מישהו יודע איפה אני יכול למצוא מידע על זכוכית ברמה המולקולרית שלה?
הייתי ב"הופעה" של דני נוטמן (מנפח זכוכית ממכון ויצמן) שעורר לי מאוד את הסקרנות בקשר לזה ואני מחפש ביסוסים מדעיים לדבריו,
בבקשה את ויקיפדיה גם אני מכיר ועברתי כבר על הדברים שם

אז מה אתה צריך מעבר למה שכתוב בויקי?

מה הוא אמר שאתה צריך ביסוס לגביו?

בעיקרון הוא טען שזכוכית זה בעצם יותר נוזל ממוצק בגלל שברמה המולקולרית החומר כל הזמן זז ומשתנה, בכל מקרה מצאתי כבר חומר על זה אבל תודה בכל זאת

אגב אם זה מישהו לא יודע עדיין על חומרים אמורפיים (כמוני) אז הנה :
http://www.hayadan.org.il/wp/amorph...terials-290708/

הוא צודק. זכוכית היא מטריצה ג'לית של סיליקה. הג'ל הוא מאד צפוף ויחסית יבש, אבל זכוכית היא אכן לא מוצק במובן הפיזיקלי. הג'ל הזה נתון לשינויים עם הזמן, אם כי הם איטיים מאד. דוגמה יפה לכך היא הידקקות חלונות בקתדרלות עתיקות באירופה עקב "נזילה" של חלק מהג'ל בכיוון הכבידה (תחתית החלון עבה יותר, וראשו דק יותר מאשר בתקופת ייצורו)

מעבר לכך - קיימת כיום שיטה לייצור פולימרים קרמיים (זכוכיתיים) גם בטמפ' החדר, וללא הזדקקות להתכת הסיליקה. התהליך נקרא תהליך הסול-ג'ל, בו יוצאים מתמיסה ובה מונומרים סיליקטים, וע"י הוספת מים וקטליזטור (חומצה או בסיס) ניתן ליצור פולימריזציה של הסיליקה בתהליכי הידרוליזה ודחיסה, תו"כ יציאת מולקולות מים ואלכוהול. בתחילה מתקבל ג'ל לח ואמורפי, ועם הזמן הג'ל מתייבש לקבלת פולימר בעל תכונות זכוכיתיות.

מיכל - 20.1.13
מאיה - 9.11.14
נטע - 2.4.20

אני חושב שההגדרה הנכונה לזכוכית היא שהיא צמיגה ולא נוזל, אבל גם לזה יש כמה דעות ולא הגדרה מוחלטת עד כמה שזכרוני מהתיכון אינו מטעה אותי.

אלו העקרונות שלי, ואם אתה לא אוהב אותם, ובכן, יש לי אחרים.
Groucho Marx

'In the End We Are All Alone, and No One is Coming to Save You''
john reese

אז זה אומר שאם אני אשאיר כוס זכוכית עומדת אז, בהנחה שלא ישברו אותה, אחרי הרבה הרבה שנים/יובלות/עידנים אני אקבל שלולית? D:

תוספים לפורום
קורס לטינית בלעדי לפרש, בפורום שפות ובלשנות.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Tallyco הוא צודק. זכוכית היא מטריצה ג'לית של סיליקה. הג'ל הוא מאד צפוף ויחסית יבש, אבל זכוכית היא אכן לא מוצק במובן הפיזיקלי. הג'ל הזה נתון לשינויים עם הזמן, אם כי הם איטיים מאד. דוגמה יפה לכך היא הידקקות חלונות בקתדרלות עתיקות באירופה עקב "נזילה" של חלק מהג'ל בכיוון הכבידה (תחתית החלון עבה יותר, וראשו דק יותר מאשר בתקופת ייצורו) מעבר לכך - קיימת כיום שיטה לייצור פולימרים קרמיים (זכוכיתיים) גם בטמפ' החדר, וללא הזדקקות להתכת הסיליקה. התהליך נקרא תהליך הסול-ג'ל, בו יוצאים מתמיסה ובה מונומרים סיליקטים, וע"י הוספת מים וקטליזטור (חומצה או בסיס) ניתן ליצור פולימריזציה של הסיליקה בתהליכי הידרוליזה ודחיסה, תו"כ יציאת מולקולות מים ואלכוהול. בתחילה מתקבל ג'ל לח ואמורפי, ועם הזמן הג'ל מתייבש לקבלת פולימר בעל תכונות זכוכיתיות.

תודה על ההסבר הוא באמת ציין את זה (את עניין הנזילה לא את תהליכי יצירת הזכוכית), מה שמעניין יותר (לפחות אותי) הוא העובדה שלמרות שהזכוכית זזה ומשתנה במהלך הזמן, היא נשארת במסגרת קבועה, מה משאיר אותה בעצם במסגרת ? איך היא "רק" מקבל חלק יותר עבה בחלקה התחתון ולא מתעוותת בצורתה בחלקה העליון ?
הרי זה הדבר הראשון שהייתי מצפה לו, מסגרת עליונה אשר תיצור סוג של בטן כלפי כוח המשיכה
או שזה פשוט עניין של זמן ?

