חברים,
אני חזרתי עכשיו מתרגיל מאד גדול בצאלים. היה תרגיל קשה, שלושה לילות נהיגה רצופים, הכל בשטח, מנות קרב, סופות חול, שישו ושימחו. אבל לא על זה אני מתלונן. סה"כ באנו להתאמן והתאמנו טוב, ככה שהיה בסדר. אבל הבלגאן עם הכלים...
אני במחלקת מרגמות. בהתחלה דובר על כך שיהיה לנו שני האמרים. סבבה. הזמנו שישה חבר'ה למילואים, כולם באו. אחרי זה אמרו לנו שיהיו לנו ג'פס"ים. לא נורא. קצת קר אבל אפשר להתגבר. אחרי זה הורידו אותנו לג'פ"ס אחד. טוב, אין מה לעשות, שלחנו שני חברה לחי"ר ואחד שלחנו הביתה. מחכים לג'פס, והוא לא מגיע. מתקשרים לקצין רכב - הג'פ"ס בבחינה, הוא תיכף יוצא, עוד חצי שעה, עוד שעה, חכו רק עוד קצת וכו'. בטח כולם מכירים את השטויות האלה. בסוף, אחרי שכל הגדוד כבר יצא מצאלים ונערך בשטחי כינוס, אנחנו מקבלים ג'פ"ס בלאי ומבהירים לנו שזה מה שיש. או שניקח את זה או שנלך הביתה. טוב, בשלב הזה כל מה שאנחנו רוצים זה לצאת ולחבור לגדוד, לא משנה איך אפילו עם מטאטא.
זורקים עליו את הציווד וזזים. בג'פס יש חור בדופן. חור גדול, תוצאה של תאונה כנראה. זה מפריע לו לנסוע? לא. מכופפים את השוליים של החור, כדי שלא יקרע את השקש"ים, וממשיכים להתאמן.
גמרנו את האימון, הכל טוב ויפה, באים להזדכות על הג'פ"ס. אחרי שורה של טירטורים (איפה טופס זה, תיסע להחתים אישור תחמושת, למה אין לך אישור כזה וכו') אני סוף סוף עולה על הרמפה, עובר את כל הבחינות, יורד, בא לקבל את האישור. הבוחן מסתכל על הג'פס -"מה זה החור הזה?" -ככה קיבלנו אותו.
"אין מצב שככה הג'פס יצא מפה. תמלא דו"ח תאונה"
אבל לא עשיתי תאונה.
"לא מעניין אותי. אני לא מזכה אותך עד שתמלא דו"ח תאונה"
לך תתוכח איתו. קצין הרכב של החטיבה אומר לי שהדרך הכי טובה זה להודות שעשיתי תאונה, להגיד שזה היה בחושך ולא ראית כלום, להישפט אצל המג"ד ולצאת עם נזיפה והכל יבוא על מקומו בשלום. אבל לא עשיתי תאונה.
"אין מה לעשות. לא בדקת את הגפ"ס לפני שיצאת-אכלת אותה."
אבל לא הי לי זמן- רציתי לצאת לאימון ואם לא הייתי לוקח אותו לא היה לי משהו אחר.
"אין מה לעשות, מישהו צריך לשלם על התאונה הזאת"
עכשיו אני כנראה עומד לפני חקירת מצ"ח. למה? כי רציתי להתאמן יותר מדי.

נצח זה הרבה הרבה זמן

כך קרה גם לי, פרייר, התאמנתי במו"ס וגם אותי החתימו על גפ"ס בלאי (מסרק הגה).
כך נסעתי במשך כל התרגילים וגם במסכם שנגמר הרחק בדרום.
את הדרך חזרה נהגתי על הכביש, המצב היה מסוכן, ההגה היה משוחרר ולא מדויק.
כל הדרך הטרידה אותי המחשבה, איך לעזזאל החתימו אותי על כזה כלי?
כשחזרתי התחיל הבלגן והלחץ של השיחרור, תבוא לפה תלך לשם וכך הגעתי לסדנה.
בסדנה פגשתי את הרס"ר שבחן את הגפ"ס, כעבור כמה רגעים מסרו לי רשימת תיקונים כאורך הגלות.
כנראה שסיפרתי לחברה האלה בדיחה כשאלתי איפה המכונאים שיעשו את העבודה?
אתה חביבי צריך לעשות הכל. (אני חייב לציין שיש לי מספר פיוזים ספר בראש, אך באותו הרגע כל המחסן נשרף).
הכרזתי שאני נוסע למאהל ואם הם רוצים את הגפ"ס בחזרה שיבואו לשם לקחת אותו.
הפסקתי את הליך השחרור שלי ופרסתי את השק"ש אחרי שהתנצלתי לשליש שלנו שכנראה יצתרך להישאר עמי.
אין לי זמן לתאר את המשלחות ואת רמת דרגתם שעשו בכדי להניא אתי מהעניין, אני בשלי.
עוד חברה הצטרפו לשגעון שלי זה התחיל עם הצוות ונגמר בכל היחידה.
לא נשארה להם ברירה והם התקפלו מכל העניין.
כנראה שאתה הפרייר שחתם על אותו הגפ"ס.

קודם כל בגירה צודק.
רוצים משפט רוצים בלגן - אין שחרור תשלמו יממ"ים.
ולפותח השרשור- אתה צודק בכל מילה - תגיש תלונה נגד מי שאמר לך את הדברים ותביא את כל החיילים כעדים.
אם צריך תעבור להליכים אזרחיים.
הגיע הזמן ללמד אותם לקח שבגלל המיתון הם לא ירכבו על אזרחים תמימים שעושים מילואים.
מי היום קצין קבילות חיילים לא בחור בשם ון-נוסטרנד? [שהיה פעם קוזמו קרמר?]

מה, פעם ראשונה שלך?
היום לכל ילדה בת שמונה יש בפלאפון מצלמה.

תמצא את הפרצופים שהיו איתך ולכו תתקעו את הסדירים שתפסו עליכם טרמפ.
מקווה שתצליח.

אם אתה מחזיק ביד ענף זית דק, כדאי מאוד שביד השנייה תהיה לך חרב חדה וגדולה.
(הפרשנות שלי לרעיון שמאחורי סיכת המ"מ)

"שבעה דברים בגולם ושבעה בחכם. חכם אינו מדבר לפני מי שהוא גדול ממנו בחכמה, ואינו נכנס לתוך דברי חברו, ואינו נבהל להשיב, שואל כהלכה ומשיב כעניין, ואומר על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון, ועל מה שלא שמע אומר לא שמעתי, ומודה על האמת. וחילופיהן בגולם.;" מסכת אבות- פרק ה', משנה ז'

אותו הסיפור אצלנו- כל אימון עורב החימוש מנסים להפיל עלינו טפ"ש ושורת תיקונים. אגב, בכל פעם זה נגמר באותה צורה: זורקים להם את הנגמ"שים מסובבים את הגב והולכים. שורה תחתונה- מה הם כבר יעשו? לא ישחררו אותך ממילואים?

ברור, הרי הפיות והגמדים שעושים מילואים באימון העוקב לך יטפלו בזה.
גבר...

"The Nation that draws too great a distance between its soldiers and its scholars
will have its children taught by cowards and its fighting done by fools." Thucydides

"When a true genius appears in the world, you may know him by this sign, that the dunces are all in confederacy against him."
John Kennedy Toole

ראית כמה אנשי קבע וסדיר יש בסדנה? שיתחילו לעבוד!

עוד סיפור מהסדנה הזו, באימון נוסף (מאוחר יותר) החליטו שנחתום גם על נגמשים אפילו שאנחנו לא משתמשים בהם.
למה? שאלנו, נעננו שאנחנו חייבים לחתום על כל חבילת הכלים לאימון במו"ס גם אם לא נשתמש.
הכלים הוצבו ברחבת הכלים ולא הוזזו במשך כל הריענון, בסופו הגיע בוחן עם מדיד וצבע לבן והחל לסמן חוליות להחלפה.
אתה מבין את החוצפה? אני לא.

ראשית, לא הגבתי לך.

נראה לך שאני מרחם על הסדירים? מי בדיוק אתה חושב מכין את כלי רק"מ לפני ואחרי האימון? החובה והקבע? מחלקת החימוש במילואים שלהיחידה שלך שמתגייסת כחלוץ לפניך. מצוות המילואים מצופה לעשות בדיוק מה שהם יודעים ומחוייבים- תל"ת/תא"ת וטיפול צוות שבועי. כלומר אותו צוות שזרק את הכלים ללא טפ"ש צוות/חימוש של היחידה שסיימה אימון, משאיר כלים מוזנחים ליחידה המתאמנת בשבוע הבא (ואולי כבר באותו חמישי). גם אם נזרקו ע"י היחידה המזדכה, הכלים לכל היותר נבחנים ומושארים בצד. חיילי החובה של המתקן מוגבלים במספר תחומים ויעבדו עליהם רק אם אין יחידה מתאמנת נוספת.


לגבי חתימה על כלים מיותרים, זה בדיוק האחריות של מ"פ המפקדה וקצין החימוש שלכם (וקציני ההדרכה לפני האימון).
אני לעולם לא חותם על כלים שברור שלא יזוזו, ואם במקרה קרה שלא זזו למרות שהוכנו - לא נוגעים בהם בזיכויים.

נ"ב כן, ראיתי כמה אנשי קבע יש בסדנה - לא מספיק (אם אנחנו מדברים על סדנת הנגמ"שים).

ציטוט:

הכלים הוצבו ברחבת הכלים ולא הוזזו במשך כל הריענון, בסופו הגיע בוחן עם מדיד וצבע לבן והחל לסמן חוליות להחלפה.

בסדר גמור, זה תפקידו לבחון כל כלי לפני ואחרי אימון. הכלי לא זז? אז אל תיגעו בו.

"The Nation that draws too great a distance between its soldiers and its scholars
will have its children taught by cowards and its fighting done by fools." Thucydides

"When a true genius appears in the world, you may know him by this sign, that the dunces are all in confederacy against him."
John Kennedy Toole

ציטוט:

במקור נכתב על ידי בגירה בסופו הגיע בוחן עם מדיד וצבע לבן והחל לסמן חוליות להחלפה.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי a_tell הנגמ"ש שנהגתי בו יצא לשטח עם כמה חוליות זחל שדרשו החלפה בצד אחד. הקח"ש שלנו ידע על הבעייה אבל אמר שנטפל בה אחרי שנחזור מהשטח. ביום האחרון בזמן הטיפולים, אחרי שכבר שפרסנו זחל בצד אחד, החלפנו חוליות וסגרנו (ליתר דיוק, החימושניקים של המרכז עשו את כל העבודה בזמן שהצוות הסתכל מהצד. רק אני ישבתי בכסא הנהג), התברר שצריך לחזור על הפעולה גם בזחל השני. מפקד הכלי החליט שהספיק לו וחתך הביתה בלי לחכות לאישור מהקח"ש. אני הלכתי אחריו בשקט.

מכאן

"היטלר מת, סטלין מת ועוד כמה ששכחתי את שמם

ובכל זאת עדיין נשפך כאן דם"

אני זוכר איך באחד המילואים הראשונים שלי רצו שאני אחתום על כל החפ"ק, שזה כמה וכמה לנדרוברים על כל הזיווד שלהם. אמרתי שאין לי בעיה אבל אני עובר פריט פריט ומוודא שהכל נמצא ושום דבר לא שבור, אז ויתרו לי...

אחר כך למדתי שאם אתה חותם על פנס וו, שמור עליו מכל משמר - אבל אם אתה חותם על אוגדה שלמה אתה יכול לישון בשקט כי אף אחד לא באמת יכול לצפות שתישא בעלויות כאלו.

מעניין שגם לי קרה בדיוק אותו הסיפור לפני שלוש שנים.
חתמנו על איזשהוא גפ"ס שנראה כמו גרוטאה מתנייעת בשביל איזשהוא תרח"ט.
הגענו להזדכות עליו בשתיים בצהרים ומצאו לנו דפיקה בגריל ואמרו לנו שצריך למלא טופס תאונה.
אין לי מושג למה נטפלו למכה בגריל - כל הגפ"ס נראה כאילו הרכיבו אותו מחלקי שילדות חלודים שנאספו משטחי אש.
אני גם לא יודע בדיוק מה קרה בחימוש בשעות הבאות כי הייתי במקום אחר.
אני רק הבנתי שהתחילו לדבר איתם על זה שאחרי חמש אחה"צ צריך לשלם ימ"מ נוסף, וגם החימושניקים כבר רצו לברוח הבייתה.
בסופו של דבר העסק הסתדר בלי שום דו"ח, רק שתקעו אותנו בצאלים עד חמש.

חזרתי מאותו תרגיל והייתי צריך להזדכות על סופה. משום מה החליטו שם שאת הסופות לא בודקים. פשוט מחנים ומזדכים. אני לא בטוח שמישהו יבדוק אותה בכלל עד התרגיל של שבוע הבא.

אז מי שיגיע שבוע הבא לחתום על סופה, מה הוא צריך לעשות?
להכריח אותם לבדוק לפני שהוא חותם?

יש הבדל בשגרת הטיפולים בין רק"מ לרכב. בשביל אחזקת הרכב באימונים לא באמת צריך את הנהג או את אנשי החימוש במיל' (בניגוד לרק"מ).

מה אתה צריך לעשות עם הרכב שאתה מקבל? לבדוק שהוא עבר טיפול שבועי וקיימת חותמת בכרטיס עבודה, וכמו כל נהג לבצע בדיקה על כל מה שאפשר וברמת ההבנה שלך.

