפריסקופ - מרתיעתה של החברה הישראלית בעזה ובלבנון, גם כאשר יישובים ישראליים מופגזים שנים על שנים, קל וחומר בקוסובו ובדרפור - צריך להתבונן במשחק המוכר של החיזור הישראלי אחרי נאט"ו. כאשר דוד בן-גוריון רצה להיענות לקריאות השבר האמריקאיות במלחמת קוריאה ולשלוח גדוד של גבעתי לעזרת הדרום, בלם אותו רוב בממשלה, בעיקר משיקולים מדיניים - לא להרגיז את הסובייטים.

עכשיו הנימוקים האחרים: איך לשווק לציבור החלטה שתתבסס על תן-וקח, שיגור חיילים שעשויים להיפגע, תמורת נכסים ביטחוניים החיוניים לישראל (ושעשויים לתרום להצלת חייהם של אזרחים וחיילים רבים יותר). על כן אין להיחפז ולראות בתקדים של הסטי"ל של "אקטיב אנדוור" מבוא למעורבות קרקעית גדולה ותכופה, מהסוג הנחוץ לנאט"ו שצבאותיה מתוחים עד להתפקע באפגניסטאן.

עד כה היססו בנאט"ו לשבור את המחיצה שבין "הדו-שיח הים-תיכוני" לבין "יוזמת שיתוף הפעולה של איסטנבול". המונח הראשון הוא שם צופן למזרח התיכון ושותפות לו ישראל, מצרים, ירדן, מרוקו, תוניסיה, אלג'יריה ומאוריטניה. המונח השני הוא שם צופן למפרץ הפרסי, או נכון יותר האנטי-פרסי: סעודיה ושכנותיה.

אך גם המדינאים עדיין לא דילגו מעל למחיצה. החיילים מקדימים אותם. עמיתיו של אשכנזי, הנתקלים במטעני נפץ ובפיגועי ירי בעיראק ובאפגניסטאן, היו להוטים לשאוב מניסיון צה"ל, מ"פתיחת ציר" ואבטחת כוח והתגוננות מפני מרגמות ועד לשימוש במקומיים, בנוסח צבא דרום לבנון, לתעסוקה החוסכת חיים של חיילים זרים, כגון הובלת מים למוצבים מרוחקים.

כנס מפקדי הצבאות זימן לאשכנזי סדרת מפגשים עם גנרלים ואדמירלים מרחבי תבל - טורקי והולנדי, ירדני ומצרי ועוד ועוד, ואמריקאים, כמובן, ובראשם יו"ר המטות מייקל מאלן ושני מפקדי כוחות נאט"ו, למבצעים ולבניין הכוח, הגנרלים ג'ון קראדוק וג'יימס מאטיס.

קראדוק, שיחסו לישראל חמים מזה של קודמו ג'ונס, ביקר בישראל ויחזור לביקור נוסף בשנה הקרובה, בעת התרגיל המשותף להגנה מפני טילי איראן, בכובעו כמפקד פיקוד אירופה של הצבא האמריקאי. בצוות של מאטיס, שלמד במכללה לפיקוד ומטה של המארינס, היה שי אביטל, מפקד סיירת מטכ"ל ולימים אלוף. השניים נשארו חברים קרובים; גם מאטיס אמור לבקר בישראל בקרוב. גישותיהם המקצועיות של אנשי צבא אלה דומות לתפישות צה"ל. נרקמים ביניהם יחסים אישיים וארגוניים טובים, המחלחלים מטה לדרגי השדה ובמידה מוגבלת יותר גם מבעבעים מעלה לדרג המדיני בוואשינגטון.

המשוואה - ישראל בנאט"ו לעומת נאט"ו בישראל - מרתקת אך גם מטעה, כי הסוגיה הבהולה ביותר אינה נכללת בה. זאת איראן המתגרענת, המאיימת על היציבות במפרץ הפרסי והמתעצמת בטילים לטווח של אלפי קילומטרים. בשנה שעברה, כשראשי המדינות החברות בנאט"ו נפגשו בבוקרשט, הפיצה ביניהם המשלחת האמריקאית מצגת מעכירת שלווה. במרכזה היה הטיל האיראני "אשורה", 120 טונות ובראשם חומר נפץ (לשם השוואה: משקל בואינג 747 מלא דלק הוא כ-400 טונות). הטווח של "אשורה", לפי המצגת האמריקאית: עד בוקרשט.

זה בסדר, אמרו האמריקאים בעצם, שבו לכם, פטפטו בנעימים וסכמו הודעות משותפות, אבל אם לא תעשו משהו, אל תתפלאו אם מהשמים יגיח אל אולם הדיונים טיל איראני. זה היה אשתקד, לפני ספירת אובמה. בנאט"ו, כמו בישראל, מחכים עכשיו לעידן החדש.

