לאחרונה בזמני הלא כל כך פנוי קראתי את הספר- ללא ספק אחד ספרי הצבא היותר מעניינים קראתי- הספר מתאר את סיפורו של חייל סדיר בצבא הרוסי במלחמת צ'צ'ניה הראשונה ולאח"כ בתור חייל קבע במלחמה השניה- הסיפורים בספר קשים מאוד, מתואר מהן צבא מבולבל חלש מאוד, חסר כל משמעת וערכים אנושים וצבאיים בסיסים(חתירה למגע, רעות, מנהיגות) קצינים ונגדים שמכים חיילים ואחד את השני ואיבדו כל ערך אחריות על חיילהם, התעלוליות שלידן הותיקה הכי לא ממושמעת בגולני נראית כמו קיטנה. חיילים שמוכרים נשק למורדים כאשר אחרי כמה שעות הנשק משומש נגדם.

כמה שאלות שעלו אצלי לאחר קריאת הספר:
1. איך צבא מקצועי מסודר ומרשים כמו הצבא האדום(או לפחות נראה כמו זה) הופך לשבר כלי לא ממושמע ולא מקצועי, ליד חלק מהארועים שכתובים בספר פעולות צה"ל במלחמה האחרונה נראות כמו מופת התכנון וביצוע הצבאי.
2. מה רמתם הצבאית והמקצועית והארגונית של המורדים הצ'צ'נים ביחס לשכנינו?(חמאס חיזבאללה)
3. מישהו יודע את המספרים האמיתים של הרוגים במלחמה?

תודה מראש לעונים.
לסיכום ספר מומלץ מאוד - מומלץ בחום לכל מהללי הצבא הרוסי.

1. שילוב של תמיכה ציבורית מצטמקת (= מגויסים עם פחות יכולת ומוטיבציה, כולל להישאר בקבע), תקציבים מצטמקים שמופנים לשימור יכולת מו"פ ולשחיתות ולא לאימונים ולהצטיידות, ומסורת של אכזריות וצייתנות עיוורת בדרגים הנמוכים.

בכלל, אני בספק אם "מהללי הצבא הרוסי" ישתכנעו- ברוסיה יש מסורת להאשים את הש.ג. ולטעון שבאופן כללי הכל בסדר וכמעט הצליח.

י. ח. ברנר על הפוגרומים של ראשית המאה:

ציטוט:

לא יאָלמו המאשימים-המזכּים! [הטוענים כי] לא העם הרוסי אשם בכל אלה המוראים, כי אם הפקידים והשוטרים ואנשי-הצבא; והיחפים והאיכּרים והפועלים הרוסים, העם הרוסי בעצמו, כולו, זכאי הוא.. כי כעם כמושליו, אכזר וגס בכל דברי ימי חייו, נבער ודורס-חללים בכל עברו ועבד-עבדים מאז ומעולם. עבדות נוקשה, בערוּת נוקשה, הכנעה נוקשה

http://benyehuda.org/brenner/london_005.html

אם כי רבים משערים שיש לזה קשר להיותו מתנגד משטר.

"במידה רבה, הודות למאמרי הארץ הוקמה ממשלת הליכוד הלאומי ונתמנה משה דיין כשר הבטחון. הארץ דרש תגובה צבאית על האיום המצרי שבועיים לפני המלחמה, ואף דרש את תפיסת הרמה הסורית ימים אחדים לפני הפעולה".
(הארץ מפרסם את עצמו, 22 ביוני 1967)


המדריך לשביל ישראל, מאת יגיל הנקין ויעקב סער. מהדורה רביעית, 2020
גלריית התמונות שלי

זהו, כמובן, לא העיתונאי הראשון שנרצח בנסיבות כאלה.

או"ם שמום.

חי וקיים: אוקראינה זייפה רצח מתנגד לפוטין


https://www.ynet.co.il/articles/0,7...0.html#autoplay

"במידה רבה, הודות למאמרי הארץ הוקמה ממשלת הליכוד הלאומי ונתמנה משה דיין כשר הבטחון. הארץ דרש תגובה צבאית על האיום המצרי שבועיים לפני המלחמה, ואף דרש את תפיסת הרמה הסורית ימים אחדים לפני הפעולה".
(הארץ מפרסם את עצמו, 22 ביוני 1967)


המדריך לשביל ישראל, מאת יגיל הנקין ויעקב סער. מהדורה רביעית, 2020
גלריית התמונות שלי

עושה חזרה גנרלית- לאף אחד לא אכפת- ירצחו אותו מחר.

אדם אמיץ בצורה בלתי רגילה.

"כשעובדים לא משחקים"
לא נשכח אותך לעולם.
בניה שראל הי"ד.

יצא לי לעבוד עם מהנדס ממוצא רוסי ששירת בצבא האדום במלוא תפארתו.
הוא לא מתאר צבא מסודר ומרשים,
אלא צבא שבו גם חיילים וגם קצינים נוקטים באלימות,
ויש התערבות באלימות - רק כשעולה חשש שהדבר יגמר בהרוגים.
חיילים - נשלחים למשימות התאבדות כשיטה, מתוך גישה של "אולי תסתדרו ותצליחו לשרוד", ובכל מקרה הגל הבא אחריכם כבר ינצח.
והמדינה מספקת אלכוהול כדי שחיילים לא יגנבו אלכוהול תעשייתי לא מזוקק ויתעוורו (מה שמעיד - על העדר שליטה וסדר).

מה שחיפה על כל הבעיות - היה הרעל לאימפריה הסובייטית: חלק גדול מהחיילים באמת האמינו שמה שהם עושים חשוב מאוד, ושווה להקריב עבורו את חייהם.

30 שנה אחרי זה - אין אימפריה סובייטית. אין רעל.
לאחר שהקומוניזם רוקן את הכלכלה מתוכן והתרסק, נשארה מדינת עולם שלישי שבקושי מתפקדת,
שנותר במחסניה ציוד יקר שחלק מהתושבים היותר יזמיים/נכלוליים מוכרים אותו.
חלקם הופכים בהמשך לאוליגרכים.
חלקם סתם משתכרים.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי blackrush חיילים שמוכרים נשק למורדים כאשר אחרי כמה שעות הנשק משומש נגדם.

זה כבר נשמע בזיון בסגנון מלכוד22,
ספר שנכתב על הצבא האמריקאי.
בשני המקרים לא ברור כמה מזה קשור למציאות - או הקצנה דרמטית.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי ai2 זה כבר נשמע בזיון בסגנון מלכוד22, ספר שנכתב על הצבא האמריקאי. בשני המקרים לא ברור כמה מזה קשור למציאות - או הקצנה דרמטית.

בבצ'נקו לא היה היחיד שכתב על הלחימה שם, הוא פשוט עשה את זה בצורה באמת יוצאת מהכלל (וגם היה אחד הראשונים לפרסם את זכרונותיו במערב). רבים וטובים סיפרו מעללי זוועה על ההתנהלות שם, שנגעו אגב לשני הצדדים.

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל