זה מה שקורה כשאני ממש ממש רוצה למחזר ולנסות ליצור דברים חדשים מדברים קיימים. זה בנוסף לכך שמה שקיים בשטח לא ממש עונה על הדרישות שלי. אני זקוקה למשהו רחב ויציב וחזק, ויש לי עוד סיבות אישיות למה.
טוב, אז החומרים הדרושים:
12 קופסאות שימורים (אצלינו בבית יש תפוקה של 2 קופסאות שימורים בשבוע, אז הייתי צריכה המון המון סבלנות לחכות שישה שבועות עד שאתחיל בכלל לעבוד על הדבר הזה... )
96 אזיקונים ארוכים
הסלוטייפ החום העבה הזה שמכונה "דבק מלחמה", ולא ניראה לי שמישהו זוכר איך קראנו לו לפני מלחמת המפרץ הראשונה. (אשמח אם מישהו יזכיר לי )
קרטון עבה בגודל של 3X4 כאשר היחידות נמדדות בקוטר של קופסאות שימורים. ( למי שלא הבין: מציבים את קופסאות השימורים אחת ליד השנייה - 3 טורים, בכל טור 4 קופסאות, ואז מודדים רוחב ואורך).
זה היה בשביל הבסיס שניתן לעמוד עליו. באופן כללי זה מספיק למי שלא רוצה להשקיע בעיצוב - שזה דבר לגיטימי בהחלט - תלוי איפה אתה נמצא ו/או מה התקציב שלך, התלאות שהשרפרף הזה הולך לעבור, התנאים שבהם הוא יאוחסן...
בשביל הציפוי - אני בחרתי בנייר אריזה יפה, המון דבק פלסטי וצבע תלת מימדי שקוף של PLAID (זה פשוט טוליפ, אבל של חברת PLAID)

טוב, אז מכינים את הקופסאות:

אנחנו רוצים להצמיד אותן יחד כך שלא יזוזו והכל יהיה חזק ולא יתפרק אפילו תחת משקל כבד. בשביל זה בדיוק יש אזיקונים. כדי לחבר 2 קופסאות יחד אנחנו נירצה לכרוך סביבן אזיקונים, אבל אורכו של איזקון אחד לא מספיק. זה קצר מידי. דרושים לא אחד, לא שניים, אלא... 3 אזיקונים (לא פחות ). מחברים אותם בצורת משולש:

מלבישים על 2 הקופסאות שאנו רוצים לחבר ומושכים חזק באחד הקצוות עד שהן צמודות חזק ושום דבר לא רופף:

באופן כללי, ליתר ביטחון אני מעדיפה שיהיו 2 רצועות אזיקונים שמחברים את שתי הקופסאות: אחת בקצה אחד של הקופסאות ואחת בקצה השני. ניראה לי יותר בטוח.
עכשיו צריך לחבר את הקופסה השלישית. אז נחדיר אזיקון בין שתי הקופסאות שחיברנו:
וניקח עוד שני אזיקונים נוספים וניצור משולש נוסף:
לתוך אותו משולש מכניסים את הקופסה השלישית, ומושכים חזק עד היצמדות טוטאלית:

עכשיו גוזרים קצוות מיותרים של האזיקונים.
מרכיבים באותה צורה את 3 השלשות האחרות של הקופסאות.
אח"כ לוקחים כל 2 שלשות ומצמידים אותן יחד ע"י כריכת דבק מלחמה סביבן. למתוח חזק. לעשות מספר סיבובים. לא לקמץ.

ואז את 2 השישיות מצמידים יחד ע"י רכיכת דבק מלחמה סביב כל המערך הזה. שוב: למתוח חזק ולא לקמץ. לעשות כמה סיבובים:

זהו. עכשיו זה חזק ויציב, וזה בהחלט יכול להחזיק 55 קילו בלי בעייה (זה המשקל שלי ) ואני בטוחה שהוא יכול לשאת אפילו פי 2 בלי בעייה.
נותרה הבעייה הפסיכולוגית: היעדר משטח ישר לעין. לא יכולה להסביר את זה, אבל זה מרגיע יותר. ובשביל זה בדיוק קיים משטח הקרטון:

כפי שאמרתי קודם גודלו הוא 3X4, אלא שעיגלתי לו את הקצוות, שיתאים לעיקול של קופסת השימורים בקודקודים.
אז מציבים אותו על מערך הקופסאות ומתחילים להצמיד אותו טוב טוב אליו: צורה של שתי וערב. למתוח חזק ולא לקמץ, כמה סיבובים (זה הופך להיות ההימנון של השרפרף הזה ):

עכשיו, רציתי לצפות אותו כדי שיהיה יפה לעין, אבל האמת, לא רציתי להשקיע כל כך. אני בטוחה שיש ציפויים טובים ויפים מאלה, אבל הנה מה שאני עשיתי:
לקחתי נייר אריזה. הגודל הוא 3X4 (כמו הקרטון), אלא שהשארתי עוד שוליים של 3 ס"מ מכל צד.
מרחתי על המשטח העליון של הקופסאות דבק פלסטי בנדיבות, והדבקתי. עכשיו צריך להדביק את השוליים. הבעייה: השוליים עגולים והנייר לא. אז אבא שלי לימד אותי את הטריק: את השוליים בחלק שצריך להיות עגול חותכים לרצועות קטנות. כמו בציור: הקו המנוקד זה הקו שצריך להתקפל ולהיות עגול, הקו הרציץ החזק הוא קצה הנייר, והקו המקווקוו הוא הגזירה שלנו:

במציאות זה ניראה כך:


ואז מדביקים את השוליים:

ציפיתי גם מהצדדים, אלא שהפעם מרחתי את הדבק על הנייר ולא על הקופסאות עצמן (או הדבק מלחמה למעשה) משתי סיבות: הראשונה היא לשמור על הנייר עצמו: על הדבק רשום שהוא רחיץ, אז זה אומר שזה יכול לשמור מפני לחות, לפחות במידה מסויימת, וסיבה שנייה - זה אמור להוות קצת הגנה מפני שריטות מיזעריות.
הציפוי מסביב - צבע תלת מימדי שקוף על כל חלקה טובה של נייר האריזה, כדי לשמור גם מפני לחות וגם מפני שריטות של הנעליים וכו'. קצת הגנה לא תזיק, למרות שאין הגנה טובה מספיק.
הנה התוצאה הסופית:

מה שטוב בזה הוא שאם צריך יותר גובה גבוה אפשר להציב עליו שרפרף זהה בלי לפחד ליפול.

gvip
玛丽尔
כל מקרה הוא נס אלוהי
אני לא מבולגנת, אני פשוט חושבת שכאוס זה הסדר של היקום...

הערה ראשונה היא לגבי האזיקונים: גיליתי שבהום סנטר יש אזיקונים ארוכים - בערך 40 ס"מ, ואז במקרה הזה מספיקים 2 אזיקונים ולא 3 (עבור היקף אחד של הצמדת 2 קופסאות), מה שיוצא: 64 אזיקונים סה"כ לשרפרף כזה. לא 96.

שיפור שני: יופי:
בשרפרף שעשיתי לקחתי נייר מתנה והדבקתי על צידי השרפרף. יש אופציה אחרת לעשות אותו יותר יפה והיא: לעטר ולצבוע תחילה את קופסאות השימורים (לפני שמצמידים אותן יחד ומתחילים את העבודה), ולהשתמש בדבק מלחמה שקוף במקום חום.
מספיק לעטר 10 קופסאות שימורים - אלו העשר שמסביב. יש רק עוד 2 בפנים שלא רואים.
אני עשיתי עוד 2 שרפרפים מאז. את קופסאות השימורים ציפיתי במפיות יפות שאהבתי.
את החלק העליון שעליו עומדים: הדבקתי גם עליו מפית בצבע ובדוגמה מתאימים, אלא שאת צידי המפית בצדדים גזרתי בדוגמה של חצאי עיגול, ולבסוף מרחתי על זה צבע תלת מימדי עם נצנצים.




אחרי שימוש תדיר שעשיתי בשרפרפים ראיתי שהשיפור הזה של לא להדביק נייר בצדדים, אלא להשאיר את קופסאות השימורים חשופות יחסית, אך מעוטרות, הוא יותר מסתם יופי. זה הרבה יותר פונקציונאלי מכפי שזה ניראה. כשאנחנו רוצים את השרפרף, אנחנו רוצים לאחוז בו מהר, ואין סבלנות לעשות הכל לאט, להתכופף ולהרים אותו בשתי ידיים. צריכה להיות אחיזה נגישה, ביד אחת, כמו עם שרפרף רגיל. הקו של האזיקונים או הקו הרוחבי של דבק המלחמה מספקים את האחיזה הנגישה והמהירה הזאת. אנחנו זקוקים לאיזה שהם חורים או רווחים שלתוכם נוכל לדחוף את האצבעות ולאחוז מהר ובנוחות.

אחרי שהסברתי את זה אוכל לתת את הטיפים הבאים:
טיפ ראשון:
לגבי המרחק שבו שמים את האזיקונים מקצות קופסאות השימורים:
כלומר השלב הזה:

עדיף לא להצמיד את האזיקונים יותר מידי לקצות קופסאות השימורים. עדיף 2-3 ס"מ מהקצה, כמו פה בתמונה. כפי שציינתי למעלה - הם משמשים לאחיזה. בשרפרפים שעשיתי למעלה - הטורקיז והוורוד-עז, השתדלתי להצמיד את האזיקונים כמה שיותר לקצות קופסאות השימורים - בשביל היופי - ואחרי שימוש בהם ראיתי שזה לא נוח ואני צריכה להגביה.

טיפ שני:
לגבי שני השלבים האלה:

כלומר השלב שבו אנו מדביקים לרוחב בעזרת דבק מלחמה. את השלב הזה עדיף לעשות בעזרת נייר דבק רגיל שקוף בעובי 2 ס"מ משני סיבות:
הראשונה היא שוב - נגישות ונוחות האחיזה. גם אם לא שמנו את האזיקונים במרחק 2 ס"מ אלא פחות, צרות הנייר דבק תיצור לנו חורים שנוכל להכניס בהם את האצבעות כדי לאחוז בשרפרף. מניסיון האחיזה היא בלתי מודעת ונוחה.
סיבה שנייה: יופי. רואים יותר טוב את קופסאות השימורים המעוטרות.
את השלב הזה:

כלומר הדבקת דבק מלחמה לאורך, אפשר לעשות עם דבק מלחמה רגיל, למרות שהוא עבה, כי צרות נייר הדבק שהודבק לרוחב בשלב הקודם תיצור לנו חורים מספיק גדולים להכניס בהם את האצבעות בנוחות, מהר, באופן בלתי מודע.

gvip
玛丽尔
כל מקרה הוא נס אלוהי
אני לא מבולגנת, אני פשוט חושבת שכאוס זה הסדר של היקום...