תפוצת נאט"ו

1. נאט"ו - ברית בינלאומית לשיתוף פעולה ביטחוני שנחתמה ב-4 באפריל 1949 2. מטרת הברית היתה להגן על מדינות מערב אירופה מפני האיום הסובייטי. סעיף 5 לאמנה מגדיר כי התקפה חמושה נגד אחת החברות תיחשב כהתקפה נגד כולן 3. כמענה לברית נאט"ו, הקימו ברית המועצות ומדינות מזרח אירופה את ברית ורשה, שהתפרקה ב-1991, עם התפוררות הגוש הקומוניסטי 4. מזכ"ל נאט"ו הוא ההולנדי יאפ דה הופ סחפר. מטה הארגון נמצא בבריסל 5. עם הקמת נאט"ו, חתמו על האמנה 12 מדינות, בהן ארה"ב, קנדה, בריטניה, הולנד ובלגיה 6. במהלך השנים חתמו על האמנה 14 מדינות נוספות, האחרונות שבהן הן 7 מדינות מהגוש הקומוניסטי לשעבר שהצטרפו ב-2004, בהן רומניה, בולגריה וליטא 7.ב-1995 יצאה נאט"ו למבצע הצבאי הראשון בתולדותיה, כשתקפה את הסרבים שהפגיזו את סראייבו 8. ב-2002 חתמה נאט"ו על הסכם שיתוף פעולה עם רוסיה בנושאי טרור ונשק השמדה המונית 9. ב-2003 נפרשו כוחות נאט"ו לראשונה מחוץ לאירופה וצפון אמריקה, כשהברית קיבלה פיקוד על כוח השלום באפגניסטאן

הפחד מאיראן מהדק את קשרי ישראל-נאט"ו
מאת יוסי מלמן
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://news.fresh.co.il/icons/haaretz.gif]
פורסם ב - 08:50 27/11/08
בשנים האחרונות ישראל מגלה את הברית הצפון אטלנטית לאחר שנוכחה שאין הדבר עומד בסתירה ליחסיה הקרובים עם ארה"ב | שגריר צ'כיה, המקשרת בין נאט"ו למדינות הים התיכון: שיתוף הפעולה כולל חילופי מודיעין, תמרונים משותפים ומחקר
ישראל שוקלת בקשה של הברית הצפון אטלנטית (נאט"ו) לשלוח ספינה שתשתתף במשימות סיור בים התיכון כדי למנוע הברחות נשק ושינוע טרוריסטים. מדובר בהצטרפות למיזם בשם "Active Endeavor Operation", במסגרתו מצוותות ספינות לכוח משימה של נאט"ו הפועל הרחק מהחופים, בלב ים. לכוח יש סמכות לפקח על ספינות חשודות ואף לעלות עליהן, אם צריך אף בכוח, כדי לבדוק אם הן מובילות נשק או ציוד צבאי אחר לארגוני טרור, קבוצות מורדים או מדינות שהוטלו עליהן עיצומים - כמו איראן. ישראל הסבירה עם זאת כי הקצאת ספינה עם צוות ישראלי בפיקוד נאט"ו מותנית בזמינות של ספינה מתאימה ובשיקולי תקציב.

הבקשה לספינה היא עוד ביטוי לשיתוף הפעולה ההולך וגובר בין ישראל לנאט"ו. רק בשבוע שעבר השתתף הרמטכ"ל, רב אלוף גבי אשכנזי, במפגש של ראשי צבאות במטה הארגון. דוגמה אחרת וחשובה עוד יותר היא שזה כמה חודשים מוצב קצין קישור מחיל הים בבסיס נאט"ו בנפולי שבאיטליה.

כיוון שישראל שוכנת לחופי הים התיכון, משמש חיל הים חוד החנית בהידוק הקשרים. החיבור לישראל נובע גם מהחלטת נאט"ו מלפני 12 שנים לקיים "דיאלוג" עם מדינות הים התיכון, שאליו הצטרפו במרוצת השנים גם מצרים, מרוקו, תוניסיה, אלג'יר, מאוריטניה וירדן. "ההתקדמות ביחסים היתה אטית", מודה מיכאיל ז'נטובסקי, השגריר הנמרץ של צ'כיה בישראל, שמדינתו משמשת זה ארבע שנים בתפקיד המקשרת (NATO CONTACT POINT EMBASSY) מטעם נאט"ו למדינות החברות בדיאלוג. "הממסד הפוליטי והצבאי בישראל סבר כי היחסים ההדוקים עם ארצות הברית מספקים וחשובים ואין צורך בקשר עם נאט"ו". ז'נטובסקי מאשר גם כי "בישראל, בעיקר בצה"ל, חששו שקרבה גדולה מדי תפגע בחופש הפעולה הצבאי של ישראל בעת עימות, והיה גם חשש מהחלפת מידע מודיעיני".

אבל על פי ז'נטובסקי, שהיה בעבר יועצו וידיד אישי של הנשיא ווצלב האוול ושגריר צ'כיה בוואשינגטון, בסופו של דבר "גישתה של ישראל השתנתה. ישראל גילתה עניין בנושאים מעשיים של שיתוף פעולה, ואלה כוללים תמרונים משותפים, מחקר מדעי וחילופים אקדמיים".

