במקרה גיליתי שהבצק מתקשה באוויר. אני לא יודעת בדיוק אחרי כמה זמן בדיוק, כי עשיתי משהו, עזבתי אותו לשבוע, ואחרי שבוע זה היה קשה כמו אבן. זה בטח מתקשה ככה אחרי יום, אולי יומיים.
הייתרון הזה הוא ייתרון עצום: כי אפשר להשתמש בו כמו שמשתמשים בדאס, וזה הרבה יותר זול מדאס. ייתרון גדול אחר שהוא לא מאבד כהוא זה מהצבע המקורי שלו אחרי הייבוש, הוא לא רעיל לילדים (ככה כותבים), ולבצק הספציפי הזה יש ריח טוב כמו של קרם ידיים. אני לא חושבת שהוא כל כך קל לעיבוד, כי קשה מאוד לחבר שתי חתיכות נפרדות אחת לשנייה.
זה טוב לא רק ליצירת פסלים, קופסאות וכל מה שעולה על הדעת, אלא גם ליצירת חפצים שרוצים לעשות להם תבניות גבס. עם הניסיון שלי להתעסק עם פלסטלינה זה קצת מסורבל כשרוצים ליצור תבניות גבס. קצת מתעקם כי זה לא מתייבש באוויר. את הבצק מייבשים קודם באוויר שיהיה קשה ואז אפשר לעשות את התבנית.
אני לא יודעת אם זה קורה עם בצקים אחרים, אשמח לשמוע ממי שניסה.

gvip
玛丽尔
כל מקרה הוא נס אלוהי
אני לא מבולגנת, אני פשוט חושבת שכאוס זה הסדר של היקום...