לרגל יום הולדתי, ופרוייקט 40 עד 40 של העיתון שבו אני עובד, החלטתי לעשות מעשה
דרור פויר



יומולדת שמח

כאחד שציין השבוע את יום הולדתו ומתקרב בעצמו בצעדי ענק לגיל ארבעים קראתי בעניין רב את גיליון G של השבוע שעבר שהוקדש לארבעים המנהלים והמנהלות המובילים במשק שטרם חגגו ארבעים אביבים. לקחתי את הרשימה באופן די אישי ואף הסקתי כמה מסקנות שאני מתכנן ליישם בחיי הפרטיים על מנת להפוך לכריש פיננסי.

המסקנה הראשונה והחשובה ביותר שהגעתי אליה: אני חייב בת זוג תומכת. לכל המנכ"לים החשובים והמובילים האלה תמיד יש בן או בת זוג תומך או תומכת, וזה לדבריהם מה שנותן להם את הכוח, שלא לומר את הדרייב, לצאת ולעבוד 22.5 שעות ביום, להוביל ולהרוויח טונות של כסף.

הבעיה היא שלאישה שאני אוהב אין הרבה זמן לתמוך בי. היא צריכה לקום בבוקר וללכת לעבוד, מה שדופק באופן די רציני את כל הסיפור הזה של התמיכה. אז התקשרתי אליה לעבודה ואמרתי לה: מותק, תתמכי בי - אני עוד מעט בן ארבעים ואני לא מוביל את המשק לשום מקום. אמרה לי: אין לי זמן עכשיו, חמודי, אני עם אנשים. אמרתי לה שבלי התמיכה שלה לא אגיע לשום מקום. אמרה לי: אל תשכח להוריד כביסה.

אמרתי לה שתמיכה של בת הזוג זה דבר מאוד חשוב, ושבלי זה אין לי שמץ של סיכוי לפתח את רגשות האשמה האיומים המלווים את כל המנכ"לים המובילים ועל ידי כך להפוך למוביל בעצמי. ענתה לי: בבקשה תפסיק להתקשר אלי לעבודה.

המשך הכתבה : מומלץ ביותר

http://www.globes.co.il/news/articl...378199&fid=2307

שמוליק.................................................. ..............העוגות של שמוליק

שנון, ודי מזכיר את רענן שקד שכתב זמנו על חבר שלו שעשה אקזיט ,

מה שיפה ובניגוד לשקד שהוא(פויר) מתחיל בנקודת נחיתות שבה הוא "ירוק מקנאה"
או "לא מספיק טוב" -ואחרי חצי רשימה הוא מבצע פליק פלק מרשים
שמציג את ה"כריש" ה"מצליחן" .... כשניצל.

לא מתוך קנאה או נחיתות אלא מתוך הכרה שזה לא כזה קריטי וזה לא מה שחשוב באמת.