אבל החשש היה הדדי. גם בנאט"ו היססו מפני התקרבות לישראל. "בנאט"ו חששו ממגע קרוב עם ישראל בשל הפילוסופיה הבסיסית של הארגון להתרחק ממדינות המצויות בסכסוך", מוסיף שגריר צ'כיה. כשנעלמו החשש וחוסר האמון ההדדי, אך בעיקר הישראלי, והתחלפו בהבנה כי לשני הצדדים יש אינטרס שספינות חיל הים ישתתפו בתמרונים משותפים עם ציי מדינות בנאט"ו, הגיעו ספינות של נאט"ו לתמרונים וביקורים בנמלי חיפה (אפריל 2008) ואילת (באפריל ובאוקטובר 2007). גם מטוסי התרעה מסוג אייוואקס, שבשימוש הארגון, נחתו בבסיס חיל האוויר בלוד לפני שנה. למעשה, הדבק שמתחזק במיוחד את הקשר המתגבר בין שני הצדדים הוא החשש מפני עוצמתה הצבאית של איראן והמאבק בטרור הבינלאומי.

מקור ישראלי הבקיא בנושא אומר כי בנאט"ו גוברת ההכרה שתכניות הגרעין והטילים של איראן עלולים להוות איום לא רק על ישראל, מדינות המפרץ ושכנותיה של איראן, אלא בסופו של דבר גם על אירופה. על רקע זה מתהדק שיתוף הפעולה המודיעיני בעניין איראן וחילופי ההערכות על ארגוני טרור הפכו שכיחים יותר.

כמו שוודיה
הרמטכ"ל אשכנזי השתתף לפני כשבוע במפגש רמטכ"לים של צבאות נאט"ו. שם, אמר כי "ישראל רואה בנאט"ו בעלת ברית אסטרטגית בקרב הבינלאומי נגד הטרור". הוא הדגיש את שיתוף הפעולה המתקיים כבר בתחומי המודיעין, משימות של חילוץ והצלה, עזרה הומניטרית, הגנת גבולות, לוגיסטיקה ורפואה. אשכנזי הוסיף כי "ישראל מעוניינת בהעמקת השותפויות הביטחוניות שלה עם כלל הברית ועם כל חברה בנפרד". בדיוק לשם כך יבוא לישראל בתחילת השנה הבאה מזכ"ל נאט"ו, ההולנדי יאפ דה הופ, לביקור שני בישראל. הקודם נערך לפני כארבע שנים.
עד כמה יכול שיתוף הפעולה עם ישראל להרחיק לכת? השגריר ז'נטובסקי מזכיר בהקשר זה את הדגם השוודי. למרות שהיא דבקה במדיניות הניטרליות שלה, שוודיה שומרת על יחסי קרבה עם נאט"ו. היא אינה מהססת להשתתף בתמרונים ובתכנונים צבאיים, ומאפשרת לכוחות נאט"ו להתאמן בשטחה.
אולם, היא אינה מכוסה על ידי סעיף 5 לאמנת הארגון (ואשינגטון) מ-1949 שמדבר על ערבות הדדית, לפיה תקיפה או פלישהלאחת ממדינות הברית כמוה כהתקפה על כל המדינות החברות.
מה הסיכויים לפתח את הדגם השוודי ביחסים של נאט"ו עם ישראל? "ההתבוננות ביחסים מזכירה את הדוגמה הקלאסית של מחצית הכוס. היחסים כיום קרובים יותר ממה שהיו לפני כמה שנים והערכתי שהם ילכו ויתחזקו כי יש בכך תועלת רבה לשני הצדדים. נאט"ו חוזרת ואומרת כי הדרך להגברת שיתוף הפעולה פתוחה בפני ישראל".

אגב, שימו לב לתצלום שצורף לכתבה ולמקורו:

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/printed/P271108/a.0.2711.290.1.9.jpg]

מטוס אייוואקס של נאט"ו שהובא לישראל תצלום: ויקיפדיה
מצויין שלוקחים תמונות מויקיפדיה.
חבל רק שלא קוראים את הכיתוב שעליהן.
התמונה המקורית:

קישור אל דף התמונה
מדובר על מטוס אמריקאי שנוחת בטורקיה ולא במטוס של נאט"ו שנוחת בישראל.
מקור התצלום אינו ויקיפדיה אלא חייל בצבא ארה"ב והצילום שוחרר לשימוש ציבורי ע"י הDOD

אפשרויות משלוח הודעות

אתה לא יכול לפתוח אשכולות חדשים

אתה לא יכול להגיב לאשכולות

אתה לא יכול לצרף קבצים

אתה לא יכול לערוך את ההודעות שלך

קוד vB פעיל

סמיילים פעיל

קוד [IMG] פעיל

קוד HTML כבוי

כלי אשכול	חפש באשכול זה
הצג גירסת הדפסה שלח דף זה ב E-Mail	חפש באשכול זה: חיפוש מתקדם
מצבי תצוגה	דרג אשכול זה
עבור למצב לינארי מצב כלאיים עבור למצב משורשר	דרג אשכול זה:

הדף נוצר ב 0.06 שניות עם 12 שאילתות
צור קשר - Fresh - למעלה