תום שגב | שיעור היסטוריה/הארץ
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]
לא להאמין: במשך 60 שנה הרשיעה גרמניה רק 500 בני אדם בגין השמדת יהודים בשואה
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]
מקובל להעריך שבתי המשפט הצבאיים של בעלות הברית הרשיעו אחרי מלחמת העולם השנייה 5,000 פושעים נאצים והוציאו להורג 800 מהם, רובם ככולם בגרמניה ובאוסטריה. המשפטים הידועים ביותר נערכו בנירנברג ובדכאו. גם מדינות אחרות, ובראשן בריה"מ, ערכו משפטים משלהן. איש אינו יודע אל נכון כמה אנשים הורשעו בהם. מחקר חדש שפורסם בימים אלה בדק את שפיטת הפושעים הנאצים במולדתם גרמניה. התוצאה תביך כל מי שהאמין ב"גרמניה אחרת".

ב-60 השנים שיצאו בין 1945 ל-2005 נפתחו בגרמניה יותר מ-36 אלף תיקים נגד 172 אלף חשודים. הנה לכאורה מספר מרשים למדי. אך תשעה מכל עשרה חשודים לא הועמדו למשפט. פסקי הדין נגעו רק ל-14 אלף נאשמים. יותר ממחציתם יצאו זכאים, בדרך כלל "מחוסר הוכחות". רק 6,656 גרמנים הורשעו.

חוקר המכון רב היוקרה להיסטוריה חדשה במינכן, אנדריאס אייכמילר, בדק ומצא שתשעה מכל עשרה אשמים הורשעו בשל פשעים שביצעו בתוך הרייך הגרמני, כלומר לא בשטחי הכיבוש. רוב האשמים הורשעו בשל חלקם בפשעי "ליל הבדולח" ורק כ-9% בשל מעשיהם במחנות הריכוז בגרמניה.

פחות מ-500 גרמנים הורשעו בגין חלקם בהשמדת היהודים; רק 204 מכל האשמים הורשעו ברצח. רוב האשמים יצאו בעונשים קלים למדי: שליש מהם נידונו לתקופות מאסר של חודשים אחדים, עד שנה. רק 9% מהנאשמים נידונו ליותר מ-5 שנות מאסר ורק 166 מהם קיבלו מאסר עולם. שישה עשר נאשמים נידונו למוות: רק ארבעה מהם הוצאו להורג, ועונשם של היתר הומר למאסר עולם; אחד הצליח להימלט. בין האשמים היו כ-400 נשים. רובן הואשמו בפשעים קלים יחסית, כגון הלשנה, ובהתאם לכך גם נידונו לעונשים קלים.

רוב המשפטים נערכו בשנים הראשונות אחרי המלחמה. מערב גרמניה עוד היתה נתונה להלם התבוסה והשתדלה להתקבל חזרה למשפחת העמים. בשנות ה-50 פחתו המשפטים, בין היתר בשל המלחמה הקרה. בראשית שנות ה-60 ניכרה עלייה קלה, אולי גם בהשפעת משפט אייכמן.

מספרם הגבוה של החשודים משקף נכונות לאומית לקבל אחריות על פשעי המשטר. מספרם הזעום של הנאשמים מעיד על מגבלות יכולתה של שיטת המשפט הליברלית להתמודד עם פשעי רודנות ומלחמה. הגרמנים לא חוקקו חוקים מיוחדים לצורך זה. העונשים הקלים שהוטלו על הנאשמים וכן חוקי התיישנות וחנינות שאיפשרו לרבים מהפושעים להתחמק מעונש, משקפים את האווירה הציבורית שליוותה את המשפטים האלה: הנתונים הסטטיסטיים החדשים מצביעים על מגמה להקל בעונשם של הנאצים, בעיקר ברוצחי היהודים.



http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1041654.html