חלונות כנסיה לא מידקקים בחלקם העליון. שיטת הכנת זכוכיות שטוחות בימי הביניים הייתה כזו שיצקו את הזכוכית הנוזלית על משטח מסתובב: החלק החיצוני יצא עבה יותר ואותו העדיפו הזגגים לשים בתחתית החלון. להבים מאובסידיאן (זכוכית געשית) שיוצרו בתקופת האבן הקדומה נותרו במשך אלפי שנים רבות חדים כתער וניתן להתגלח איתם כיום - סימן מובהק שהזרימה שלהם הייתה זניחה.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי נתן נוסבאום חלונות כנסיה לא מידקקים בחלקם העליון. שיטת הכנת זכוכיות שטוחות בימי הביניים הייתה כזו שיצקו את הזכוכית הנוזלית על משטח מסתובב: החלק החיצוני יצא עבה יותר ואותו העדיפו הזגגים לשים בתחתית החלון. להבים מאובסידיאן (זכוכית געשית) שיוצרו בתקופת האבן הקדומה נותרו במשך אלפי שנים רבות חדים כתער וניתן להתגלח איתם כיום - סימן מובהק שהזרימה שלהם הייתה זניחה.

האמת שתפסת אותי לא מוכן עם התשובה הזאת, ב"הרצאה" הבחור שהיה ממכון ויצמן טען שכמו שנכתב למעלה על החלונות, ההנחה שלי הייתה שהוא צודק אבל כנראה לא יהיה מנוס מלבדוק בספריה את הסוגיות התנועה של חלקיקי הזכוכית ובמה היא מתבטת (אם בכלל)

בהגדרות של בית ספר, זכוכית נמצאת במצב צבירה מוצק (היא לא ממש נוזלת ובהחלט לא גז, אז לא נשארו אופציות אחרות ), אבל בפיזיקה מצב מוצק מוגדר בצורה אחרת: זהו גביש, ז.א. חומר שבו חלקיקים (אטומים או מולקולות) מסודרים בסריג.

לפי הגדרה זו זכוכית לא שייכת למוצקים, כי אין לה מבנה פנימי של סריג. בעצם, אין שם שום מבנה מסודר ומהבחינה הזאת זכוכית דומה יותר לנוזל מאוד צפוף וצמיגי. לחומרים כאלה, שהם לא מוצקים וגם לא ממש נוזלים, פיזיקאים קוראים "glass".

!Ph'nglui mglw'nafh Cthulhu Rl'yeh wgah'nagl fhtagn

ציטוט:

במקור נכתב על ידי grimnir_a בהגדרות של בית ספר, זכוכית נמצאת במצב צבירה מוצק (היא לא ממש נוזלת ובהחלט לא גז, אז לא נשארו אופציות אחרות ), אבל בפיזיקה מצב מוצק מוגדר בצורה אחרת: זהו גביש, ז.א. חומר שבו חלקיקים (אטומים או מולקולות) מסודרים בסריג. לפי הגדרה זו זכוכית לא שייכת למוצקים, כי אין לה מבנה פנימי של סריג. בעצם, אין שם שום מבנה מסודר ומהבחינה הזאת זכוכית דומה יותר לנוזל מאוד צפוף וצמיגי. לחומרים כאלה, שהם לא מוצקים וגם לא ממש נוזלים, פיזיקאים קוראים "glass".

אני לא להתחיל להיות קטנוני בקשר להגדרות אבל בפיסיקה היא מוגדרת במצב צבירה גבישי? דווקא הייתי מצפה שבכימיה זה יהיה מוגדר ככה לא בפיסיקה

"מצב צבירה" - לא מושג פיזיקלי

בפיזיקה יש הפרדה ברורה בין חומר מוצק (אטומים/מולקולות מסודרות בסריג) לבין לא מוצק (אין סדר קבוע, ז.א. גז ו/או נוזל) וישנם כמה יוצאי דופן, כמו גבישים נוזליים.
עבור מוצקים לפעמים חשוב להבדיל בין סוגי סריגים שונים, גם אם מדובר באותו חומר כימי. כך למשל, פחמן במצבו המוצק יכול להופיע גם בצורת גרפיט וגם בצורת יהלום וההבדלים הדי ברורים בין החומרים האלה נובעים בדיוק מהעובדה שבהם אטומי פחמן מסודרים בסריגים שונים.

!Ph'nglui mglw'nafh Cthulhu Rl'yeh wgah'nagl fhtagn

Condensed matter physics - נו... למדתי משהו חדש :-), תודה עכשיו הדברים יותר ברורים, "מכל מלמדי השכלתי"