|
16-02-2009, 12:03
|
|
|
|
חבר מתאריך: 15.12.04
הודעות: 3,081
|
|
שחרור קיטור ובקשת עצה.
אוקי,
אז הייתה החברה הזאת.
והיינו ביחד חצי שנה וקצת.
והיא נפרדה ממני. זו הייתה פרידה מושלמת, נהדרת, ואני מקווה שלכל אחד תהיה כזו.
היא הפציצה אותי בידיעה שזה יקרה, שאנחנו ניפרד, כמה חודשים לפני. זה לא היה חדש לי.
דיברנו על זה מלא לפני שזה קרה. היא כל הזמן זרקה דברים בסגנון "רע לי" ו"בוא ניפרד"
ותמיד שאלתי אותה "אז למה אנחנו לא נפרדים?" אז היא אמרה "כי אני צריכה אותך"
בחודש האחרון חשבתי שזה מתחיל להיעלם. היא לא הזכירה את זה, והיה נדמה שהכל מתחיל,
סוף-כל-סוף, להסתדר, ושהקשר הזה ישרוד הרבה יותר מחצי שנה.
ואז פתאום, ביום שישי אחד, הייתה לי תחושת בטן רעה בקשר אליה, כשהייתי בדרך לפגוש אותה.
נפגשנו והיא הייתה קצת מוזרה. קניתי לה צמיד ושמתי לה על היד, ומאז - היא אומרת - שהיא לא הורידה אותו.
באיזשהו שלב הלכנו למקום שקט, ואני התחלתי להבין מה היא רוצה להגיד לי.
היא אמרה את זה, אני אמרתי את זה. "אנחנו נפרדים".
ישבנו ביחד בסביבות השעה אחרי זה. התחבקנו, התנשקנו, הכל היה פשוט מושלם.
היא אמרה לי שהקשר היה מושלם, שאני מושלם, שהיא אוהבת אותי,
אבל רע לה, ואי אפשר להישאר בקשר כשרע.
צודקת.
אז היה קשה, ולפני שהיא הלכה לדרכה, הייתה לנו את הנשיקה הכי טובה שהייתה לי אי-פעם.
זה הרגיש כמו פרידה מצורך ולא מרצון, וזה הרג אותי.
אז, התחלתי להתנתק מהרגשות שלי אליה. ביליתי הרבה עם חברים שלי,
אחד מהם בעיקר, אדם [שם בדוי]. ישנתי אצלו הרבה, ביליתי איתו הרבה, והוא נתן לי תחושת תמיכה אמיתית.
שיתפתי אותו בכל החרא שאני מרגיש, בכל רגע, והוא ניסה לתמוך בי והכל.
חודש ושבוע אחרי שנפרדנו, אדם בא אליי ואומר לי, פחות או יותר במילים האלו,
"אני ונועה [שוב, שם בדוי] ביחד".
הגבתי באותו רגע בצורה שהכי נראתה לי הגיונית להגיב.
איחלתי לו בהצלחה, אמרתי שאני שמח שזה הוא ולא מישהו אחר, שאין לי מושג מה השריטות שלו,
התקשרתי אליה ושמתי אותה על רמקול. דיברתי עם שניהם ביחד ואמרתי שאני לא רוצה
שעצם הקיום שלי יפריע לקשר שלהם.
יום-יומיים אחרי זה, העניין התחיל לחלחל באמת.
הרגשתי כ"כ חרא שנהייתי חולה לשבוע. ז"א, אשכרה שבוע שלם לא יצאתי מהבית.
מיום שני ליום שני.
אני דיברתי עם נועה והחלטתי שאני מנתק איתה את הקשר זמנית.קבענו תאריך שבו נחזור לדבר - ה-1 למרץ.
ככל שהתאריך מתקרב, אני לא יודע מה להחליט. היא בעיקרון בנאדם מדהים ואני לא רוצה שיהיה בינינו נתק,
אני ממש לא רוצה לאבד אותה, גם בתור ידידה שלי. להישאר איתה בקשר? לנתק לגמרי? אולי אני אגיד לה שנחזור לקשר,
אבל לאט-לאט, בקצב שלי, בקצב שאני אראה לנכון?
וכמובן, ישנו אדם. אני לא יודע מה לעשות במקרה שלו, באמת.
הוא היה חבר מאוד טוב שלי, והוא ידע על כל החרא שאני עובר,
ובכל זאת הוא עשה מה שעשה. אני נורא רוצה להישאר איתו בקשר, כי גם הוא בנאדם שכיף להיות איתו,
ואני נורא אוהב אותו. אני באמת לא יודע מה לחשוב.
עצה? מישהו?
_____________________________________
Now I ride with the mocking and friendly ghouls on the night-wind, and play by day amongst the catacombs
I know that light is not for me, save that of the moon over the rock
I know always that I am an outsider; a stranger in this century and among those who are still men
נערך לאחרונה ע"י Shadow Master בתאריך 16-02-2009 בשעה 12:06.
|
|