10-03-2009, 06:40
|
|
|
|
חבר מתאריך: 08.04.06
הודעות: 1,390
|
|
|
שמיים, יער, סגול, קופי אנן, ארנבת ומדבקות
אלו היו התחפושות שלי שאני זוכרת. לצערי אין לי תמונות אבל יש לי סיפורים.
תמיד בפורים מזג האוויר לא ברור ועד הרגע האחרון לא יודעים מה יהיה מזג האוויר. חם? קר? גשם? פתאום חם? מיד אח"כ קר? ואם נשארים בחוץ כל היום בטיולים האם צריך מעיל? אני הרי לא חוגגת בבית או במקום סגור. אני יוצאת לדיזינגוף ומטיילת ברחובות.
שמיים
כל פורים יש לי את הדילמה הזאת ותמיד אני מנסה ליצור משהו שאפשר ללבוש מעל או מתחת למעיל, ושהכל יהיה נוח. הפתרונות הראשונים שהיו לי היו בצורת גלימה: גלימה תמיד מתאימה מעל למעיל או בלי מעיל. לא דורש הרבה. התחפושת הראשונה שהיתה גלימה היתה שמיים: לקחתי בד תכלת, יישרתי קצוות, עשיתי לו השחלה לחוט בשביל לקשור על עצמי את הגלימה הזו, וכל מה שנשאר זה לצייר או להדביק דברים שיגידו לכולם: אלו שמיים.
מה מסמל שמיים? הדבר הראשון שעלה בדעתי זו בדיחה אישית שלי: ציור של ענן ועליו נבל ועל הנבל תלוי פתק: "תיכף אשוב". מה עוד? מצחיק, אבל הדבר השני שחשבתי עליו שמסמל שמיים זה דווקא כבשים. אתם יודעים - כשיושנים בלילה סופרים כבשים... הכבשים עפות באוויר... אח"כ יש עננים ומטוסים וציפורים. הרבה זמן לצייר לא היה לי, אז את כל הציורים עשיתי מטפטים. יש טפטים שיש להם דבק מאחור - בדיוק כמו שיש למדבקות. אז ציירתי, גזרתי, הדבקתי על הגלימה. וכך יצאתי החוצה.
נסעתי לי לדיזינגוף וכמו מזל טוב של כל שמיים פגשתי במלאכית. להפתעתי היא היתה מלאכית דווקא יפה ומיוחדת. לא תחפושת כל כך טריביאלית ורגילה. הסתכלנו אחת על השנייה והיא סקרה אותי, הסתובבה סביבי להסתכל על התחפושת שלי. גם אני הסתובבתי סביבה. בסוף היא שאלה אותי למה התחפשתי. אמרתי לה: "לשמיים". היא מאוד אהבה. אח"כ כל אחת הלכה לדרכה.
המשכתי ללכת וראיתי מולי 3 בחורים. ואז שמעתי אחד מהם מסביר לשני שהתחפשתי לווילון אמבטיה... 
נו טוב, באמת לא חשבתי על זה. צודקים .
יער
בשנה שאחרי זה חזרתי על הטריק: גלימה. אבל מה הפעם? יער. איך עושים יער? גלימה ירוקה כמובן. תמונות של חיות לקחתי מחוברות צביעה של ילדים קטנים. צילמתי במכונת צילום, צבעתי והדבקתי הכל בדבק פלסטי על הבד. יצא דווקא יפה. הגלימה אכן הוכיחה את עצמה. הפורים הזה היה די הפכפך.
סגול
בשנה השלישית חשבתי לחזור על הטריק בפעם השלישית, רק הבעייה היא שלא יצא לי שום רעיון. בסוף החלטתי לקנות בד סגול ולהגיד שהתחפשתי לסגול. לא משהו, אבל לפחות התחפשתי. כלומר, כאילו התחפשתי.
קופי אנן
באותה שנה קופי אנן עשה סיור אינטנסיבי במזרח התיכון ובין השאר הגיע גם לישראל, וזה היה בסביבות חודש לפני פורים או באיזור פורים והיה הרבה רעש סביבו. אני לא זכרתי כל כך הרבה רעש סביב מישהו שהגיע מאמריקה כדי לדבר עם המנהיגים שלנו. מאז זה הפך למסורת: כל מי שהגיע מאמריקה למזרח התיכון כדי לדבר עם המנהיגים שלנו קיבל הרבה רעש: קונדוליסה רייס, קלינטון - ביל וגם הילרי, ועד כאן מגיע זכרוני, כי אני ממש לא מעורה בפוליטיקה.
אז היינו בקופי אנן. זה היה בדיוק יום לפני פורים. אני ועוד מישהו שאני עובדת איתו דיברנו קצת והתבדחנו על כל המצב הפוליטי ואמרתי לו שאין לי בכלל רעיון לתחפושת לפורים, אז הוא אמר לי: "תתחפשי לקופי אנן". זה היה כמובן בצחוק ובאותו רגע גם אני לא לקחתי את זה ברצינות. גם אני חשבתי שזו בדיחה טובה. זה היה בתחומי הגדר של הבלתי אפשרי.
במשך שאר היום כשחזרתי הביתה חשבתי לעצמי: בעצם, למה לא? אבל איך מתחפשים לקופי אנן?
הרעיון היחיד שהיה לי זה בסגנון של חידת הגיון: לוקחים איזה בד שאני שמה על עצמי (הקטע של אפשר ללבוש עם או בלי מעיל) ומציירים עליו כוס כפה מעל ענן. וזה בדיוק מה שעשיתי. אף אחד לא הבין, אבל אני נהניתי מהרעיון.
ארנבת
באותה שנה אמרתי שאכין את עצמי מראש. לפחות שבועיים מראש. זו שוב היתה שנה שלא יצא לי רעיון. ביקשתי מאמא שלי שתיתן לי רעיונות, והיא אמרה: "למה שלא תתחפשי לארנב?"
"ארנב? אבל אמא, אני רוצה משהו מקורי!"
נו, החג מתקרב ולי אין שום רעיון אחר, אז החלטתי ללכת על זה. קניתי אוזניים של שפנפנות (אלה הוורודות שבדר"כ מתחפשים איתן לפלייבוי), היה לי סווצ'ר וורוד יפה, ומה אומר ארנב יותר מגזרים?
איך עושים גזרים? לקחתי את המטליות האלה שמנקים איתן במטבח - אלה שניראות ומרגישות קצת כמו לבד, ציירתי עליהן גזרים וצבעתי עם לורדים עבים. ציירתי המון המון גזרים. אולי 25 צריך לכסות את כל הסווצ'ר וגם את המכנסיים. אח"כ גזרתי. אח"כ תפרתי אחד אחד. הרבה עבודה, אבל יצא יפה. לגימור לקחתי המון גומיות לשיער ותפרתי על שולי המכנסיים, וגם שמתי סרטים יפים בשיער, והייתי ארנבת חמודה לכל דבר.
כל מה שנשאר זה לספר על תחפושת המדבקות. כל הסיפור ולמה זה נקרא "מדבקות" נמצא בקישור הבא:
מדבקות
_____________________________________
gvip
玛丽尔
כל מקרה הוא נס אלוהי
אני לא מבולגנת, אני פשוט חושבת שכאוס זה הסדר של היקום...
נערך לאחרונה ע"י מריאל בתאריך 10-03-2009 בשעה 06:51.
|
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