"The Nation that draws too great a distance between its soldiers and its scholars
will have its children taught by cowards and its fighting done by fools." Thucydides

"When a true genius appears in the world, you may know him by this sign, that the dunces are all in confederacy against him."
John Kennedy Toole

באת, התאמנת ונשארת לבד עם הבעיה? תפנה למפקד שלך ולמג"ד ושיתחילו להראות לך מה היא אותה "רעות" ו"אחוות לוחמים" שמדברים עליה. אל תפיל הכל על עצמך. תפעיל אותם, תספק להם עדים ושהם אלה שיפתחו חקירת מצ"ח על כל הסדנא הידועה לשימצה הזו. אם צריך, תגיע עד למפקד המיתקן.

לא ייאמן, השנים עוברות והשיטה אותה שיטה.

אם תצטרך עזרה בכתובות וטלפונים, אשמח לספק. אל תיכנע.

עלה
העמותה למען משרתי המילואים
admin@miluim.co.il

פורום ב- ynet
אתר העמותה למען משרתי המילואים (ע"ר)
דף הפייסבוק של העמותה למען משרתי המילואים (ע"ר)

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://prdupl02.ynet.co.il/ForumFiles_3/30864981_1.JPG]

המפקד שלי (לא הישיר, זה שמעליו) בטוח ש"רעות" זו מלצרית בבית קפה ו"אחוות לוחמים" זו סוג של חלבה. הוא כבר התקשר להאשים אותי בתאונה למרות שכל הזמן נסענו באותה שיירה והוא ראה שלא היתה שום תאונה. רמזתי לו שהוא סוג של אידיוט ובזה נגמר הסיפור.

נצח זה הרבה הרבה זמן

לפחות לא הרסו לך את חוש ההומור.

תשמע, אתה יודע מהי ההגנה הכי טובה. תתחיל לתקוף - תכין מכתב עם כל הסיפור עבור נקח"ל, חתום על ידך וע"י כל מי שהיה נוכח איתך בזמן משיכת הג'פ"ס ותדרוש חקירה, מיצוי הדין עם מי שצריך, התנצלות וביטול הליכים נגדך. תשלח העתק לכל העולם + המג"ד שלך + מפקד מל"י.

אל תצפה לגדולות מנקח"ל וגם לא משאר הגורמים, אבל מניסיון, מכתב שכזה אולי יעשה משהו ואם לא, לפחות ירתיע. אם תרצה, גם תקשורת עוזרת במקרים כאלה.

טלפונים ופקסים:

נקח"ל
פקס 03-6977135
טל' ענף הפניות 03-6977374

לשכת הרמטכ"ל
פקס: 03-5698296
טל': 03-5691120

לשכת שר הביטחון
פקס: 03-6976218
טל: 03-56975436

ועדת חו"ב:
פקס: 02-6753100
טל': 02-6408536/7

הועדה לענייני ביקורת המדינה:
פקס: 02-6753111
טל': 02-6408268/9/8526

מבקר המדינה
mevaker@mevaker.gov.il

מג"ד

מפקד מל"י (תוכל לברר פרטים אצל קפ"צ, בטל' 035691000)

אם תקבל תשובות לא מספקות, צור קשר ונשמח לעזור.

עלה
העמותה למען משרתי המילואים
admin@miluim.co.il

פורום ב- ynet
אתר העמותה למען משרתי המילואים (ע"ר)
דף הפייסבוק של העמותה למען משרתי המילואים (ע"ר)

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://prdupl02.ynet.co.il/ForumFiles_3/30864981_1.JPG]

את הטלפון החשוב באמת לא נתת לו - כרמלה מנשה!!!

קיימת הגנה משפטית כלשהי על מבצעי העוולות עקב מסגרת הצבא?

ההגנה היא אותה הגנה שיש לך באזרחות - יש נטיה לאנשי מילואים לחשוב שהמילואים מתחילים בחיול ונגמרים בשחרור, הכל מותר ומרגע שהשתחררת, הכל מאחוריך.
כמו במקרה הזה - האם תשכור רכב ללא בדיקה מקדימה שלו?
עכשיו זו לא דוגמה חדשה, וכן - יש נטיה "לרכב" על אנשי מילואים בדברים האלה. הפתרון הוא להתנהג בצורה רגילה - לספור הכל, לבדוק הכל ולצלם. וכן, בטופס חתימה לרשום - יש חור גדול בדופן.
ואם כבר הסתבכת - לפחות לרשום ולתעד הכל, ולחשוב על נקיטת צעדים משפטיים.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

עם חוש הומור כזה אתה בטוח תצליח.
תעשה כל מה שואן נוסטרנד אמר כאן.