02-01-2009, 16:14
|
|
|
חבר מתאריך: 24.11.08
הודעות: 61
|
|
ציטוט:
במקור נכתב על ידי Tallyco
הוא צודק. זכוכית היא מטריצה ג'לית של סיליקה. הג'ל הוא מאד צפוף ויחסית יבש, אבל זכוכית היא אכן לא מוצק במובן הפיזיקלי. הג'ל הזה נתון לשינויים עם הזמן, אם כי הם איטיים מאד. דוגמה יפה לכך היא הידקקות חלונות בקתדרלות עתיקות באירופה עקב "נזילה" של חלק מהג'ל בכיוון הכבידה (תחתית החלון עבה יותר, וראשו דק יותר מאשר בתקופת ייצורו)
מעבר לכך - קיימת כיום שיטה לייצור פולימרים קרמיים (זכוכיתיים) גם בטמפ' החדר, וללא הזדקקות להתכת הסיליקה. התהליך נקרא תהליך הסול-ג'ל, בו יוצאים מתמיסה ובה מונומרים סיליקטים, וע"י הוספת מים וקטליזטור (חומצה או בסיס) ניתן ליצור פולימריזציה של הסיליקה בתהליכי הידרוליזה ודחיסה, תו"כ יציאת מולקולות מים ואלכוהול. בתחילה מתקבל ג'ל לח ואמורפי, ועם הזמן הג'ל מתייבש לקבלת פולימר בעל תכונות זכוכיתיות.
|
תודה על ההסבר הוא באמת ציין את זה (את עניין הנזילה לא את תהליכי יצירת הזכוכית), מה שמעניין יותר (לפחות אותי) הוא העובדה שלמרות שהזכוכית זזה ומשתנה במהלך הזמן, היא נשארת במסגרת קבועה, מה משאיר אותה בעצם במסגרת ? איך היא "רק" מקבל חלק יותר עבה בחלקה התחתון ולא מתעוותת בצורתה בחלקה העליון ?
הרי זה הדבר הראשון שהייתי מצפה לו, מסגרת עליונה אשר תיצור סוג של בטן כלפי כוח המשיכה
או שזה פשוט עניין של זמן ?
|