30-01-2009, 10:20
|
|
מנהל פורומי צבא ובטחון, מילואים והלוחות
|
|
חבר מתאריך: 07.04.02
הודעות: 23,839
|
|
|
נר ראשון ומשפחתי לחיילים הבודדים בגדוד 77
כתב: יונתן מלאמנט, תאריך: 22.12.2008 [התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://mazi.idf.il/Images/trans.gif] אתר מז"י
יום הכיף לחיילים התחיל במרחצאות עין גדי, המשיך בסיור במצדה, התרומם לטיסה בשמי הארץ עם ילדים חולי סרטן והסתיים בהדלקת נר עם המג"ד
"חופשי זה לגמרי לבד" נאמר בשירו של פוליקר. ואתמול ולו לכמה שעות נראה היה שלהיות חייל בודד זוהי הדרך לחופש. גדוד 77 מחטיבת השריון 7 הפגין את הערכתו לחיילים הבודדים המשרתים בגדוד וערך לכבודם יום שכולו חווית וכיף.
היום החל במחנה מול נבו בבקעה, שם שוהה הגדוד בחמשת החודשים האחרונים. עשרה חיילים בודדים שהתאספו שם נסעו למרחצאות עין-גדי, שם שכשכו במימי ים המלח ונמרחו בבוץ מינראלי. משם המשיכו לסיור מודרך באתר מצדה שכלל קטעי קריאה מתוך "מלחמת היהודים" של יוסף בן-מתיתיהו , מפי קמ"ן הגדוד ויוזם האירוע, סגן עומר.
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://mazi.idf.il/sip_storage/FILES/4/3874.jpg]
בקרבת מקום חברו החיילים לילדים חולי סרטן מהדסה עין-כרם ולילדים הלוקים בתסמונת דאון מהמוסד "עלה נגב". אז הגיע גולת הכותרת של היום: טיסות בשמי המדבר משותפות לחיילים ולילדים. את מטוס הססנה הטיס אל"מ פרדי גרובר, שריונר ותיק וסמאו"ג במילואים. עם רדת החשכה (ורדת החיילים והילדים מהמטוס) התכנסו הנוכחים להדלקת נר ראשון של חנוכה.
הכי טובים
מפקד הגדוד סא"ל עמיחי יודנפרויד הסביר מה עומד מאחורי היוזמה. "ביום-יום החיילים הבודדים עושים בדיוק כמו כולם, אז היום אנחנו מנסים לתת להם משהו ייחודי, משהו שהוא טיפה מעבר. אנחנו יודעים שזה לא פשוט להיות חייל בודד, כשאתה נמצא פה לבד. המסר שלנו - הגדוד זה משפחה - הוא לכל הגדוד אבל הכי רלוונטי עבורם, עבור אלה שאין להם אמא ואבא פה ובית חם בכל יציאה בסוף שבוע. החיילים הבודדים הם בין החיילים הכי טובים שיש, כי הם באים עם מטען נוסף שאין לכולם".
קשר חזק
וילאם מרסי-רליני מסאן-פאולו שבברזיל גדל במשפחה ציונית והיום גר בקיבוץ אור-הנר. "בשלב מסוים עברנו למקום חדש והתרחקנו מהקהילה היהודית, עד שיום אחד קיבלנו מכתב מתוכנית נעל"ה, שבה הילדים עולים לפני ההורים. אחי ואני עשינו פה י"א-י"ב וחזרנו לברזיל, אבל אחרי חצי שנה חזרנו ולהתגייס, אני לשריון והוא לנ"מ. אחרי כל מה שעברתי בצבא אני באמת מבסוט, זה באמת נותן לי משהו בחיים. אמא שלי חושבת שאני צריך לחתום קבע, וגם אבא פחות או יותר. יש לי עוד אח קטן שנשאר בברזיל ואני בטוח שהוא יבוא גם לעשות תוכנית נעל"ה, וכשהוא יבוא הוא יהיה מוכן כבר לצבא ותהיה תמיכה של האחים שלו.
"בגדוד כולם עושים הכול כדי לעזור לי ולהתחשב במצב שלי. מהמשקית ת"ש ועד למג"ד, כולם דואגים ולא משנה מה הבעיה. הצבא חיזק לי את הקשר לישראל בכל הבחינות האפשריות. אם זה בצורה חברתית עם כל החברים שרכשתי, הכרתי את כל הארץ, היינו עם הגדוד בצפון, בדרום בטירונות ועשינו כמה טיולים".
אמא היתה גאה
משתתף נוסף היה סמל יוסי ביטון, נהג טנק שמתגורר באילת בגפו, לאחר שהתייתם מהוריו. "לשרת בצה"ל בכלל זה לא קל, בטח לא כשאתה בקרבי ובשריון, זאת קריעת תחת. אבל הצבא באמת בא לקראת חיילים בודדים, ובשביל הרבה מאיתנו הצבא זה משהו להישען עליו. יש לי אח נוסף שמשרת בסיירת גולני. אני חושב שאם אמא שלי הייתה החיים היא הייתה מתגאה בי, בכולנו, שאנחנו משרתים בצבא".
_____________________________________
אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!
© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il
|