31-01-2009, 18:12
|
|
|
חבר מתאריך: 25.08.07
הודעות: 1,097
|
|
ישראלה - נהפוך הוא
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי .ישראלה היפהפיה שמתחילה ב "אשכול מן העבר - והפעם על פיצות ועל 'אוכל יהודי'"
וואי, אני לא מאמין. אני הולך להתווכח (או לפחות - לא להסכים) עם ישראלה.
להערכתי, מכל התחומים האפשריים של תרבות - אנחנו ישראלים לחלוטין רק בשניים מהם - בשפתנו העברית ובאוכל שלנו.
נכון שכמעט כל מה שאנחנו אוכלים (טוב, למעט החמין) גנוב מעמים אחרים, אבל המרקחת של מה שחביב עלינו, או התפריט של המנות הגנובות שהעדפנו לגנוב - הוא מאד מאד ישראלי. תשוקתנו לחומוס, למשל. או המזנון הים תיכוני לגווניו. ריבוי הירקות. השילוב המדהים של מזרח ומערב. הטריות כתג זיהוי. העדפתנו לבשר עוף (היש עוד עם כזה?), ולשניצלים של עוף בפרט. ומעל הכל - דיני הכשרות.
כל אלה מייצרים מטבח שהוא ישראלי לחלוטין, ולאט לאט הוא מחלחל גם לקהילות היהודיות בעולם.
ואסיים בסיפור: ב1982 למדתי בצפון מזרח ארה"ב. נדמה לי שזה המקום הכי שונה מישראל שיכול להיות. אחרי כמה שנים של מגורים בעיר וואספית קטנה, בעיקר התגעגתי לאוכל שלנו. יום אחד בישרו לי על לבנוני שפתח מסעדה בעיירה קרובה. מיהרתי ונסעתי אליו, עם חבורה שלמה של סטודנטים גויים. הימים היו ימי המצור שצה"ל הטיל על בירות. כשזיהה בעל הבית הערבי שאני "מבין" באוכל שלו, שאל אם אני ישראלי. כן, עניתי - שכן שלך. עכשיו יותר מתמיד, הוא ענה בהכנעה, והגיש עוד מנה של חומוס.
|