שלום

יש מישהי בגילי שאני מכיר כ-7 שנים (מאז כיתה ג') דרך תנועת הנוער ודרך הקהילה. בתחילת השנה היא עברה לבית הספר שבו אני לומד (לכיתה שלי), ובנוסף התחלנו להדריך ביחד את אותה הקבוצה בתנועת הנוער. אז עדיין היינו ידידים (מאוד קרובים). אבל לפני כשבועיים התחלתי להרגיש אליה משהו. אני לא יודע אם לפרש את זה כאהבה, אני לא חושב שזה עד כדי כך חזק (זאת גם הסיבה שניסיתי לתת לזה לדעוך עד עכשיו - אני לא רוצה לדפוק את הידידוּת שלנו - אבל עכשיו הבנתי שזה לא ייעלם כל כך בקלות), אבל אני בהחלט מרגיש שאני, תסלחו לי על האימרה המעט שובניסטית, "רוצה אותה". יצא לי לשמוע ממנה שאני נראה ממש טוב, אבל זה לא היה מעורב בשום רגש, עד כמה שאני יודע (הידע שלי לגבי הרגשות שלה בנוי על השערות בלבד). מה אני צריך לעשות? ללכת על זה? אם כן, איך? ברור לי שמהמצב הזה, שבו אני נחשב בעיניה כידיד, יהיה לי קשה מאוד לעבור לקשר של חברוּת...

תודה רבה,
משתמש באתר.

קודם כל, אכן ממצב של ידיד קשה לעבור למצב זוגי- אבל אפשרי!
אני במקומך הייתי נותנת לזה עוד זמן, מבררת עם עצמי מה בדיוק אני מרגישה, וכשהייתי מגיעה למסקנה- הייתי באה ואומרת, גם במחיר אי הנעימות שכרוכה בזה.

(זו רק אני כמובן)

איפה ההתלבטות?

כמו שחתולים אמרה, לעבור ממצב של ידידות למצב של קשר זוגי זה קשה, אבל אפשרי.

אני וחבר שלי היינו ידידים טובים במשך 3 שנים לפני שנעשנו חברים.
אבל לקח הרבה יותר משבועיים מהרגע שפיתחתי כלפיו רגשות לפני שהחלטתי שאני מעוניינת בקשר רומנטי איתו. תחשוב טוב טוב אם זה מה שאתה רוצה כי דברים כאלה הורסים ידידויות, ואם זה אכן המצב, ואתה באמת רוצה אותה ומוכן להסתכן בלאבד את הידידות בינכם תתחיל לרמוז לזה במחוות קטנות ותראה איך היא מגיבה אליהן. אם אתה רואה שהיא זורמת ולא מתנגדת תגביר את המחוות האלה ותהפוך אותן ליותר ברורות. לאט לאט, אם תראה שהיא מגיבה בחיוב לכך, משתפת פעולה ואפילו מחזירה מחוות משלה, תדבר איתה על היחסים ביניכם ועל הרגשות שלך. אם תראה שבשלב מסויים היא שוללת את זה, תבין לבד את הרמז ותוותר על קשר מעבר לידידות... זאת דעתי בכל אופן. בהצלחה.

נשמע הגיוני, ואני באמת אשקול עוד 100 פעמים את העניין...